יהודה רסלר
| לידה | 1939 (גיל: 85 בערך) |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1941 |
| השתייכות | יהודה רסלר משרד עורכי דין |
יהודה רסלר (נולד ב-1939) הוא עורך דין ישראלי שהתפרסם כמי שהביא לשידורי הטלוויזיה בשבת בישראל, וכמי שנאבק עשרות שנים באמצעות עתירות לבג"ץ נגד אי גיוסם של בני ישיבות לצה"ל.
ביוגרפיה
רסלר נולד בגליציה שהייתה בריבונות פולין. בגיל 3 הגיע ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן, לאחר שהוריו נמלטו עמו לסיביר. משפחתו התיישבה בתל אביב, ואביו פתח שני בתי קפה ידועים - "קפה מילאנו" ו"קפה אוסלו" בצפון תל אביב, שנפתחו מספר שנים לאחר שסגר בית קפה נוסף שהיה ברשותו בשם "קפה רסלר". רסלר, רב-סרן במילואים[1], למד משפטים, והוסמך לעריכת דין, בעל משרד עורכי דין בתל אביב.
בריאיון עיתונאי סיפר רסלר כי אביו שפתח את בתי הקפה בשבתות, התמודד במאבקים נגד פקחים שהרבו לקנוס אותו על כך. מלחמותיו של אביו נגד הפקחים הולידו אצלו את הרצון להיאבק בנושאי דת ומדינה. העתירה הראשונה שהגיש לבג"ץ הייתה ערעור על פסיקה כנגד תחנת הדלק יזראמקס שהייתה פתוחה בשבת, והורשעה על בסיס חוק העזר העירוני לרמת גן. בג"ץ קיבל את עתירת לקוחו בפסק דין תקדימי שקבע כי תחנת דלק איננה חנות ולכן לא חל עליה חוק העזר העירוני האוסר על חנויות לפתוח בשבת[2]. מאז נקשר שמו בסדרת מאבקים שניהל בנושאים הקשורים לענייני דת ומדינה:
- גיוס בני ישיבות – ב-1981 הגיש בג"ץ ראשון כנגד אי-גיוסם של בני הישיבות לצה"ל. (הוא לא היה הראשון, וקדם לו בג"ץ בקר מ-1970, שהוגש בעצתו של רסלר על ידי ידיד משפטן). תביעתו הראשונה[3] נדחתה על הסף, מאז ובמשך 26 שנים עתר מדי כמה שנים לבג"ץ, לפעמים לבד, ולפעמים יחד עם אחרים, כמו התנועה לאיכות השלטון, במטרה להביא לגיוס בני הישיבות. בעקבות המאבק נחקק חוק טל המסדיר את אי-גיוסם של בני הישיבות לצה"ל, והוא המשיך להילחם בבג"ץ גם נגד חוק זה.
- טלוויזיה בשבת – ב-1969 שידרה הטלוויזיה (הערוץ הראשון) רק בימי חול, עקב הסכם קואליציוני בין ממשלת גולדה מאיר למפד"ל. רסלר עתר לבג"ץ בתביעה להורות לרשות השידור לשדר בשבת, אך נדחה בנימוק שאין ברשותו מקלט טלוויזיה ולכן אין הוא נפגע ישירות ממדיניות השלטונות. הוא צרף אליו את גיסו, אשר היה לו מקלט, וביום שישי בשעות בין הערביים הגיעו לירושלים, לביתו של השופט צבי ברנזון שהיה שופט תורן. לאחר דיון של שלוש שעות בביתו – הוציא ברנזון צו מניעה כנגד האיסור לשדר בשבת.
- שעון הקיץ בישראל - רסלר היה שותף לפחות באחת העתירות לחייב את שר הפנים להפעיל שעון קיץ בישראל[4].
רסלר מרבה להתמקד במשפטים בעלי אופי ציבורי, אך מוכר בציבור גם בזכות היותו פרקליטם של אישים מפורסמים כמו דוד אפל. ב-2007 התפרסם כעורך דינה של א', המתלוננת הראשית בפרשת הנשיא משה קצב.
רסלר מנהל את משרדו מבית מגורים בשדרות דוד המלך בתל אביב וגר במגדלי אקירוב ברחוב פנקס בתל אביב[5].
משנת 2008 הסתבך רסלר בחובות ואף הורשע בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ובעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, ונגזר עליו עונש של השעיה ל-12 חודשים על תנאי, לתקופה של 3 שנים.[6]
בשנת 2014 הסתבך בחובות,[7] ונדרש לפנות את משרדו לשם כיסוי חובותיו.[8] בפברואר 2016 הורשע בדין משמעתי בגנבת כספי לקוחות והושעה לארבע שנים.[9] בהמשך השנה התקבל הערעור שהגיש רסלר על הרשעתו בדין המשמעתי, ובוטל עונש ההשעיה אשר מעולם לא נכנס לתוקף.[6]
בתו, סיגל זכאי רסלר, היא שופטת, שמונתה באוקטובר 2015 לסגנית נשיא בתי משפט השלום מחוז תל אביב.
קישורים חיצוניים
- עו"ד יהודה רסלר, יומנו של פרקליט-לוחם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בינואר 2004
הערות שוליים
- ^ טלי זלינגר, ההתעללויות בגדה, דבר, 18 בפברואר 1983
- ^ ע"פ 217/68 יזראמקס בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כב (2) 343
- ^ בג"ץ 448/81 רסלר נ' שר הביטחון
- ^ בג"ץ דחה את העתירה למען הנהגת שעון קיץ השנה, דבר, 11 באוגוסט 1983
- ^
אריק מירובסקי, חברת הניהול של מגדלי אקירוב תשנה את חוזה הניהול עם הדיירים, באתר TheMarker, 18 באפריל 2013
- ^ 6.0 6.1 יסמין גואטה, בוטלה השעייתו של עו"ד יהודה רסלר שהורשע בהתנהגות לא הולמת, באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2016
- ^ ארין הלל־מזרחי, עו"ד יהודה רסלר הסתבך בחובות של מיליונים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 14 במאי 2014
- ^ ענת רואה, הבנק ניצח: עו"ד יהודה רסלר יפנה את משרדיו, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2014
- ^ איתמר לוין, עו"ד יהודה רסלר הושעה לארבע שנים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 בפברואר 2016
28970606יהודה רסלר