ידידה בת עדיה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יְדִידָה בַת-עֲדָיָה היא אישיות מהתנ"ך, שמה מופיע בספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'. ידידה הייתה בתו של עדיה מהעיר בצקת בשפלת יהודה. היא הייתה אשת אמון מלך יהודה ואם בנו יאשיהו. שמה מופיע פעם אחת בתנ"ך ופירושו אהובה או חביבה.[1] שמה נעדר מתיאור הסיפור המקביל על המלכת בנה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק א'.
ייתכן ונשואיה לאמון מלך יהודה נועדו לחזק קשרים עם משפחות מכובדות מאזור שפלת יהודה.[2] העיר בצקת לא זוהתה, אך ייתכן כי זו הייתה עיר בשפלת יהודה בנחלת שבט יהודה וזאת משום שהיא נכללת ברשימת ערי יהודה המופיעה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ט לצד הערים עגלון ולכיש.[3]
הערות שוליים
- ^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 127
- ^ רן צדוק, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 191
- ^ שלום זמירין, יאשיהו ותקופתו, ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ז, ע"מ 33
28311043ידידה בת עדיה