יהודה פריד
| לאום | ישראלי |
|---|---|
| לימודי רפואה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| התמחות | פסיכיאטריה |
| תואר | פרופסור חבר (אוניברסיטת תל אביב) |
| מחלקות ובתי חולים | מנהל המרכז לבריאות הנפש רמת חן |
יהודה פְריד (19 בנובמבר 1929 – 6 בינואר 1990)[1] היה פסיכיאטר והוגה דעות ישראלי, פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהל המרכז לבריאות הנפש רמת חן. היה חלוץ בשיטות מודרניות בטיפול בפגועי נפש וקידם את רעיון בתי החולים הקהילתיים.
ביוגרפיה
פריד נולד בתל אביב. במלחמת העצמאות לחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח ונפצע במערכה ליד קיבוץ דפנה. בשנת 1950 נסע ללמוד רפואה ופסיכולוגיה בשווייץ – למד אצל ז'אן פיאז'ה בז'נבה ואצל הפסיכיאטר הצרפתי אנרי אֶה (אנ') – וב-1954 חזר לישראל וסיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים.[2] במשך כעשור עבד כפסיכיאטר בבית החולים אברבנאל, ולאחר תקופת השתלמות באוקספורד[2] הצטרף לצוות המרכז לבריאות הנפש של קופת חולים כללית ברמת חן והיה מנהל בית חולים יום של המרכז במשך יותר מ-20 שנה.[3]
בשנת 1970 התמנה למרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב,[4] ובהמשך הגיע לדרגת פרופסור חבר. היה מן המרצים הפופולריים בחוג לפסיכיאטריה ובחוג להיסטוריה, לפילוסופיה ולסוציולוגיה של המדעים.[5]
יחד עם שלמה גיורא שוהם פיתח את שיטת הטיפול האקזיסטנציאליסטית "התרפיה הפרומיתאית" לטיפול במכורים לסמים. בפתח הדבר לספרו "תרפיה פרומיתאית - טיפול אקסיסטנציאליסטי באמצעות דיאלוג ויצירה", אותו הקדיש פרופ' שוהם לזכרו של פרופ' פריד, נכתב עליו, כי "היה ראש וראשון בקהיליית המטפלים בישראל. עומק השכלתו, אישיותו שופעת החסד ולחימתו עד תום לצדקת דרכו ולאותנטיות של יצירתו העמידוהו כגיבור תרבות עוד בחייו. אנו גאים בזכות שעמדה לנו לקבל השראה ממטפל בן-דמותו של דוקטור רייה בספר "הדבר" של אלבר קאמי, ענק הרוח הפורה והמפרה".
היה נשוי לאביבה. נפטר בפריז בעת שנת שבתון. נטמן בקיבוץ נחשון. הותיר את אשתו, בן ובת.[3]
ספריו
- יהודה פריד, פסיכופתולוגיה: פגישה ראשונה, תל אביב: מטכ"ל - קצין חינוך ראשי - גלי-צה"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תשל"ח 1978. (ראה אור במהדורות נוספות)
- יהודה פריד, ז'אן פיאז'ה: פסיכולוגיה ומתודה; עורך:יהודה עופר, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תשמ"ה 1984. (ראה אור במהדורות נוספות)
- יהודה פריד, יוסף אגסי, פרנויה: עיונים בדיאגנוזה; תרגום: שלומית אביאסף ויעל תדמור-מסטבאום; עורכת המהדורה העברית: שלומית אביאסף,תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997.
- Yehuda Fried and Joseph Agassi, Paranoia: A Study in Diagnosis, Dordrecht, Holland; Boston: D. Reidel Pub. Co. (Boston studies in the philosophy of science), 1976.
לקריאה נוספת
- עמיחי לוי, 'מורי, יהודה פריד', שיחות (כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה) 4, 2 (1990), 83–85.
- גיליון 6 (1) של כתב העת לפסיכותרפיה "שיחות" (1991) הוקדש לזכרו:
- יואב יגאל, 'יהודה פריד – המורה שנתן לתלמידיו לעבור דרכו', שיחות 6, 1 (1991), 58–59.
- יגאל ורדי, 'הפסיכיאטריה ההיפוקרטית – בראי משנתו של יהודה פריד', שיחות 6, 1 (1991), 24–32.
- יהודה פריד, 'השקפתו של פסיכיאטר אחד על רפואת המשפחה', הרפואה 134, 4 (1998), 315–317.
- זאב וינר, טומס ספנר, 'פסיכיאטריה, רפואת המשפחה והומניזם – מורשתו של יהודה פריד', הרפואה 134, 4 (1998), 317–318.
- שלמה גיורא שוהם, תרפיה פרומיתאית, טיפול אקסיסטנציאליסטי באמצעות דיאלוג ויצירה, קריית ביאליק: אח, תשנ"ח 1998.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יהודה פריד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דליה מזורי, הפסיכיאטר האנטי-פסיכיאטרי, מעריב, 9 בינואר 1990 (עם מותו)
הערות שוליים
- ^ הקבר של יהודה פריד בבית העלמין נחשון, באתר BillionGraves.
- ^ 2.0 2.1 יעקב אגמון, "שאלות אישיות עם יהודה פריד", שאלות אישיות: מבחר ראיונות מתוך התוכנית בגלי צה"ל, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ד 1994, עמ' 283.
- ^ 3.0 3.1 איתן לוין, פרופ' יהודה פריד, מעריב, 8 בינואר 1990.
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטת ת"א, דבר, 17 בספטמבר 1970.
- ^ דליה מזורי, הפסיכיאטר האנטי-פסיכיאטרי, מעריב, 9 בינואר 1990.
24693319יהודה פריד