יודא-באסה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היודא-באסה הם בני שבט הבאסה הטוענים כי הם מצאצאי עשרת השבטים.

היסטוריה

יש הטוענים כי בעבר הייתה נוכחות יהודית בקמרון כתוצאה מסוחרים יהודים שהגיעו ממצרים. קהילות אלו שמרו על הפרדה בין בשר וחלב והניחו תפילין. טענה אחרת גורסת כי יהודים הגיעו לקמרון לאחר שגורשו דרומה במהלך הכיבוש המוסלמיים בצפון אפריקה.

רבי אוריאל טוען כי בשנת 1920 חיו בקמרון 400,000 'בני ישראל', אך עד שנת 1962 צנחו המספרים ל-167,000 בעקבות תהליכי התבוללות עם הנוצרים והמוסלמים. הוא הודה ששבטים אלו לא מוכרים על פי ההלכה על אף שקיבלו הכרה ממקורות רבניים בימי הביניים.[1]

זיקה ליהדות - אמונות ומנהגים

אמונות ומנהגים רבים של היודא-באסה מזוהים גם עם היהדות[2]:

מנהיג הקהילה

הטענות העיקריות לקיומה של נוכחות יהודית נובעת מרבי ישראל אוריאל בן משה. שם לידתו של אוריאל היה בודול נגימבוס והוא נולד בשבט הבאסה. לדבריו מקור המילה "באסה" במילה היהודית "במסע" ומשמעותה ברכה לנוסעים. רבי אוריאל טוען שהוא חלק ממשפחת הלויים צאצאי משה. רבי אוריאל עלה לישראל בשנת 1988, למד בישיבת עטרת כוהנים והוסמך כרב על ידי הרב הראשי הספרדי. הוא מונה כרב יהודי קמרון.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Jews in Cameroon from haruth.com, accessed 22 June 2008
  2. ^ עודד, אריה. יהדות בתוככי אפריקה, ירושלים - האגודה לידידות ישראל-אפריקה. 2003. עמוד 12.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0