יאן ואן קאסל האב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. יאן ואן קאסל האב (Jan van Kessel the Elder; הוטבל ב-5 באפריל 162617 באפריל 1679) היה צייר פלמי, שפעל באנטוורפן באמצע המאה ה-17. אמן רב תחומי שעסק בז'אנרים רבים, כולל מחקרים על חרקים, טבע דומם פרחוני, נופי נהר, נופי גן עדן, קומפוזיציות אלגוריות, סצינות עם בעלי חיים וסצינות ז'אנר.[1] נצר ממשפחת ברויגל שרבים מנושאיו לקחו השראה מעבודתו של סבו יאן ברויגל האב כמו גם מהדור הקודם של ציירים פלמיים כמו פרנס סניידרס. עבודותיו של ואן קאסל זכו להערכה רבה על ידי בני דורו ונאספו על ידי אומנים רבים, סוחרים אמידים, אצילים זרים ברחבי אירופה.

חייו

יאן ואן קאסל האב, ציורי חרקים וענף דומדמניות

יאן ואן קאסל האב נולד באנטוורפן כבן של הירונימוס ואן קאסל הצעיר ו-Paschasia Brueghel (בתו של יאן ברויגל האב). הוא היה אפוא נכדו של יאן ברויגל האב, ונינו של פיטר ברויגל האב, והאחיין של יאן ברויגל הבן. אבותיו הישירים בקו משפחת ואן קאסל היו סבו הירונימוס ואן קאסל האב ואביו הירונימוס ואן קאסל הבן, שניהם ציירים. מעט מאוד ידוע על עבודתם של אבותיהם של ואן קאסל.

בגיל 9 בלבד נשלח יאן ואן קאסל ללמוד אצל צייר ההיסטוריה סימון דה פוס. הוא אימן עוד בני משפחה שהיו אמנים. הוא היה גם תלמידו של אביו ודודו יאן ברויגל הבן.[1]

בשנת 1644 הפך לחבר בגילדת סנט לוק באנטוורפן, שם נקרא "צייר הפרחים".[1] הוא התחתן עם מריה ואן אפשובן ב-11 ביוני 1646. לזוג נולדו 13 ילדים מהם שניים, יאן ופרדיננד, הוכשרו על ידיו והפכו לציירים מצליחים. הוא היה קצין במשמר האזרחים המקומי באנטוורפן.

יאן ואן קאסל הצליח כלכלית מכיוון שעבודותיו השיגו מחירים גבוהים ונאספו באופן נרחב בכל אירופה.[2] הוא קנה בית בשנת 1656 במרכז אנטוורפן. עד שאשתו נפטרה בשנת 1678 נראה כי מצבו הכלכלי התהפך לרעה. בשנת 1679 נאלץ למשכן את ביתו. הוא חלה, הפסיק לצייר ומת ב-17 באפריל 1679 באנטוורפן.

הוא הכשיר ציירים אחרים וגם את בני משפחתו שלו. תלמידיו כללו את בניו יאן ופרדיננד.[1]

יצירתו

יאו ואן קאסל האב, נוף נהרי

כללי

יאן ואן קאסל האב היה אמן רב תחומי שהתאמן בז'אנרים רבים כולל ציורים מחקריים על חרקים, פרחים, טבע דומם, נופי נהר, נופי גן עדן, קומפוזיציות אלגוריות, סצנות עם בעלי חיים וסצינות ז'אנר. עבודותיו המתוארכות נעות בין 1648 ל־1676.[3]

ייחוס היצירות ליאן ואן קאסל האב, היה קשה בגלל בלבול עם אמנים אחרים עם שם דומה שכולם היו פעילים באותה תקופה. בנוסף לבנו יאן, היה צייר נוסף באנטוורפן עם השם יאן ואן קאסל (המכונה 'האחר' יאן ואן קאסל) שצייר טבע דומם, ואילו באמסטרדם היה יאן ואן קאסל הידוע כצייר נוף. כדי לסבך דברים עוד יותר, בעוד שהוא מכונה בדרך כלל יאן ואן קסל הראשון מכיוון שהיה לו דוד שנקרא גם יאן ואן קאסל, המכונה לעיתים יאן ואן קאסל השני ובנו יאן ואן קאסל הבן כיאן ואן קאסל השלישי.[3] [4] [5] בעיה נוספת לייחוס הייתה העובדה שיאן ואן קסל האב השתמש בשני סגנונות חתימה אחרים על יצירותיו. הוא השתמש בחתימה קלילה וקישוטית יותר לפורמטים גדולים, שהיה קשה לקרוא אותה בציור קטן יותר. פרקטיקה זו הובילה להנחה שגויה כי עבודות אלה נעשו על ידי שני ציירים שונים.

יאן ואן קאסל התמחה בתמונות בקנה מידה קטן של נושאים שנאספו מעולם הטבע כמו טבע דומם פרחוני וסדרות אלגוריות המציגות ממלכות בעלי חיים, חמשת החושים או חלקי העולם. באובססיה לפרטים ציוריים עבד ואן קאסל ישירות גם מהטבע והשתמש בטקסטים מדעיים מאוירים כמקורות למילוי תמונותיו בחפצים המיוצגים בדיוק כמעט מדעי.[6]

ציורי הטבע

יאן ואן קאסל האב, חרקים ופרח

יאן ואן קאסל ייצר מספר רב של ציורי בעלי חיים כמו חרקים, זחלים וזוחלים וכן תמונות של פרחים וחפצים נדירים מכל העולם.[7] הוא הוכיח את עצמו כצייר נלהב ומוכשר, וציורי הבעלי החיים שלו זכו לשבחים בימיו בגלל ההקפדה והדיוק. עבודתו בתחום זה משקפת את תפיסת העולם בה הלכה הערכת האמנות והטבע יד ביד. סבו של יאן ואן קאסל, יאן ברויגל האב, כבר הדגים ביצירתו כיצד אמנים, שהחלו בהתבוננות אמפירית, יכולים לייצג את העולם באמצעות סדר וסיווג האלמנטים הרבים שלו.

השפעה חשובה על מחקריו בבעלי חיים הייתה העבודה המדעית של האמן הפלמי יוריס הופנגל (אנ') הידוע בעיקר בזכות כתבי היד המוארים שלו וציור חיי טבע דומם. מחקריו של הופנגל על ​​פרחים וחרקים נחקקו ופורסמו תחת הכותרת Archetypa studiaque patris Georgii Hoefnagelii על ידי בנו יאקוב הופנגל בשנת 1592 בפרנקפורט. הספר הוא אוסף של 48 תחריטים של צמחים, חרקים ובעלי חיים קטנים שנעשו לאחר מחקרים של יוריס הופנגל שהיה בעל השפעה רבה על הדורות הבאים של ציירי בעלי חיים.[8]

מחקרי החיות של ואן קאסל מבדילים את עצמם מהגישה של קודמיו, שסידרו את החי והצומח השונים בשורות, כאילו היו דגימות בארון אספנים. ואן קאסל שם דגש רב יותר על קומפוזיציה ואסתטיקה מבלי לנטוש תיאור מדויק של היצור האינדיבידואלי המצויר. דוגמה לגישה זו היא הציור "טבע דומם של חרקים על ענף של רוזמרין עם פרפרים, חיפושיות וחרקים אחרים" בקומפוזיציה זו יצר ואן קאסל סידור דינמי עם חרקים סביב ענף בודד של רוזמרין, המעניק אשליה שהפרפרים והדבורה מתקשרים ביניהם. למרות היעדרו של טקסט, כפי שנמצא בארכיטיפה של הופנגל, המסר של הטבע של ואן קאסל מראה את כוחו של האל שהיה ברור לקהל הצופים שלו.[7][9]

מחקריו על החי והצומח בוצעו לעיתים קרובות בסטים גדולים ושמשו מדי פעם כחזית של ארונות באוספים מוזיאוניים להצגת חפצים. בשונה מדגימות מיובשות ומוצמדות המאוחסנות בארונות אלה, הנושאים המצוירים של ואן קאסל נראים חיים מאוד ומכוונים בבירור להפתיע ולשמח את הצופה עם פתיחת הדלתות החיצוניות.[7] יאן ואן קאסל החל לצייר עבודות אלה במחצית הראשונה של שנות ה-50 של המאה ה-17, והדוגמאות המתוארכות הקדומות ביותר נצבעו בשנת 1653. רוב העבודות האלה נצבעו על נחושת. נחושת סיפקה את המשטח החלק המתאים ביותר לגימורו המוקפד והמפורט.[9]

ארבע היבשות

יאן ואן קאסל האב, בועות הסבון

יאן ואן קאסל יצר שתי סדרות של ציורים אלגוריים המייצגים את ארבעת חלקי העולם או את ארבע היבשות. סדרות אלה המתוארכות לשנות ה -60 של המאה ה-17 היו מורכבות מארבע תמונות המורכבות מ -16 ציורי שמן מיניאטוריים על לוחות נחושת המסודרים סביב ציור גדול יותר, גם הוא על נחושת, ומשובצים בתוך ארון. היצירות המרכזיות מייצגות את יבשות אירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה באמצעות שלל דמויות בלבוש אתני ובעלי חיים אקזוטיים. הלוחות שמסביב מתארים ערים ואזורים גאוגרפיים נפרדים בהם מוצגים כביכול חי וצומח ילידים.

הסדרה הראשונה הנמצאת במינכן שלמה בשונה מהסדרה השנייה שנמצאת במדריד ממנו חסרים כמה פאנלים. תיאור שנעשה על היצירה בספרד הוא עדות לכך ששתי הסדרות היו זהות במתכונתן. הארונות שבהם מורכבת הסדרה היו התמחות מיוחדת באנטוורפן, ואחת מחפצי הייצוא היקרים החשובים שלה. הם היו עשויות מעץ יקר ואקזוטי. חזיתותיהם חולקו לתאים מרובים. ואן קאסל יצר סוג חדש של תמונה ציורית בסדרת ארבעת חלקי העולם על ידי היפוך ההיררכיה של החומרים המרכיבים את הארון על ידי הגדלת חשיבותם של הציורים על פני הריהוט בו הם מוטבעים.

בין 1650 ל־1675 ייצר ואן קאסל יותר מ -300 ציורים על לוחות נחושת קטנים, שרבים מהם שימשו לקישוט ארונות. כאשר הציורים שהונחו בארונות היו מוצרים מסורתיים באיכות מסורתית, של ואן קאסל. ארבעת חלקי העולם מורכבים מיצירות אינדיבידואליות בעלות איכות אמנותית גבוהה, שניתן היה להעריצם בפני עצמן. כאובייקטים המתארים אוצרות ממקומות שונים בעולם ומורכבים בעצמם מחומרים ממקומות רחוקים. תמונותיו של ואן קאסל על היבשות היו חשובות במיוחד לקהל העילית שלו - סוחרים, אניני טעם ונכבדים זרים.

ידוע כי ארבעת חלקי העולם זכו להערכה על ידי הצופים של ואן קאסל כהדגמה של מיומנותו והווירטואוזיות האמנותיות שלו, שהיו תכונות שזכו לאהדה להערכה.

הנושא הציורי של ארבעת חלקי העולם הופיע בחוגים ההומניסטיים של אנטוורפן בסביבות 1570. הוא הופיע במקור בהדפסים אלגוריים, פרסומי ספרים ועיטורי תפילה. האינטרסים המדעיים יכולים להסביר את הפופולריות הגדולה של הנושא.[10] הנושא התפשט לתחום הציור בראשית המאה ה-17.

מבחינה סגנונית, השקפותיו של ואן קאסל מחקות את דרכו המיניאטוריסטית של סבו יאן ברויגל האב. כל התמונות עוקבות אחר אותה תוכנית קומפוזיציה דומה: תצפית על עיר הנראית ברקע בעוד מקרוב מופיעים בעלי חיים גדולים ממינים שונים שמהווה את חזית התמונה. תוכנית זו הייתה אופיינית לגרפיקאים מהמאה ה-16 כמו יוריס הופנגל ואדריאין קולרט, שידוע כי היו מקור השראה ליצירתו של ואן קאסל. הסידור הזה נוצר כנראה בהשראת הקרטוגרפיה של התקופה, שבה מפות היבשות הן מאוירות בשלל בעלי חיים, אמיתיים ופנטסטיים, ומוקפים גבולות המחולקים לסצנות קטנות עם ייצוגי כוכבי הלכת, עונות השנה וארבעת היסודות. אליהם נוספו מפות של מדינות הגובלות במפיות קטנות עם ציורי נוף של הערים החשובות ביותר. יוריס הופנגל ואדריין קולרט היו גם המקור הישיר לכמה מדגמי בעלי החיים שצייר ואן קאסל. אחרים מועתקים מציורים של יאן ברויגל האב, יאן פיט, פרנס סניידרס, פטר פול רובנס.

למרות הטבעיות שלהם, ההכללה בתמונותיהם של בעלי חיים ויצורים דמיוניים מעידה כי הצייר לא חיפש לחלוטין תיאור אובייקטיבי או מדעי אלא ייצוג של האקזוטי.[10]

ציורי גרלנד

סבו של ואן קאסל, יאן ברויגל האב, מילא תפקיד מפתח בהמצאה ופיתוח של ז'אנר ציורי הגרלנד בשני העשורים הראשונים של המאה ה-17. ציורי גרלנד מראים בדרך כלל זר פרחים סביב תמונה או דיוקן. אמנים אחרים שהיו מעורבים בפיתוח מוקדם של הז'אנר כללו את הנדריק ואן באלן, פטר פאול רובנס ואחרים. הז'אנר התחבר בתחילה לדימויים הוויזואליים של התנועה נגד הרפורמציה. הדוגמאות המוקדמות ביותר של הז'אנר כוללות לעיתים קרובות דימוי דתי בקרטוש, אך מאוחר יותר הדימוי בקרטוש יכול להיות דתי כמו גם חילוני.

ציורי גרלנד היו בדרך כלל שיתופי פעולה בין ציירי טבע דומם לצייר דמויות. ואן קאסל בדרך כלל היה מצייר את טבע הדומם שמסביב, בעוד שצייר דמויות היה אחראי לדמות או לדימוי אחר בקרטוש. על פי ההערכה, משתפי הפעולה שלו בציורי גרלנד כללו את דודו דוד טנירס הבן, הנדריק ואן באלן, ואולי גם יאן בוקהורסט.

דוגמה לציור גרלנד שיתופי שנעשה על ידי יאן ואן קאסל ודוד טניאר הבן הוא הקומפוזיציה "בועות הסבון" (בערך 1660–1670). בעבודה זו צייר יאן ואן קאסל זר דקורטיבי המייצג את ארבעת היסודות סביב קרטוש שמראה צעיר הנופח בועות סבון, המסמל יהירות, כלומר ארעיות החיים.[11]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאן ואן קאסל האב בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27612141יאן ואן קאסל האב