יאן פטר באלקננדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאן פיטר בלקנאנדה
מנהיג מפלגת הקריאה הנוצרית דמוקרטית
1 באוקטובר 2001 – 9 ביוני 2010
(8 שנים ו־36 שבועות)
→ ג'אף דה הוף
מקסימה ברהאגן ←
חבר בית הנבחרים של הולנד
30 בנובמבר 2006 – 22 בפברואר 2007
(12 שבועות ויום)
30 בינואר 2003 – 27 במאי 2003
(16 שבועות ו־6 ימים)
19 במאי 1998 – 22 ביולי 2002
(4 שנים ו־9 שבועות)
מנהיג מפלגת הקריאה הנוצרית דמוקרטית בבית הנבחרים של הולנד
30 בנובמבר 2006 – 21 בפברואר 2007
(12 שבועות)
→ מקסימה ברהאגן
פטרוס ואן גיל ←
30 בינואר 2003 – 21 במאי 2003
(16 שבועות)
→ מקסימה ברהאגן
מקסימה ברהאגן ←
1 באוקטובר 2001 – 11 ביולי 2002
(40 שבועות ו־4 ימים)
→ ג'אף דה הוף
מקסימה ברהאגן ←

יאן פיטר בלקנאנדההולנדית: Jan Peter Balkenende (מידעעזרה); נולד ב-7 במאי 1956) הוא מדינאי הולנדי, חבר המפלגה הנוצרית דמוקרטית בהולנד. שימש כראש ממשלת הולנד בין 22 ביולי 2002 ל-13 באוקטובר 2010.

תולדות חייו

יאן פיטר בלקנאנדה נולד ב-7 במאי 1956 בכפר ביזלינגה שליד העיירה קפלה בדרום-מערב הולנד. אביו היה סוחר דגנים ואימו מורה. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר פרוטסטנטי בעיירה קפלה ואת לימודי התיכון סיים בשנת 1974 בבית ספר נוצרי בעיר גוס.

את לימודיו האקדמיים עשה ב"אוניברסיטה החופשית" (בהולנדית: Vrije Universiteit) באמסטרדם, שם סיים תואר שני בהיסטוריה בשנת 1980, תואר שני במשפטים בשנת 1982 ולבסוף תואר דוקטור במשפטים בשנת 1992.

בלקנאנדה נשוי לביאנקה הוגנדיק ולזוג בת אחת. בלקנאנדה אינו מתגורר בבית ראש הממשלה, אלא מעדיף דירה שכורה בעיר האג. הוא חבר בכנסייה הקלוויניסטית פרוטסטנטית של הולנד.

דרכו הפוליטית

בלקננדה החל בדרכו הפוליטית כחבר בסגל מכון המחקר של המפלגה הנוצרית דמוקרטית בהולנד וכחבר מועצת העיר אמסטלפיין, זאת בעת שהיה דוקטורנט באוניברסיטה והשלים מחקרו בנושא "רגולציה מינהלית וארגונים חברתיים", מחקר אשר הושפע במידה רבה מרעיונותיו של הסוציולוג אמיתי עציוני. מאוחר יותר הוא מונה לפרופסור חבר למחשבה נוצרית-חברתית באוניברסיטה החופשית של אמסטרדם.

בלקנאנדה נבחר לראשונה לבית הנבחרים של הפרלמנט של הולנד ב-19 במאי 1998, בעוד מפלגתו הייתה באופוזיציה. הוא הפך לדובר המפלגה בנושאים כלכליים והיה מעורב בנושאי חברה, משפט, ונושאי פנים. בתוקף תפקידו הוא דגל בהפחתה משמעותית בחוב הלאומי ובמדיניות כלכלית איתנה.

ב-1 באוקטובר 2001 הוא נבחר ליושב ראש הסיעה של מפלגתו בבית הנבחרים. ב-3 בנובמבר הוא נבחר כמועמדה של מפלגתו לראשות הממשלה, לקראת הבחירות הכלליות שנערכו בחודש מאי 2002. בחירות אלה זכורות עקב רציחתו של הפוליטיקאי הלאומני פים פורטוין, דבר שגרם להפסקת תעמולת הבחירות. בבחירות אלה שבה המפלגה הנוצרית דמוקרטית והייתה למפלגה הגדולה בהולנד.

ראש ממשלה

בלקנאנדה בפגישה עם ג'ורג' בוש בוושינגטון הבירה, יולי 2008

בלקנאנדה עמד בראש ארבע ממשלות בהולנד.

ב-4 ביולי 2002 הטילה המלכה ביאטריקס את הרכבת הממשלה על בלקנאנדה, זאת לאחר התפטרות ראש הממשלה וים קוק. ממשלה זו נודעה בכינוי "ממשלת בלקננדה הראשונה". ממשלה זו כללה את מפלגתו של פים פורטוין, אשר נרצח סמוך לבחירות, והיא החזיקה מעמד 86 יום בלבד, לאחר פילוג בתוך מפלגתו של פורטוין.

הבחירות שנערכו מוקדם מהצפוי, בשנת 2003, איפשרו את הקמת ממשלתו השנייה של בלקנאנדה, אשר הורכבה מהמפלגה הנוצרית דמוקרטית של בלקננדה, מפלגת העם לחירות ולדמוקרטיה (WD) והמפלגה הליברלית, דמוקרטים 66 (D66), אשר יחד יצרו קואליציית מרכז-ימין. המצע המשותף לממשלה זו התמקד בארגון מחדש של השירותים הציבורים בהולנד, הפחתת הפשיעה, הקשחת מדיניות ההגירה וקיצוץ בתקציב הציבורי. צעדים אלה הובילו לזעם בציבור ולירידתו של בלקנאנדה בסקרי דעת הקהל. בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2004 נותרה מפלגתו הגדולה ביותר בנציגות ההולנדית שנבחרה, ובלקננדה מונה ב-1 ביולי 2004 לנשיא התורן של האיחוד האירופי. ב-10 ביוני 2004, לקראת מינויו הצפוי לנשיאות האיחוד האירופי, ביקר בלקנאנדה בישראל ונפגש עם ראש הממשלה אריאל שרון[1]. בבחירות המוניציפליות בשנת 2006 סבלה המפלגה מירידה בכוחה ואיבדה את השליטה ברבות מן הרשויות המקומיות. ניסיונות שנעשו בתוך מפלגתו, במחצית הראשונה של שנת 2006, להחליף את בלקנאנדה בראשות הממשלה לאור ירידתו בסקרים, כשלו. במחצית השנייה של השנה החלה עלייה באהדה שגילה לו הציבור ההולנדי, זאת כנראה על רקע התאוששות הכלכלה.

ב-30 ביוני 2006 פרשה החברה הזוטרה בממשלה, מפלגת דמוקרטים 66, מן הקואליציה, על רקע טיפולה של שרת ההגירה, ריטה ורדונק, באיזרוחה של חברת הפרלמנט ההולנדי, ממוצא סומלי, עיאן הירשי עלי. לנוכח התפתחות זו נאלץ בלקנאנדה להתפטר ולהכריז על הקדמת הבחירות. הוא הרכיב ממשלת מעבר, היא ממשלתו השלישית, אשר הורכבה מקואליציית מיעוט של המפלגה הנוצרית דמוקרטית ומפלגת העם לחירות ולדמוקרטיה. ממשלתו השלישית של בלקננדה כיהנה עד למועד הבחירות שנערכו ב-22 בנובמבר 2006.

לאחר בחירות 2006 הקים בלקננדה קואליציה חדשה, סוציאל-נוצרית, עם מפלגת העבודה ומפלגת האיחוד הנוצרי. בלקנאנדה קיבל את מינוי המלכה להרכבת הממשלה ב-9 בפברואר 2007 וממשלתו הושבעה לתפקידה ב-22 בפברואר 2007. ממשלה זו נפלה בפברואר 2010 לאחר פרישת מפלגת העבודה בשל דרישתה כי החיילים ההולנדים יעזבו את אפגניסטן עד אפריל 2010. בלקנאנדה היה מועמד מפלגתו לראשות הממשלה בבחירות שהתקיימו ב-9 ביוני 2010, ונחל מפלה קשה, כאשר מפלגתו איבדה מחצית ממושביה בפרלמנט. בעקבות הכישלון התפטר בלקנאנדה מתפקידו כראש המפלגה הנוצרית דמוקרטית ופרש מן החיים הפוליטיים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאן פטר באלקננדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26650487יאן פטר באלקננדה