יהודה מגידוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודה מגידוביץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה מגידוביץ
לידה 1886
אומן, רוסיה
פטירה 1961 (בגיל 75 בערך)
תל אביב
תקופת הפעילות 1961–1910
יצירות ידועות בית הכנסת הגדול
שלט קרמיקה מצוירת על בניין בית הכנסת מושב זקנים ברחוב אלנבי

יהודה מַגִּידוביץ (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886י"ט בטבת תשכ"א, 5 בינואר 1961) היה אדריכל, ומהנדס העיר תל אביב הראשון.

ביוגרפיה

יהודה מגידוביץ נולד בשנת 1886 בעיר אוּמן שבפלך קייב, בדרום–מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), לבנימין צבי, כובען, ולרחל, עקרת בית. התחנך ב"חדר". את הכשרתו המקצועית קיבל בבית הספר לאמנות באודסה (19031910). תקופת לימודיו התארכה בעקבות הפרעות התכופות שהתרחשו באותה העת והמהפכות הפוליטיות ברוסיה.

עד לעלייתו ארצה עבד מגידוביץ במספר משרדי אדריכלים וקבלנים ברוסיה. בשנת 1919 עלה ארצה באוניה "רוסלאן" (שבהּ עלו עוד מספר אישים ידועים), והתיישב בתל אביב. נתמנה למהנדס העיר הראשון של תל אביב הקטנה, תפקיד שבו שימש בין השנים 19201923, וכן היה חבר ועדת בניין ערים הראשונה בעיר.

עסק במקצועו עד שנת 1954, אז לקה בשטף דם במוח.

התגורר ברח' מוהליבר 23 בתל אביב, בבית אותו תכנן בעצמו ואשר בו גר מ-1922 ועד מותו ב-1961. הבית, שלא היה ברשימת השימור העירונית, נהרס ב-2016, ועל חורבותיו עתיד להיבנות בנין בן שש קומות[1]. נישא ב-1911 לעטיל לבית פוגל (נפטרה ב-1959). לשניים נולדו שני בנים - רפאל מגידו ואבשלום מגידוביץ. מגידוביץ נפטר בתל אביב בחורף 1961, בגיל 75, ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר את בניו ומשפחותיהם.

בנו המהנדס רפאל מגידו התיישב בנחלה שרכש האב ברמת גן וכהן בתפקיד מהנדס המועצה המקומית בין השנים 1937–1950. בשנים 1939–1940, אז השתלם הבן בארצות הברית, החליף אותו מגידוביץ האב בתפקיד זה[2].

בשנת 1993 ערך האדריכל גלעד דובשני ספר מקיף, פרי מחקר רחב היקף על פועלו של מגידוביץ ועל תרומתו לעיר תל אביב ולענף הבנייה בארץ.

עבודות נבחרות

עבודות נבחרות ברחוב אלנבי

  • אלנבי 132 דואר אלנבי, 1930
  • אלנבי 124 בית גרנובסקי, 1925
  • אלנבי 118 מלון בן נחום (בית המלון הראשון בתל אביב וכן מבנה הציבור הראשון שבנה מגידוביץ בארץ ישראל), 1921
  • אלנבי 110 בית הכנסת הגדול[3], 1922
  • אלנבי 104 בית הגב' רחל טוב מסה, 1934
  • אלנבי 93 בית ישמעלוף, 1929
  • אלנבי 89 בית כנסת מושב זקנים (עם עיטורי קרמיקה של בצלאל) 1928
  • אלנבי 82 (פינת המדרחוב ברחוב הרמב"ם) בית נתנאל (עבור משפחת נתנאל בנה גם את בניין קולנוע אסתר בכיכר צינה דיזנגוף בשנת 1935), 1934
  • אלנבי 81 בית סגלוב, 1925
  • אלנבי 66 בית ממליק, 1933
  • אלנבי 57 בית הימן, 1929
  • אלנבי 53, 1935
  • אלנבי 51 (פינת רחוב שנקין) - בית גוטגולד, 1935
  • אלנבי 1 הקזינו, 1922
בית הכנסת על שם מסה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גלעד דובשני, אדריכל יהודה מגידוביץ (תצלומים: אברהם חי), תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1993.
  • נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "הארץ", 28.6.2016
  2. ^ ד"ר ישראל אלדד ויוסף פפר (עורכים), ספר ראשוני רמת-גן, הוצאת עירית רמת גן, דפוס פלאי, 1965, עמ' 203
  3. ^ מיכאל יעקובסון, 100 שנים של בדידות: עלייתו ונפילתו של בית הכנסת הגדול בת"א, באתר Xnet‏, 12 בספטמבר 2013



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27197282יהודה מגידוביץ'