יוהאן גדולין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. יוהאן גדולין (בשוודית ופינית: Johan Gadolin; 5 ביוני 1760 - 15 באוגוסט 1852) היה כימאי ומינרולוג פיני שוודי, "אבי המחקר הכימי בפינלנד". גדולין גילה את המתכת הנדירה איטריום במינרל גדוליניט (שנקרא על שמו, כמו גם היסוד גדוליניום) במחצבה ליד הכפר איטרבי בשוודיה ותיאר לראשונה תגובה כימית של דיספרופורציונציה. כיהן כמופקד הקתדרה לכימיה באקדמיה המלכותית בטורקו.
תולדות חייו והישגיו
נולד בטורקו (בשוודית: אוֹבּוּ) באיחוד פינלנד-שוודיה, בנו של פרופסור לפיזיקה ותאולוגיה. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד מתמטיקה באקדמיה המלכותית (שלימים התפתחה לאוניברסיטת הלסינקי) ולאחר מכן שינה את תחום לימודיו למינרולוגיה וכימיה. ב-1779 עבר לאוניברסיטת אופסלה. ב-1781 סיים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא אנליזה של ברזל. עם חבריו לספסל הלימודים נמנו יוהאן גוטליב גאהן וקרל וילהלם שלה, מחשובי הכימאים המודרניים.
ב-1785 התמנה למרצה באקדמיה המלכותית בטורקו. ב-1786 יצא למסע מחקר גדול באירופה, במסגרתו ביקר באוניברסיטאות ובמכרות. ב-1790 נבחר לחבר האקדמיה המלכותית השוודית למדעים. ב-1797 התמנה למופקד הקתדרה לכימיה באקדמיה המלכותית בטורקו. במסגרת זו הדגיש את חשיבות החקר המעשי ובראשו תרגילי מעבדה לסטודנטים. ב-1798 פרסם את ספרו Inledning till Chemien על תפקיד החמצן בתהליכי בעירה, תוצאת התכתבותו המדעית עם אנטואן לבואזיה, ספר הלימוד הראשון בכימיה שראה אור במדינות סקנדינביה.
במאמר מ-1788 הראה שתגובת חמצון-חיזור עם אותו יסוד כימי יכולה להתבטא בשתי תצורות שונות ותיאר לראשונה תגובה כימית של דיספרופורציונציה.
בין מחקריו, מחקרים על קיבול חום סגולי וחום כמוס, בכללם מאמר על החום הכמוס של מים (1791) ומדידות מדויקות שעמדו בבסיס טבלאות קיבול חום סגולי של חומרים שונים אותן פרסם.
גדולין תרם לכימיה אנליטית תהליכים להפקת כחול פרוסי ואלפקה (תחליף זו לכסף).
הוא גם שיפר את המצאתו של אביו לפיתוח מעבים למעבדה הכימית, בהמשך ישמשו פיתוחיו את יוסטוס פון ליביג לפיתוח המעבה שלו.
גילוי הגדוליניט והאיטריום
ב-1792 קיבל לידי גוש מינרל כהה ממחצבה ליד הכפר איטרבי שליד סטוקהולם. לאחר שבחן את החומר, קבע גדולין ש-38% ממנו הם "עפר" מסוג בלתי-נודע - תחמוצת שנקראה לאחר מכן אייטריה (Y2O3). היסוד איטריום בודד על ידי פרידריך ולר ב-1828. המינרל אותו בחן גדולין, ושאודותיו פרסם ב-1794, נקרא על שמו, גדוליניט.
ב-1880 גילה הכימאי השווייצרי ז'אן שארל גאליסר (Jean Charles Galissard) לנתניד (מתכת מעבר) שזוהה כיסוד כימי חדש ונקרא על שמו של גדולין לכבודו - גדוליניום, כיוון שהוא מוצה מתוך גדוליניט.[1]
חייו האישיים
בגיל 35 נשא לאשה את הדוויג טילמן. לזוג נולדו תשעה ילדים. בגיל 59, לאחר מות אשתו, נשא לאשה את אבה פלנדר. בגל 62 פרש ממשרתו באוניברסיטה לכפר Mynämäki, שם חי עד מותו כ-30 שנים מאוחר יותר.
קישורים חיצוניים
- Kopperl, Sheldon J. (2008). Complete dictionary of scientific biography
- Marshall, James L.; Marshall, Virginia R. (2008). "Rediscovery of the Elements: Yttrium and Johan Gadolin" The Hexagon: 8–11
- Dean, P B; Dean, K I (August 1996). "Sir Johan Gadolin of Turku: the grandfather of gadolinium". Academic Radiology. 3 (Suppl 2): S165–9
- Pyykkö, Pekka and Orama, Olli (1996). "What did Johan Gadolin actually do?". In Evans, C. H. (ed.). Episodes from the History of the Rare Earth Elements (PDF). Dordrecht: Kluwer. pp. 1–12.
הערות שוליים
