Yahoo!‎

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יאהו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
עדכון
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יאהו!
!Yahoo
סמל Yahoo!
מטה יאהו! בסאניווייל, קליפורניה
מטה יאהו! בסאניווייל, קליפורניה
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מוטו Do you Yahoo?
מייסדים דייוויד פיילו, ג'רי יאנג
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה)
חברת אם

Apollo Global Management (90%)

Verizon Communications (10%)
קואורדינטות 37.354546, - 121.930664
משרד ראשי סאניווייל, קליפורניה, ארצות הברית
מוצרים עיקריים מנוע חיפוש, פורטל אינטרנט
הכנסות 7.4 מיליארד דולר (2022)
יו"ר Tony Semel
מנכ"ל Jim Lanzone
עובדים 8,600 (מרץ 2017)
 
www.yahoo.com
מפה המציגה גרסאות מקומיות של Yahoo! פורטלי אינטרנט, נכון לשנת 2023

Yahoo!‎ (מאנגלית: יאהו!) היא ספקית שירותי אינטרנט אמריקנית, שמפעילה שירותי אינטרנט, לרבות הפורטל יאהו!. החברה נוסדה על ידי דייוויד פיילו וג'רי יאנג במרץ 1995. החברה מפעילה את פורטל האינטרנט יאהו!, מנוע החיפוש Yahoo Search ושירותים אחרים, הכוללים את My Yahoo!, Yahoo Mail, Yahoo News, Yahoo Finance, Yahoo Sports ופלטפורמת הפרסום שלה, Yahoo! Native. אתר יאהו! הוא במקום השמיני באתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בעולם, עם מעל 3.8 מיליארד כניסות בכל חודש. כיום, המשרד הראשי של החברה נמצא בסאניווייל, קליפורניה. ביולי 2016 הוסכם על מכירת עסקי הליבה של החברה לורייזון תקשורת, כשהתכנון הוא שלאחר מכן יאהו תשנה את שמה ותהפוך לחברת החזקות[1].

היסטוריה

האתר הוקם כמדריך אתרים ללא מנוע חיפוש בינואר 1994, בשם "המדריך של דייוויד וג'רי לרשת", על ידי דייוויד פיילו וג'רי יאנג בעת שלמדו באוניברסיטת סטנפורד. באפריל 1994 שמו שונה ליאהו - שם מתוך הספר מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, המתאר אדם פראי. יאהו! נרשמה כחברה בע"מ במרץ 1995, ובאותה שנה החל לצאת לאור מגזין האינטרנט יאהו!. במרץ 2004 החברה השיקה מנוע חיפוש עצמאי, במקום מנוע החיפוש שהיה מבוסס על מנוע החיפוש של גוגל.

הנפקה לציבור (1996)

במהלך ההנפקה הראשונית של מניות החברה בבורסת נאסדאק, ב-12 באפריל 1996, נמכרו 2.6 מיליון מניות במחיר של 13 דולר למניה, בסכום כולל של 33.8 מיליון דולר. בינואר 2000 המניה הגיעה למחיר שיא של 475 דולר, ובספטמבר 2001, לאחר התפוצצות בועת הדוט-קום, נפלה המניה למחיר שפל של 8.11 דולר.

השקעה בחברת האינטרנט הסינית עליבאבא

בקיץ 2005 רכשה יאהו 39% ממניות חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בסין, עליבאבא (Alibaba Group), תמורת מיליארד דולר במזומן. רכישה זאת הקנתה ליאהו 35% מזכויות ההצבעה בחברת עליבאבא. מטרתה של יאהו הייתה ליצור עם עליבאבא את חברת האינטרנט הגדולה והמגוונת ביותר בסין, כנגד גוגל שניסתה גם היא להרחיב את פעילותה בסין.

ב-2012 מכרה יאהו 40% ממניותיה בקבוצת עליבאבא תמורת כ-7.1 מיליארד דולר[2].

בנובמבר 2007 הונפקה חברת עליבאבא בבורסת הונג קונג, בהנפקה שנחשבה לשנייה בגודלה לאחר הנפקת גוגל ב-2004. הנפקת עליבאבא סיפקה חיתום יתר של פי 150 וגיוס של 1.5 מיליארד דולר. בשל הביקוש הרב למניות החברה, זינקה מניית עליבאבא ב-193% בתום יום המסחר הראשון.

בספטמבר 2014 הונפקה עליבאבא בבורסה לניירות ערך בניו יורק. אף על פי שהערכות אנליסטים לפני ההנפקה ניבאו הנפקה גדולה ומשמעותית, גם האופטימיים ביותר חזו הנפקה של פחות מ־21 מיליארד. בפועל ההנפקה גייסה 25 מיליארד דולר, מה שהפך אותה להנפקה הגדולה בהיסטוריה, בהנפקה מכרה יאהו, כפי שסוכם מראש, 122 מיליון מניות ונשארה עם אחזקה של 16.3%, ממכירה זו הרוויחה יאהו כ־8.3 מיליארד דולר.

התחרות מול הגורמים המרכזיים בשוק

בראשית המאה ה-21 הייתה יאהו! במהלך שיווקי כשהיא מנסה מצד אחד לצמצם את הפער מול גוגל בשוק החיפוש ומצד שני להגדיל את סל השירותים שלה. מוצריה המרכזיים של יאהו הם: מנוע החיפוש Yahoo! Search, תוכנת הדוא"ל Yahoo! Mail, אתר Yahoo! Finance לענייני כלכלה ושוק ההון, Yahoo! maps, תוכנת המסרים Yahoo! Messenger ואתר Yahoo! Weather שהוא חלק מפורטל התוכן של יאהו, Yahoo! buzz, Yahoo! mobile. רוב השירותים של יאהו! זמינים בלמעלה מ-20 שפות.

יאהו הציעה לרכוש את גוגל תמורת מיליארד דולר ובשנת 2006 תמורת סכום דומה את פייסבוק, אולם בשני המקרים נענתה בשלילה.

פתיחת מרכז מחקר ופיתוח של יאהו! בישראל (2008)

במרץ 2008 השיקה יאהו מרכז מחקר ופיתוח בחיפה, בשכנות למרכז הפיתוח של מיקרוסופט. לתפקיד מנהל המרכז החדש מונה ד"ר רוני למפל, מומחה לארגון ואחזור מידע שעבד קודם לכן במעבדת המחקר של יבמ, והתמקד במחקר ופיתוח של טכנולוגיות עבור מערכות חיפוש ארגוני. מעבדת המחקר של יאהו עוסקת בעיקר בתחום החיפוש ברשת. למפל הצהיר בטקס פתיחת המרכז החדש שמטרתה של יאהו היא "לשנות את חוקי המשחק" בחיפוש ברשת ולשם כך ברצונו לגייס את מיטב המוחות הטכנולוגיים בישראל.

הצעת הרכש של מיקרוסופט (2008)

בחודש פברואר 2008 הגישה מיקרוסופט הצעת רכש בסך 44 מיליארד דולר עבור יאהו, הצעה המשקפת ערך של 31 דולר למניה, אולם הנהלת יאהו סירבה. בתגובה לכך איים מנכ"ל מיקרוסופט, סטיב בלמר, לבצע השתלטות עוינת ולהחליף את מועצת המנהלים של יאהו. ב-3 במאי 2008, נפגש באלמר עם ג'רי יאנג, מייסד ומנכ"ל יאהו. בפגישה העלה בלמר את הצעתו ל-47.5 מיליארד, הצעה המשקפת 33 דולר למניית יאהו. יאנג דחה זאת וסירב למחיר שהוא פחות מ-37 דולר למניה (כ-53 מיליארד דולר). בתגובה לכך הודיעה מיקרוסופט שהיא אינה מעוניינת יותר ברכישת יאהו. רצונה של מיקרוסופט לרכוש את מוצר החיפוש של יאהו (Yahoo! Search) המחזיק בנתח שוק של 20% משוק החיפוש בארצות הברית, בא בשל העובדה שמנוע החיפוש של מיקרוסופט (בינג) מחזיק בנתח שוק של 10% בלבד. חברת גוגל מחזיקה ב-70% מתחום החיפוש בארצות הברית.

ב-14 במאי 2008 שלח המיליארדר קרל אייקאן מכתב להנהלת יאהו שבו הודיע כי רכש 59 מיליון מניות של יאהו והעמיד לבחירה 10 מועמדים מטעמו לדירקטוריון החברה. אייקאן ציין שבכוונתו לרכוש מניות של יאהו בשווי כולל של 2.5 מיליארד דולר, במטרה לאלץ את הנהלת יאהו לקבל את הצעת הרכש של מיקרוסופט. המיליארדר, אייקאן ידוע בניסיונותיו בעבר לבצע השתלטות עוינת על חברות שונות. בתגובה לכך דחה יו"ר יאהו, רוי בוסטוק, את טענותיו של אייקאן בכך שיאהו נהגה בחוסר היגיון לגבי הצעתה של מיקרוסופט. בוסטוק ציין כי יאהו עדיין פתוחה לקבל הצעת רכש במחיר הנכון. רכישת מניותיה של יאהו על ידי אייקאן התבצעה לקראת אספת בעלי המניות השנתית של יאהו ב-3 ביולי 2008, בה התכוון אייקאן לבצע השתלטות עוינת ולהחליף את חברי הדירקטוריון של יאהו.

ב-18 במאי 2008 הודיעה מיקרוסופט כי שוקלת כעת לרכוש רק חלק מחברת יאהו, כאשר הכוונה היא למוצר החיפוש של יאהו. בביקורו של סטיב בלמר בישראל ב-21 במאי 2008, אישר בלמר דברים אלה. למחרת הודיעה הנהלת יאהו כי דוחה בפעם השנייה את אספת בעלי המניות השנתית שלה שהייתה אמורה להתקיים ב-3 ביולי 2008. כעבור שבועיים ב-3 ביוני, הודיעה יאהו כי תאריכה הסופי של האספה נקבע לבסוף ל-1 באוגוסט 2008. אנליסטים בוול סטריט העריכו כי בכוונתה של הנהלת יאהו היא לרכוש זמן נוסף כדי לנהל משא ומתן נוסף עם מיקרוסופט, מה שעשוי למנוע מקרל אייקאן לבצע השתלטות עוינת על החברה ולהדיח את המנכ"ל יאנג מתפקידו. בנובמבר 2008 התפטר ג'רי יאנג מראשות החברה עקב ביצועי החברה הכושלים ועקב כניסת אייקן למועצת המנהלים. ביוני 2009 חתמה מיקרוסופט על עסקה למשך עשר שנים עם יאהו לפיה יהפוך מנוע החיפוש המחודש של החברה בינג, למנוע ברירת המחדל בכל שירותי יאהו, ובתמורה יאהו תנהל ותמכור את תחום הפרסום המשותף לשתי החברות. שתי החברות חתמו על הסדר לחלוקת הרווחים ביניהן מהפרסומות שימכרו החברות, ובחמש השנים הראשונות להסכם מיקרוסופט תעביר ליאהו 88 אחוזים מהרווחים שמגיעים כתוצאה מאתרי יאהו. מיקרוסופט מצידה התחייבה להבטיח את גובה הרווחים של יאהו ב-18 החודשים הראשונים להסכם בכל מדינה. באוקטובר 2009 פרש קראל אייקן ממועצת המנהלים של החברה לאחר שהודיע כי הוא מעוניין לפנות זמן לעיסוקים אחרים.

הקמת מרכז מחקר ופיתוח בתל אביב (2010)

ב-14 באוקטובר 2010 הודיעה יאהו! על רכישתה של חברת טכנולוגיות האינטרנט הישראלית דאפר. דאפר, המספקת פתרונות פרסום חכם, נרכשה במטרה לחזק את שליטתה של יאהו! בתחום פרסומות ה-display. עובדי דאפר הישראלית צורפו ליאהו, ובאפריל 2011 נפתח רשמית סניף יאהו! בתל אביב.

בשנת 2013 מונתה ד"ר יואל מארק לראש מעבדות המחקר של יאהו! בישראל ובהודו.

בעשור השני של המאה ה-21

ב-16 ביולי 2012 מונתה מריסה מאייר לנשיאת ומנכ"לית יאהו, מינוי שנכנס לתוקף מיום המחרת.

ב-20 במאי 2013 הוכרזה רשמית רכישה של אתר הבלוגים טאמבלר במחיר של 1.1 מיליארד דולר[3].

בתחילת יולי 2013 רכשה יאהו שתי חברות המפתחות אפליקציות סלולריות בכ-40 מיליון דולר כל אחת[4].

ב-6 ביוני 2013 הודלפה פעילות תוכנית הביון פריזמה על ידי אדוארד סנודן, לפיה 98% מהמידע המופק בתוכנית מקורו ביאהו, גוגל ומיקרוסופט. מפרסומים של חברות האינטרנט בנוגע למספר הפניות שקיבלו מסוכנות הביון האמריקאית עולה כי יאהו קיבלה יותר פניות מאפל וממיקרוסופט גם יחד[5].

בתחילת אוגוסט 2013 רכשה יאהו את חברת RockMelt שפיתחה "דפדפן חברתי", בכ-70 מיליון דולר[6].

על פי חברת comScore, במהלך יולי 2013 יותר אנשים בארצות הברית נכנסו לאתרי יאהו מלאתרי גוגל, לראשונה מאז 2011 (הנתונים לא הכלילו כניסות לאתר טאמבלר שבבעלות יאהו ונתוני גלישה סלולרית).

ביולי 2016 הוסכם על מכירת פעילות האינטרנט של החברה ובכללם הנדל"ן של החברה לורייזון תקשורת תמורת כ-4.83 מיליארד דולר, כשהתכנון הוא שלאחר מכן יאהו תשנה את שמה ותהפוך לחברת החזקות ציבורית[1]. העסקה הושלמה ביוני 2017 במחיר 4.48 מיליון אירו.

בנובמבר 2022 קיבלה חברת Yahoo! 25% ממניות חברת טבולה.קום, בתמורה למתן בלעדיות לטבולה במשך 30 שנה בפרסום באתרי האינטרנט של Yahoo!.[7]

מסירת מידע לשלטונות סין ותביעה בגין הפרת זכויות אדם

רקע

ב-28 באוגוסט 2007 משמר זכויות האדם תבע[8] את חברת Yahoo! בגין העברת מידע ושיתוף פעולה עם הממשלה הסינית. על פי החשדות, חברת Yahoo! העבירה לשלטונות סין מידע ונתונים, שהובילו למעצרם של סופרים ומתנגדי המשטר. התביעה הוגשה בסן פרנסיסקו בגין שי טאו, וואנג שיאונינג[9] ולי זהי[10].

אישומים

שי טאהו הואשם[11] "כעבריין אינטרנט שמסר סודות מדינה" ונשפט ל-10 שנות מאסר לאחר "ניצול לרעה" של הרשת, בשל חשיפת סודות. "הסודות" היו רשימה קצרה של צווי הצנזורה שהוא שלח מחשבון הדואר שלו באתר חברת Yahoo! לפורום הדמוקרטיה האסייתי[12]. הדבר התגלה במסגרת שימוע שנעשה בקונגרס האמריקאי שבו נחשף כי שלטונות סין הוציאו צו לחברת Yahoo! המחייב אותה למסור את נתוני הגלישה של שי טאו. חברת Yahoo! צייתה ומסרה את הנתונים וכך הצליחו שלטונות סין לקרוא את הודעותיו. וואנג[13], שהיה מהנדס במקצועו, פרסם כתבי עת אלקטרוניים באתר חברת Yahoo!. הוא קרא לרפורמות דמוקרטיות ולסיום שלטון המפלגה הקומוניסטית. הוא נעצר בספטמבר 2002 לאחר שלטענתו חברת Yahoo! סייעה לרשויות הסיניות על ידי מסירת מידע על כתביו. בחודש ספטמבר 2003 הורשע וואנג באשמת "הסתה להפלת השלטון במדינה" ונידון לעשר שנות מאסר. לי זהי נשפט בשנת 2003 ל-8 שנות מאסר[14], לאחר שהביע את מחאתו בבלוג אינטרנטי בבעלות חברת Yahoo!, שבו נהג להעלות פוסטים אשר מבקרים את הממשל וקוראים להחליפו.

שיתוף הפעולה בין חברת Yahoo! לשלטונות הסינים

רבים טוענים שמאסרם של השלושה לא היה אפשרי אלמלא חברת Yahoo! מסרה מידע עליהם למשטר הסיני[15]. החברה עצמה לא הודתה באופן מפורש כי העבירה את המידע באופן מכוון וטענה שבסך הכול צייתה לחוקים הסינים. בעדותו בפני הקונגרס [1]מייקל קאלהן, סגן נשיא Yahoo! והקונסול הכללי של הארגון, טען בשם החברה כי לא היה לה כל מידע באשר לאופי הדרישה של השלטונות הסיניים ולמטרותיה, וכאשר החברה התבקשה או נדרשה להעביר את הפרטים באשר לאותם אישים, היא לא ידעה את זהותם כסופרים וכמתנגדי משטר ואת עילות החקירה נגדם. הדבר נודע לחברה רק בדיעבד, כאשר הסיפור נחשף בתקשורת. החברה טענה כי רשויות אכיפת החוק בסין או בארצות הברית לרוב לא מספקות הסברים לחברות טכנולוגיה או לגורמים עסקיים אחרים באשר לסיבה שבגינה נדרש מידע ספציפי על יחידים. טענה נוספת שהחברה העלתה הייתה שבסין היא מחויבת לכבד את החוק הסיני: "כאשר אנו מקבלים דרישה על ידי רשות החוק במדינה שבה אנו פועלים, אנו מחויבים לעמוד בדרישות החוק ולהתנהל על פי חוקיה. אי עמידה בחוקי המדינה הייתה מעמידה את עובדי החברה בסין תחת סכנה של מאסר" טען קאלהן. החברה טענה שלעובדים לא הייתה ברירה אלא לספק למשטר הסיני את המידע המבוקש שכן כאשר החלה לפעול בסין בשנת 1991, היא חתמה עם הממשל על הסכם צנזורה, שבו נקבע כי החברה תורשה לעשות עסקים בסין בתנאי שתתחייב לכבד את חוק הצנזורה הממשלתי, שבו הממשל שומר לעצמו את הזכות לצנזר כל מידע שהוא רואה כלא הולם. כנגד טענות החברה טענו ארגוני זכויות האדם, שחברת Yahoo! לא עמדה במצב של חוסר ברירה, שכן יכלה לבחור באפשרות של הפסקת פעילותה בסין.

סמכות שיפוטית ותביעה

חברת Yahoo! כפרה בסמכות בית המשפט לדון בתביעות נגדה. החברה טענה שגם אם הפרה זכויות אדם אין לבית המשפט בקליפורניה סמכות לשפוט אותה מכיוון שההפרה שבגינה היא נתבעת התקיימה בסין[16]. אולם ארגון משמר זכויות האדם הסתמך על חוק אמריקני משנת 1791 הנקרא Alien Tort Statute, הקובע שניתן לתבוע בנזיקין תאגידים על הפרות זכויות אדם מחוץ לשטחי ארצות הברית. הארגון התובע דרש[17] כי חברת Yahoo! תשלם פיצויים למשפחות האישים שנאסרו, כמו גם פיצויים עונשים שיבטאו ענישה של החברה בסיוע לפגיעה בזכויות אדם. בנוסף דרש הארגון התובע כי נגד חברת Yahoo! יינקטו צעדים אופרטיביים שיגבילו את ההתנהלות הפוגענית של החברה בסין, כמו הפסקה של מסירת מידע אישי למשרד הביטחון הסיני, מניעת חשיפת מידע על סינים אחרים העלולים להיות בסיכון מצד המשטר הסיני, וחיוב החברה לעשות שימוש בהשפעתה בסין כדי לסייע בשחרור האסירים.

הסדר

המשפט לא הגיע לסיומו שכן לבסוף הצדדים הגיעו להסדר פשרה. תנאי ההסדר לא פורסמו, אבל חברת Yahoo! יצאה בהצהרה כי תשלם לבני המשפחה של האסירים הסיניים כספים לכיסוי הוצאותיהם בגין שירותי עורכי דין ובגין הוצאות אחרות[18]. החברה פרסמה הודעות שמטרתן להבהיר לציבור כי היא מקדשת את זרימת המידע החופשי בשל תרומתו המהותית לאיכות החיים של הפרט. בין היתר החברה פרסמה הודעה שבה נאמר כי "Yahoo! נוסדה על בסיס הרעיון שחילופי מידע באופן חופשי יכולים לשנות משמעותית את האופן שבו אנשים מנהלים את חייהם, מנהלים את עסקיהם ופועלים עם ממשלותיהם". באשר למשפחות האסירים הודיעה החברה כי היא "פועלת למתן תמיכה כספית, הומניטארית ומשפטית למשפחות אלו". החברה גם הודיעה כי היא מקימה קרן ייחודית לסיוע הומניטרי אשר תספק תמיכה כספית למאבקם של מתנגדים פוליטיים אחרים ולבני משפחותיהם.

פגיעה בשמה הטוב של החברה:

למרות ניסיונותיה של חברת Yahoo! לשקם את שמה ומעמדה הציבורי הביקורת כלפיה לא שככה[19]. ב-6 בנובמבר 2007, בשימוע שנערך בוועדת הקונגרס של ארצות הברית, נמתחה ביקורת על חברת Yahoo! בשל כך שלא מסרה פרטים מלאים לוועדת החוץ, במסגרת השימוע שנערך לה שנה קודם לכן, וצוין כי היא "במקרה הטוב רשלנית באופן בלתי נסבל" ובמקרה הגרוע "מטעה".

תביעות נוספות

בסוף חודש פברואר 2008 הוגשה תביעה חדשה נגד חברת Yahoo! על ידי מתנגדי משטר סיניים[20], לבית המשפט הפדרלי בקליפורניה בארצות הברית, על בסיס טענות דומות לאלו שהועלו בתביעה, אשר יושבה בחודש נובמבר 2007.

בראשית חודש פברואר 2012 הוגשה תביעה נוספת כנגד חברת Yahoo!. אקטיביסט סיני ובעל מניות בחברת Yahoo! הגישו עתירה לבית המשפט בדלאוור, ארצות הברית, הדורשת כי החברה תמציא ראיות להקמת הקרן לסיוע הומניטרי ולפעילותה, כפי שהתחייבה לעשות במסגרת ההסדר בשנת 2007. העותרים טענו כי האדם שנבחר לנהל את הקרן השתמש בנכסי הקרן לשימושו האישי בהיעדר פיקוח הולם מצד החברה, וכי הקרן לא מילאה את יעודה, שכן הכספים שנועדו לתמוך בפעילים פוליטיים הנרדפים בשל מאבקם לא שימשו למטרותיהם.

התביעות נגד חברת Yahoo! עוררו[21] סוגיות משפטיות חדשות שלא התבררו קודם לכן: האם חלה על תאגידים בינלאומיים אחריות גלובלית בסיוע להפרת זכויות אדם במדינות שבהן הם פועלים? ואם כן – באילו תנאים ונסיבות? האם יש לאכוף נורמה בינלאומית המחייבת הגנה על חופש הביטוי על תאגידים אלו? מה הן החובות של תאגיד בינלאומי במדינות שבהן לא מקפידים על זכויות אדם? הכרעה משפטית בנושאים אלו עשויה להוביל לתקדימים מחייבים במשפט הבינלאומי ובמשפט המנהגי בכל האמור בחובה להגן על זכויות אדם בינלאומיות.

באוגוסט 2017 אישר בית משפט פדרלי בארצות הברית תובענה ייצוגית נגד יאהו בעקבות פריצה לחשבונות משתמשים ביאהו[22]. בתביעה הוצעה פשרה של קבלת שירותי פרמיום או פרסום לעסקים קטנים מיאהו במשך שנתיים, כולל משתמשים מישראל[23].

בעלי תפקידים

טרי סמל מונה למנכ"ל החברה באפריל 2001, והחליף את טים קוגל. ביוני 2007 פרש טרי סמל מהחברה ובמקומו מונה למנכ"ל המייסד ג'רי יאנג. במקביל מונתה סוזן דקר, שכיהנה כסמנכ"ל הכספים והמשנה לנשיא, לתפקיד נשיאת יאהו. דקר עובדת ביאהו משנת 2000. בינואר 2009 החליפה קרול בארץ את ג'רי יאנג כמנכ"ל החברה לאחר שהמניה הציגה תוצאות גרועות, וכן בוטל תפקיד הנשיא. סקוט תומפסון החליף את קרול בארץ. ביולי 2012 מונתה מריסה מאייר למנכ"ל החברה[24].

מעבדות מחקר

שירותים עיקריים

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של Yahoo!

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Yahoo!
אחר

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אתר למנויים בלבד בלומברג, סוף דרכה של יאהו: ורייזון רוכשת אותה ב-4.8 מיליארד דולר; מניית יאהו נופלת, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2016
  2. ^ יאהו מוכרת 40% מאחזקותיה ב'עליבאבא' ב-7 מיליארד דולר, באתר פורבס ישראל
  3. ^ עומר כביר, רשמית: טאמבלר נרכשה בידי יאהו ב-1.1 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 20 במאי 2013
  4. ^ נמרוד צוק, יאהו רוכשת את Xobni ו-Qwiki, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2013
  5. ^ נמרוד צוק, יאהו: קיבלנו כ-13,000 דרישות לחשיפת מידע מהממשלה, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2013, לפיה יאהו דיווחה על 13 אלף פניות ואילו אפל קיבלה 4000 - 5000 ומיקרוסופט 6000 - 7000
  6. ^ נמרוד צוק, יאהו רכשה את Rockmelt בכ-70 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2013
  7. ^ סופי שולמן, יאהו הופכת לבעלת המניות הגדולה בטאבולה הישראלית, עם אחזקה של 25%, באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2022
  8. ^ Jacobs, Andrew (2017-04-11). "Yahoo Is Sued Over $17 Million Fund for Chinese Dissidents". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-01-21.
  9. ^ World Movement for Democracy - DemocracyNews, ‏2007-09-18
  10. ^ Chinese couple sue Yahoo! in US over torture case - Independent Online Edition > Americas, ‏2007-10-15
  11. ^ Wayback Machine, ‏2008-08-01
  12. ^ Home - SADF, sadf.eu (באנגלית)
  13. ^ "China activist Wang Xiaoning free". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-08-31. נבדק ב-2018-01-21.
  14. ^ Dissident jailed 'after Yahoo handed evidence to police' - World - Times Online, ‏2008-02-10
  15. ^ Helft, M, ). Chinese Political Prisoner Sues in US Court, Saying Yahoo Helped Identify Dissidents., . The New York Times,
  16. ^ Samp, Rich. "California High Court Continues Its 'Grasping' Personal Jurisdiction Over Nonresident Defendants". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2018-01-21.
  17. ^ http://digitalcommons.wcl.american.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1015&context=hrbrief
  18. ^ Ewen MacAskill, Yahoo forced to apologise to Chinese dissidents over crackdown on journalists, the Guardian, ‏2007-11-14
  19. ^ "US rebukes Yahoo over China case" (באנגלית בריטית). 2007-11-06. נבדק ב-2018-01-21.
  20. ^ "Yahoo plea over China rights case" (באנגלית בריטית). 2007-08-28. נבדק ב-2018-01-21.
  21. ^ Stevens, C. E., Xie, E., & Peng, M. W., Toward a legitimacy‐based view of political risk: The case of Google and Yahoo in China, Strategic Management Journal, 37(5), 945-963.
  22. ^ Jonathan Stempel, Yahoo must face litigation by data breach victims: U.S. judge, רויטרס, "שופט בארצות הברית: על יאהו להתמודד עם דיון משפטי מצד נפגעי הפריצה", ‏31 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  23. ^ Yahoo! Inc. Customer Data Security Breach Litigation Settlement, Yahoo! (באנגלית)
  24. ^ מריסה מאייר עורקת מגוגל ליאהו: תמונה למנכ"לית החברה, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2012
    ישראל פישר, הפרס על העריקה של מריסה מאייר ליאהו: 70 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37834676Yahoo!

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Yahoo!&oldid=2511930"