יואכים למלזן
 | |
| גנרל יואכים למלזן | |
| לידה |
28 בספטמבר 1888 ברלין, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
30 במרץ 1954 (בגיל 65) גטינגן, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1907–1945 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה הממונעת ה-29 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-5 מפקד קורפוס הפאנצר ה-47 מפקד הארמייה העשירית מפקד הארמייה הראשונה מפקד הארמייה ה-14 מפקד הארמייה העשירית מפקד הארמייה ה-14 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
גנרל יואכים למלזן (בגרמנית: Joachim Lemelsen; 28 בספטמבר 1888 – 30 במרץ 1954) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
למלזן נולד ב-28 בספטמבר 1888 בברלין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1907 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-40, ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר למלזן ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בנובמבר 1931 הועלה למלזן לדרגת אוברסט לוטננט, ובשנת 1932 מונה למפקד הגדוד ה-3 של רגימנט הארטילריה ה-5. ב-1 באפריל 1934 הועלה לדרגת אוברסט, ומונה למפקד רגימנט הארטילריה ייטרבוג. ב-1 באפריל 1935 מונה למפקד האקדמיה הצבאית בדרזדן, וב-1 באפריל 1937 הועלה לדרגת גנרל-מיור. ב-1 במרץ 1938 מונה למפקד הדיוויזיה הממונעת ה-29, וב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת גנרל-לויטננט.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה למלזן מפקד הדיוויזיה הממונעת ה-29, ולחם עימה במהלך המערכה בפולין, כחלק מהקורפוס ה-14 במסגרת הארמייה העשירית. בתחילת המערכה על צרפת לחם למלזן עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס הממונע ה-14 במסגרת קבוצת הפאנצר קלייסט, וב-29 במאי מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-5, שהייתה חלק מהקורפוס הממונע ה-15 במסגרת הארמייה הרביעית, במקום מקס פון הרטליב-ואלספורן. ב-1 באוגוסט 1940 הועלה למלזן לדרגת גנרל חיל התותחנים (שהומרה ב-1941 לדרגת גנרל חיל השריון), וב-25 באוקטובר 1940 מונה למפקד הקורפוס הממונע ה-47. במהלך מבצע ברברוסה פיקד על הקורפוס שבפיקודו שהיה חלק מארמיית הפאנצר השנייה במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ולחם עמו בקרב סמולנסק ובקרב על מוסקבה. ב-27 ביולי 1941 קיבל למלזן על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-21 ביוני 1942 הוסב הקורפוס ה-47 לקורפוס פאנצר, וב-15 ביולי 1942 קיבל למלזן את עיטור הצלב הגרמני בזהב. במהלך קרב קורסק לחם למלזן עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ועל פעולותיו בקרבות קיבל ב-7 בספטמבר 1943 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-24 באוקטובר 1943 מונה למלזן למפקד הארמייה העשירית בחזית האיטלקית, וב-31 בדצמבר 1943 הועבר לעתודת המילואים. ב-3 במאי 1944 מונה למפקד הארמייה הראשונה בחזית המערבית, וב-5 ביוני 1944 מונה למפקד הארמייה ה-14 בחזית האיטלקית. ב-24 באוקטובר 1944 מונה שוב למפקד הארמייה העשירית, וב-22 בפברואר 1945 מונה שוב למפקד הארמייה ה-14. ב-2 במאי 1945 עם כניעת כל הכוחות הגרמניים באיטליה, נכנע למלזן בראש כוחותיו, ונלקח לשבי הבריטי.
לאחר המלחמה
למלזן שוחרר מהשבי ב-10 באפריל 1948. לאחר שחרורו התגורר למלזן בנירנברג עד למותו ב-30 במרץ 1954.
קישורים חיצוניים
- יואכים למלזן באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
- גנרלים בוורמאכט
- מעוטרי צלב הברזל
- מעוטרי צלב האבירים עם עלי אלון
- מעוטרי הצלב הגרמני בזהב
- מפקדי ארמיות גרמניות במלחמת העולם השנייה
- מפקדי גייסות גרמניה במלחמת העולם השנייה
- חיילי הרייכסווהר
- אנשי צבא גרמנים במלחמת העולם הראשונה
- גרמנים שנשבו במלחמת העולם השנייה
- מפקדי הארמייה הראשונה (ורמאכט)
- מעוטרי עיטור בית הוהנצולרן
- גרמנים שנולדו ב-1888
- גרמנים שנפטרו ב-1954