יוהאן דניאל טיטיוס
 | |
| לידה |
2 בינואר 1729 קוניץ, פרוסיה המערבית, האיחוד הפולני-ליטאי (כיום -חויניץ, פומרניה, פולין) |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1796 (בגיל 67) ויטנברג, הנסיכות הבוחרת של סקסוניה |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, פיזיקה, ביולוגיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה | ויטנברג, נסיכות הבוחר מסקסוניה |
| מקום לימודים | אוניברסיטת לייפציג |
| מוסדות | אוניברסיטת ויטנברג |
| תרומות עיקריות | |
| חוק טיטיוס-בודה | |
יוהאן דניאל טיטיוס או טיציוס, שמו בלידה - יוהאן דניאל טיץ או טיצה, בגרמנית: Johann Daniel Titius או Johann Daniel Tietz, 2 בינואר 1729 קוניץ, בפרוסיה המלכותית, כיום חויניץ (כיום בפולין) בפומרניה - 16 בדצמבר 1796 ויטנברג) היה מלומד גרמני, אסטרונום, פיזיקאי, מתמטיקאי וביולוג, פילוסוף, מתרגם והיסטוריון. הוא כיהן כפרופסור לפיזיקיה באוניברסיטת ויטנברג.
ביוגרפיה
טיטיוס נולד בקוניץ (חויניצה) בפרוסיה המלוכתית (אחוזה של כתר פולין) כבנם של יאקוב טיץ (Tietz), סוחר בדים וחבר מועצה, ושל ברברה מריה דורותאה, לבית האנו, בת של כומר לותרני. שמו בלידה היה יוהאן דניאל טיץ, והוא אימץ מאוחר יותר, כשהיה לפרופסור באוניברסיטה, לטיניזציה של שם משפחתו, לפי מנהג נפוץ במאה ה-18. אחרי שהתייתם מאביו גודל בהמשך אצל דוד שלו מצד אמו, היסטוריון הטבע מיכאל כריסטוף האנו, פרופסור באוניברסיטת דנציג, שעודד את עניינו במדעי הטבע. טיץ סיים את לימודי התיכון בדנציג (כיום גדנסק) ולמד אחר כך בשנים 1748–1752 באוניברסיטת לייפציג. בעזרת מלגה מטעם קרן שהוקמה על ידי אחד מאזרחי העיר קוניץ', מרטין פוהרמן, סיים טיטיוס תואר שני עם עבודה על תורת אוילר לגבי אור הירח. בשנת 1755 התמנה למרצה שלא מן המניין בפקולטה לפילוסופיה בלייפציג. באפריל 1756 הסכים למינויו כפרופסור מן המניין (ordinarius) למתמטיקה יסודית באוניברסיטת ויטנברג. ב-1761 החליף את גאורג מתיאס בוזה במתן הרצאות פומביות לפיזיקה וב-1762 מינו אותו מלך פולין והנסיך הבוחר של סקסוניה כפרופסור לפיזיקה במקום בוזה שלא חזר לעיר. בשנת 1768 כיהן כרקטור של האוניברסיטה. בנוסף לימד פילוסופיה, תאולוגיה של הטבע וחוק טבעי. הוא קיבל הצעות לפרופסורה גם מהאוניברסיטאות בגטינגן, הלמשטדט, קיל ודאנציג. הוא נפטר בוויטנברג, בנסיכות הבוחר מסקסוניה.
תרומותיו לאסטרונומיה
טיטיוס נודע בעיקר הודות לחוק טיטיוס-בודה, נוסחה מתמטית המתארת סדירות מסוימת במרחקי רוכבי הלכת מהשמש. על יסוד חוק זה הוא ניבא את קיומו של גרם שמיים במרחק 2.8 AU מהשמש. הערה זאת לגבי מרחקי כוכבי הלכת מהשמש הופיע בשנת 1766 בתרגומו לספר של שארל בונה "Contemplation de la Nature" (התבוננות בטבע). טיטיוס סבר שגרם השמיים שדיבר עליו הוא חייב להיותר קטן [דרוש מקור], אולם יוהאן אלרט בודה סבר [דרוש מקור] שמדובר בגרם דמוי-כוכב לכת. בהמשך גרם שמיים זה זוהה כ"קרס". בין השאר, בגלל חוק טיטיוס-בודה, ארבעה כוכבי הלכת המינוריים הראשונים (וסטה, פאלאס, יונו וקרס) נחשבו תחילה לכוכבי לכת רגילים. אחרי 15 שנה, נתגלו גם כוכבי לכת קטנים אחרים במרחקים הולכים וגדלים, ואז קרס וגופים נלווים אחרים הוגדרו ככוכבי לכת מינוריים או אסטרואידים. בשנת 2006 בגלל צורתו הספירית, הוגדר קרס כ"כוכב לכת ננסי". כפיזיקאי תמך טיטיוס בגישתו הניסויית של רנה דקארט. בנוסף התעניין גם ביישומים כלכליים של התגליות בתחום.
תרומותיו לפיזיקה
טיטיוס פרסם מספר מחקרים בתחומים אחרים של הפיזיקה, כמו למשל על התנאים והכללים של הניסויים הפיזיים והתמקד במיוחד בתרמומטריה. בשנת 1765 הוא הציג סקירה עדכנית של התרמומטריה בתקופתו. הוא כתב על התרמומטר המתכתי שבנה הנס לזר. בספרי לימוד שכתב על פיזיקה התאורטית והניסויית, הוא תיאר ממצאים של מדענים אחרים, כגון תאורי ניסוייו של גאורג וילהלם קראפט משנת 1738. טיטיוס בנה את כליא הברק הראשון בוויטנברג.
תרומותיו לביולוגיה
טיטיוס התעניין מאוד גם במדעי החיים, במיוחד בסיווג האורגניזמים והמינרלים. פעילותו בתחום הושפעה על ידי קרל לינאוס ספרו המקיף יותר שלו בתחום הביולוגיה, Lehrbegriff der Naturgeschichte Zum ersten Unterrichte כולל סיווג שיטתי של הצמחים, בעלי החיים והמינרלים (המצוטט לפי שמו - Titius), כמו כן סיווג של חמרי יסוד כמו אתר, אש, אוויר מים ואדמה.
בתחומים אחרים
בשנים 1753–1754 הוא תרגם לגרמנית במלואן את המסות של מישל דה מונטן. תרגומו הגרמני נחשב לטוב ביותר עד לתרגום של הנס שטילט בשנת 1998. תרגם את מונטן ואת ה- "שיח על המדעים ועל האמנויות "(Discours sur les sciences et les arts) מאת ז'אן-ז'אק רוסו בעידודו של יוהאן כריסטוף גוטשד. טיטיוס תרגם גם מלטינית ומאנגלית - הפיץ בגרמניה הדפסות חדשות של כתב העת לפילוסופיה של החברה המלכותית בלונדון. טיטיוס כתב גם הוא כתב גם מסות תאולוגיות ופילוסופיות בגישת דת הטבע של עידן האורות וכן ספרי היסטוריה:תולדות פרוסיה המערבית והיסטוריה מקומות החצייה של האלבה בוויטנברג. טיטיוס ייסד וערך את "Wittenbergischen Wochenblattes zur Aufnahme der Naturkunde und des oeconomischen Gewerbes" (שבועון ויטנברגי ללמידת מדעי הטבע והכלכלה) שהיה העיתון הסדיר הראשון שפורסם בוויטנברג.
חייו הפרטיים
בנו סלומון קונסטנטין טיץ (1801-1766) היה פרופסור לאנטומיה ולבוטניקה באוניברסיטת ויטנברג.
פרסים ואותות הוקרה
- טיטיוס היה חבר בחברות לחקר הטבע בברלין ובדנציג, חבר בחברה לכלכלה של לייפציג, ובאקדמיה למדעים ללא כוונות רווח בארפורט
- חבר בחברה לספרות ביינה, ארלנגן, לייפציג וברנבורג.
- חבר מייסד של החברה הגרמנית בוויטנברג
הנצחה
- 1998 - האסטרואיד טיטיוס והמכתש טיטיוס על הירח נקראו לזכרו.
טיטיוס במדיה האמנותית
- דמותו נתנה השראה לסיפור של ברטולד אוארבך -*Der Blitzschlosser von Wittenberg"
(כליא הברק מוויטנברג)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
2008 Charles Scribner's Sons Complete Dictionary of Scientific Biography
K.D.Wittenberg - Titius 1997-2000
- ערך בלקסיקון לביוגרפיה גרמנית Deutsche Biographie Bd.: 38, Thienemann - Tunicius, Leipzig, 1894
31406148יוהאן דניאל טיטיוס