יהודה גלאנץ
לידה |
19 במרץ 1958 (גיל: 66) בואנוס איירס, ארגנטינה |
---|---|
תקופת הפעילות | מ-1973 |
סוגה | מוזיקה יהודית |
חברת תקליטים | J.M.N |
http://www.yehudaglantz.net/ |
יהודה חוליו גלאנץ (נולד ב-19 במרץ 1958, בבואנוס איירס שבארגנטינה) הוא מוזיקאי, מלחין, זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי ישראלי. גלאנץ הוא אחד היוצרים הבולטים של מוזיקה יהודית דרום אמריקאית. גלאנץ הוא רב-נגן: הוא מנגן על צ'רנגו, פסנתר, אקורדיון, סיקו, פינקויו, כינור, חליל פאן, כלי הקשה, גיטרות, מפוחית פה וקוואטרו. יהודה קיבל פעמיים את פרס המקום הראשון בפסטיבל הכליזמרים בצפת על הביצועים והיצירות שלו. בשנת 2008 יזם והקים את פסטיבל רגלים בשכונת נחלאות בירושלים, פסטיבל שהתקיים במשך שלוש שנים בחגים סוכות ופסח ומשך אליו אלפי מבקרים.
קורות חיים
גלאנץ נולד וגדל בארגנטינה למשפחה חילונית. כשהיה בגיל 5 התחיל ללמוד אקורדיון עם מורה פרטי ולאחר מכן כשאביו ראה שיש לו כישרון מוזיקלי, החליט להכניס אותו לבית ספר למוזיקה. בגיל 6 הוא החל לשיר במקהלה של בית הכנסת על-שם מקס נורדאו בבואנוס איירס עם בני דודיו, התחיל ללמוד כינור בקונסרבטוריון ובמקביל ניגן על פסנתר וגיטרה. בגיל 16 החל להופיע עם להקה של צעירים '"אל קנטו דה טודוס"' (el canto de todos), בגיל 17 נסע לברזיל שם למד לנגן במשך שנתיים בוסה-נובה וסמבה ורכש מיומנות בגיטרה וכלי הקשה שונים, שם הושפע רבות מהמוזיקאים אנטוניו קרלוס ז'ובים וז'ילברטו ז'יל. בגיל 21 הגיע לארץ לביקור והחליט להישאר. הוא קיבל מלגה מהאקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים, ולמד פסנתר וקומפוזיציה עם המורה נחום פרפרקוביץ. בגיל 22 החל לנגן על צ'רנגו וחלילים מבמבוק. גלאנץ הלחין וכתב מוזיקה בסגנון מקורי והופיע עם מוזיקת פיוז'ן יהודי דרום אמריקאי, בוסה נובה וג'אז בפאבים ומקומות קטנים.
השהייה בארץ עוררה אצלו שאלות רבות על יהדותו והוא החל תהליך של חזרה בתשובה וכך שילב בלחניו מקצבים דרום-אמריקאים ומילים מהמקורות. השילוב עורר התעניינות רבה בארץ ובעולם ומאז הוא מופיע בקהילות רבות ברחבי העולם בארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה, אוסטרליה, אירופה, דרום אמריקה וישראל.
אב לעשרה ילדים וסב לשלושה עשר נכדים.
יצירתו המוזיקלית
בתחילת דרכו הוציא אלבום בשם אורגן הזהב 1 ו-2 בשנת 1985 וצלילי זהב ב-1986. ב-1986 עלה ליהודה רעיון לכתוב אלבום עם שירי מחאה אחרי שראה ברחובות ירושלים שוטרים רכובים על סוסים מכים חרדים עם אלות כשצועקים "שאבס" וכך נולד אלבום בשם "כאסח" עם שירי מחאה בהומור וסאטירה לחג הפורים עם השירים: "אנחנו הדוסים של רוק אנד רול", "שמעת מה קרה", "יצר לך" ועוד. בתחילת שנות ה-90 הקים חברה עצמאית בשם "Jerusalem Music Network) "JMN) שהפיקה ומפיקה עד היום אלבומים ופרויקטים בכל התחומים: מוזיקה לסרטים, ג'אז קלאסי אינסטרומנטלי, סיפורים לילדים, מוזיקה לתיאטרון, קומדיה, סטנדאפ, רוק, פופ, פולקלור קונטמפורני ועוד. בשנת התשנ"ב (1992) הוציא אלבום בשם "פיונרו" (חלוץ) שכלל 10 שירים והביא את הסנונית הראשונה של הז'אנר מוזיקה יהודית מקורית. באלבום יצאו להיטים רבים כמו "בלדה לדוד" - שיר המספר על החברות של דוד ויהונתן; "נעלה" לבית המקדש בגרסה ראשונה, "אדון עולם" עם צ'רנגו ועוד. בשנת התשנ"ד (1994) הוציא את האלבום "נעלה". שיר הנושא כבש את כל המצעדים בתחנות הרדיו הדתיים וכלל להיטים כמו "לומיר טנצן לה במבה" - גרסה של "לה במבה" ביידיש. האלבום נמכר באלפי עותקים והוא החל להתפרסם בקהילות היהודיות ברחבי העולם. בשנת התשנ"ו (1996) הוציא את האלבום "רק לצעוק אל ה'". שיר הנושא של האלבום, נולד בתקופת הפיגועים באותה שנה והפיגוע בשוק מחנה יהודה, מרחק של דקות הליכה מביתו של גלאנץ. השיר כבש את המצעד בערוץ 7 ושהה מספר שבועות במקום הראשון. האלבום ביסס והעמיד אותו בין גדולי הזמר היהודי חסידי.
בין השנים 1992 ו-2007 הופיע בכל שנה בהוליווד באירוע התרמה של חב"ד. ב-1996 הכירו את יהודה מפיק סרטי אושן 11 12 ו-13, ג'רי ויינטראוב והשחקן ג'ון וויט - אחד השחקנים הנחשבים בהוליווד ואוהד ישראל גדול. התוצאה הייתה, גיחה בפרק השביעי בעונה השנייה של הסדרה חברים - שם מכונה גלאנץ "הרבי שמנגן על גיטרה". בפרק נראה ג'ואי צופה בגלאנץ מופיע בשידור בטלוויזיה וכשפיבי נכנסת לחדר היא שואלת אותו: "למה אתה צופה ברבי מנגן בגיטרה חשמלית?".
בשנת התשס"ב (2002) הוציא יהודה את האלבום "מוכרחים לרקוד" שמילותיו מבוססות על אמירות של הרב שלמה קרליבך. זהו אלבום יותר אישי על ילדים, שמחה, אהבה ורוחניות, עם חיבור ונגיעות של מוזיקת עולם.
בשנת 2005, דורון טויסטר, הצ'לן הראשון של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון הכיר את יהודה והחליט לכתוב עבורו עיבוד לסימפוניה שתנגן את יצירותיו בהופעה. אחר שנה וחצי של עבודה על העיבודים הפיקו מופע סימפוני תחת השם "נומדה" שפירושו נודד. המוזיקה עובדה ל-77 נגנים של הסימפוניה + רידם סקשון של כישרונות צעירים. בשנת 2006 ביצעו את המופע יחד עם התזמורת הסימפונית הישראלית כשעל הבמה 83 נגנים בהיכל התרבות ראשון לציון, במסגרת פסטיבל אביב. ב-2007 יהודה הוציא לאור DVD ו-CD של המופע .
בשנת 2008 בחג סוכות, יזם והקים את פסטיבל רגלים בשכונת נחלאות בירושלים שם הוא מתגורר. הפסטיבל נותן במה לאמנים צעירים מהשכונה ומחוצה לה, מוזיקאים, ציירים, אמני רחוב, שחקנים, צלמים ועוד, שמציגים את עצמם ואת יצירותיהם בפסטיבל.
בשנת 2011 (התשע"א) הוציא גלאנץ את האלבום "חיי וקיים" עם שירים שהלחין וכתב בעברית בסגנון הממוקם בין המינסטרים הישראלי יהודי למקצבים האתניים. האלבום יצא לראשונה במהדורה דיגיטלית בהורדה דרך האינטרנט ובחודש פברואר של 2012 יצא האלבום גם במהדורת CD.
בשנים 2013–2017 הלחין והפיק את הפרויקט Búsqueda Eterna - מוזיקת עולם עם שירים פופולריים בניואנסים אישיים וחיבורים מקוריים בספרדית ובעברית, שכתב עם היוצרת והזמרת הארגנטינאית מריאל פיבן. הפרויקט יצא לאור ב-2018 בסיבוב הופעות של הצמד בישראל, יפן וארצות הברית.
דיסקוגרפיה
אלבומים
- "חי וקיים", 2011
- "נומדה", 2007
- "מוכרחים לרקוד", 2002
- "גרניט", 1999 ,"GRANITE"
- "אדון עולם", 1998
- 1998 ,"UNPLUGGED"
- "רק לצעוק", 1996
- "נעלה", 1994
- "פיונרו", 1992
- "הופעה בדרום אמריקה", 1990 ,"IN CONCERT IN SOUTH AMERICA"
- "כאסח", 1986
- "צלילי זהב", 1986
- "אורגן הזהב", 1985
קישורים חיצוניים
- סרטונים בערוץ של יהודה גלאנץ, באתר יוטיוב
- סרטונים eterna בערוץ של Búsqueda Bterna, באתר יוטיוב
- יואב פרידמן, אין כוחו אלא בפיו: יהודה גלאנץ בקליפ חדש, באתר ynet, 27 באפריל 2007
- יאיר פלד, הדוס של הרוקנרול, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2009
- יאיר פלד, היהודי הנודד, באתר כיפה, 15 במרץ 2010
- Jerusalem, mi corazon ג'רוסלם פוסט - רחל מרדר (באנגלית) 02/02/12
- לירון נגלר-כהן, מחוץ לשטנץ: מיהודה גלאנץ - עד מצווה טאנץ, באתר ynet, 20 במרץ 2012
- יהודה גלאנץ חוזר לבמה הישראלית, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2011
- עפרה לקס, עניין אישי עם יהודה גלאנץ, באתר בשבע - ערוץ 7, 26 בינואר 2012
סרטונים
- יהודה גלאנץ מתארח אצל אלי יצפאן, 16 במרץ 2006, ראיון באתר יוטיוב
- יהודה גלאנץ מנגן את השיר "אדון עולם" עם התזמורת הסימפונית הישראלית, סרטון באתר יוטיוב
32391590יהודה גלאנץ