בית מגנט (רוטשילד 93)
 | |
| הכניסה לבית מגנט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבנה |
| כתובת | שדרות רוטשילד 93 |
| מיקום | תל אביב-יפו |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1934–הווה (כ־90 שנה) |
| אדריכל | יהודה מגידוביץ |
בית מגנט שבשדרות רוטשילד 93 בתל אביב הוא המאוחר מבין שלושת הבתים בתל אביב הנקראים על שמם של בעלי הבית משה וברטה מגנט. הוא תוכנן והוקם בשנת 1934 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ, ומהווה דוגמה לאדריכלות הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל. המבנה הוכר על ידי עיריית תל אביב כאתר לשימור.
הרקע להקמת המבנה
שדרות רוטשילד, אשר נסללו לראשונה בשנת 1909 כחלק ממערך הרחובות של שכונת אחוזת בית, התפתחו עם השנים והוארכו לכיוון מזרח על מנת לחבר את תל אביב הקטנה עם השכונות החדשות שהתפתחו לצידה. בשנת 1927 אושרה תוכנית גדס שהציעה כי השדרות יוארכו עוד כלפי מזרח ויהוו את אחד מצירי התנועה של העיר המתפתחת. בהתאם לתוכנית זו הפקיעה העירייה בשנת 1933 את הקרקעות הדרושות לפיתוח השדרה ואיפשרה את המשך הבנייה כלפי מזרח[1].
סגנון הבנייה ששלט בארץ ישראל החל מתחילת שנות ה-30 היה הסגנון הבינלאומי שהציע מבנים פונקציונליים ומעוצבים בטעם אירופאי עדכני. חלק מתושבי תל אביב האמידים, שהיו בעלי בתים באזורים ישנים יותר של העיר, ניצלו את ההזדמנות ובנו לעצמם בתים בחלק החדש והמתפתח של תל אביב. על קבוצה זו נמנה גם משה מגנט.
בעלי הבית - משה וברטה מגנט
משה בן מרדכי מנדל מגנט נולד ב-27 בדצמבר 1878 בעיר אומן שברוסיה (כיום באוקראינה)[2]. הוא גדל בבית ציוני שם למד עברית, והיה חבר הוועד הציוני באומן[2]. מגנט היה מנהל חשבונות במקצועו[2] ועבד כאחד ממנהלי הבנק הרוסי לסחר חוץ[3]. בשנת 1922 הוא עלה עם משפחתו לארץ ישראל וכעבור זמן קצר החל לעבוד כמנהל חברת בנייה בשם "הבונה". הוא התגורר בשדרות רוטשילד מס 2 במבנה שהיה בבעלות החברה[2] (מבנה זה, שנהרס, ידוע גם הוא במחקר כ"בית מגנט")[4].
בשנת 1926 עבר משה מגנט להתגורר בבית חדש (בית מגנט) אותו בנה ברחוב בן זכאי מס' 6, אשר תוכנן עבורו על ידי יהודה מגידוביץ[2]. הוא חכר את הבעלות על בית החרושת ללבנים סיליקט, וניהל אותו יחד עם המהנדס עמנואל טובים והפך לאחד מבעליו[3].
בשנת 1940 מכר משה מגנט את הבית שברחוב בן זכאי 6 לשמחה ויהודית בלאס[5] ועבר להתגורר בבית שבנה בשדרות רוטשילד 93[2], שם חי עד יומו האחרון. משה מגנט נפטר ב-26 בנובמבר 1956, ומסע הלוויה שלו יצא למחרת מן הבית שבשדרות רוטשילד 93[3].
בנוסף לעיסוקיו המקצועיים הקדיש משה מגנט חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית והתנדבותית. זמן קצר לאחר שעלה לארץ ישראל הוא עזב את ההסתדרות הציונית והצטרף לתנועת ז'בוטינסקי[6]. משה מגנט היה בין הראשונים שעסקו בהקמת ארכיון ז'בוטינסקי[7] ותרם לו ספרים[8]. פעילותו בתנועת בית"ר הובילה למאסרו על ידי הבריטים, אולם עקב גילו המתקדם הוא שוחרר בתוך בו ביום[9]
האדריכל - יהודה מגידוביץ
יהודה מגידוביץ היה האדריכל הראשון של תל אביב, ושימש כמהנדס העיר בין השנים 1920–1923. במהלך שנות העשרים והשלושים הוא בנה בתים רבים בעיר, תוך שהוא מתאים את סגנונו לאופנה המשתנה ולסגנונות החדשים שהגיעו מאירופה לארץ ישראל. הבתים שתכנן בשנות העשרים התאפיינו בסגנון אקלקטי, ובתחילת שנות השלושים שינה בהדרגה את סגנונו והחל לתכנן בתים המשקפים את הסגנון הבינלאומי[10]. הבתים שתכנן מגידוביץ בשנים 1931–1932 משקפים תקופת מעבר בין שני הסגנונות[11], וגם בבתים שתכנן בשנת 1933 נותרו מאפיינים של הסגנון הישן[12].
בשנת 1934 הצטרף למשרד האדריכלות של יהודה מגידוביץ בנו רפאל שהשלים לימודי הנדסה בלונדון. בית מגנט שבשדרות רוטשילד 93 מהווה את אחת הדוגמאות הראשונות של שיתוף הפעולה בין האב והבן, אשר הביאו לידי ביטוי שלם את הסגנון הבינלאומי[12].
עיצוב בית ברטה מגנט
בשנת 1933 החל יהודה מגידוביץ לתכנן את הבית בשדרות רוטשילד 93, ואשר היה רשום על שמה של ברטה מגנט[13]. המבנה תוכנן בהתאם לסגנון הבינלאומי ושולבו בו מספר מרכיבים האופייניים לסגנון זה. מגידוביץ ויתר בפעם הראשונה על הסימטרייה שאפיינה אותו, ויצר מבנה המורכב משני גושים גדולים. בקו המחבר בין הגושים שולב חלון אנכי עשוי ברזל וזכוכית, ובאחד הגושים תוכננו מרפסות שקועות. הדירות תוכננו סביב חדר המדרגות המרכזי שבחזית המבנה, וחדר מדרגות נוסף שולב בצדו האחורי של המבנה כמדרגות שירות שקישרו את חדרי המטבח והאמבטייה של כל הדירות[14]. העמדת שני הגושים מהם הורכב המבנה בצורת האות "ר" פינתה שטח קטן בחזית המגרש אשר שברה את קו המבנים ואפשרה לשבץ במקום כיכר קטנה[15].
בצדו החיצוני של המבנה יצר מגידוביץ יצירה המשקפת את הסגנון הבינלאומי במיטבו, אולם בחדר המדרגות הוא שילב מעקה מתכת במעוצב בסגנון האר דקו שהשפיע על יצירתו בסוף שנות ה-20[14].
בית מגנט כיום
מאז הקמתו לא נעשו במבנה שינויים משמעותיים, והוא שימר כמעט לחלוטין על התכנון המקורי משנות השלושים. עד ראשית שנות השבעים שימשו הדירות למגורים בלבד, והעירייה דחתה כל ניסיון לשנות מצב זה על ידי הכנסת בית מלאכה לאחת הדירות. בתחילת שנות השבעים החל השימוש בחלק מן הדירות כמשרדים, וזאת בהסכמה שבשתיקה של העירייה שהכירה בשימוש החגיר וגבתה ארנונת עסקים מהמחזיקים בדירה. בשנים האחרונות מנסה העירייה לפנות את המשרדים מן הדירות ולהחזיר להן את השימוש המקורי כדירות מגורים, אולם ההצלחה חלקית אם בכלל. בית מגנט הוכרז כמבנה לשימור[16].
לקריאה נוספת
- עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, הוצאת רמות, תל אביב, 1999
- ניצה מצגר-סמוק, בתים מן החול, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994
- גלעד דובשני, י. מגידוביץ - אדריכל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
- משה מגנט ז"ל, הארץ, 27/11/1956
- חמדה גלעדי, משה מגנט ז"ל - שלושים לפטירתו, חרות, 26/12/1956
- שולה וידריך והניה מליכסון, בית מגנט (בית שמריהו לוין, תחנת אגד)
הערות שוליים
- ^ עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, עמ' 21-19
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 שולה וידריך והניה מליכסון, בית מגנט (בית שמריהו לוין, תחנת אגד)
- ^ 3.0 3.1 3.2 משה מגנט ז"ל, הארץ, 27/11/1956
- ^ עופר רגב ושולה וידריך, בולוואר - שדרות רוטשילד בתל אביב, האנשים החומר והרוח, עמ' 35
- ^ תיק תיעוד של הבית ברחוב בן זכאי 6, עיריית ת"א - ארכיון הנדסי
- ^ חמדה גלעדי, משה מגנט ז"ל - שלושים לפטירתו, חרות, 26/12/1956
- ^ חמדה גלעדי, ד"ר יוניצמן וארכיון ז'בוטינסקי, חרות, 16/03/1964
- ^ תודת מוזיאון בית"ר, המשקיף, 28/12/1944
- ^ המשך המאסרים, המשקיף, 18/08/1947
- ^ גלעד דובשני, י. מגידוביץ - אדריכל, עמ' 7
- ^ גלעד דובשני, י. מגידוביץ - אדריכל, עמ' 229-225
- ^ 12.0 12.1 גלעד דובשני, י. מגידוביץ - אדריכל, עמ' 229
- ^ תיק תיעוד של הבית בשדרות רוטשילד 93, עיריית ת"א - ארכיון הנדסי
- ^ 14.0 14.1 גלעד דובשני, י. מגידוביץ - אדריכל, עמ' 257
- ^ ניצה מצגר-סמוק, בתים מן החול, עמ' 134-132
- ^ עיריית ת"א - ארכיון הנדסי - תיק הבית בשדרות רוטשילד 93
30242400בית מגנט (רוטשילד 93)