י"ג 503
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אינציקלופדי.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אינציקלופדי. |
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות |
סמל יחידת הגילוי 503 | |
"מגנים מהמרכז, שומרים על הבית" | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | בעל-חצור |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1978–2023 (כ־45 שנים) |
התמזגה לתוך | גדוד הגילוי |
מלחמות | |
פיקוד | |
יחידת אם | מערך הבקרה בחיל האוויר |
דרגת המפקד | רב-סרן |
יחידת הגילוי (י"ג) 503 הייתה[דרוש מקור][מפני ש...] יחידת גילוי במערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי ששכנה על הר בעל חצור. היחידה פעלה באופן עצמאי תחת פיקוד ישיר של מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517), ומפקדה היה קצין בדרגת רב-סרן. היחידה ייצרה יכולות טכניות בתחום הגילוי, הקשר, הלוחמה האלקטרונית וההתרעה לעורף, להן נדרש חיל האוויר לצורך עמידה באתגריו הרבים בהגנה על הגבולות ופנים הארץ, ועברה גלגולים רבים במהלך השנים.
ב-2023 הוקם "גדוד הגילוי" המהווה מסגרת ארגונית אחודה לכלל אתרי הגילוי של מערך הבקרה.
היסטוריה
פרק בעל חצור מתחיל שנה וחצי לפני מלחמת יום הכיפורים, כאשר מפקד חיל האוויר מטיל על קצין שליטה ובקרה להמליץ על[דרושה הבהרה] ליחידת בקרה באזור יהודה ושומרון. ב־16 באוקטובר 1974 מוציאה מפקדת אזור יהודה ושומרון צו תפיסה לאתר תל בעל חצור. בצו זה מורה קצין אג"מ יו"ש למפקד נפת רמאללה להביא לידיעת ראשי הציבור בכפרים סילוואד, כפר מאליכ, דיר ג'ריר ומזרעה א-שרקיה את דבר התפיסה ואת זכות בעלי הקרקע לקבלת פיצויים.
בינואר 1975 עלו 20 חיילים לאתר והכשירו אותו כאתר פריסה קבוע. אספקת חשמל לא יציבה הגיעה מתחנת כוח ערבית, וכגיבוי שימש גנרטור קטן במיוחד: בזמן הפסקת חשמל נאלצו החיילים לבחור בין אור בחדרים לבין תנורי חימום. משה ארן, שמונה לפקד על הקמת האתר, מספר: "למעשה אני ׳אשם׳ בהקמת היישוב עפרה הסמוך ליחידה. כמה חבר׳ה צעירים קיבלו פרויקט להקים גדר באורך של 6 ק"מ סביב הבסיס. קצב העבודה היה איטי כי הם היו מגיעים ב־9 בבוקר ויוצאים הביתה ב־3 בצהריים. העבודה לא התקדמה, ואנחנו כבר יושבים שם וצריך היה לשמור היטב כי כפריים עוינים התגוררו סמוך לאתר. הצעתי במטה חיל האוויר לשכן את צוות בוני הגדר במחנה לגיון נטוש והרוס חלקית שנמצא סמוך לבסיס, על חשבון היחידה שיפצתי להם כמה בתים והם באו לגור שם. מתחנו להם קו טלפון, העברנו לשם מים וסיפקנו להם אוכל. אחרי שגמרו להקים את הגדר, ראו כי טוב - וכך נבנתה עפרה".
היחידה הקבועה הוקמה בשנת 1978 כיחידת בקרה וגילוי מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק) שבתוצריה השתמשו כדי לתת מענה לפערים מבצעיים שקשורים ליכולות הגילוי והקשר של חיל האוויר. בין השנים 1982–1985 קיבלה היחידה את האחריות לתווך האווירי שבין גדרה לחדרה, ועסקה בהגנה אווירית ובבקרת מטוסים בפעילות מבצעית באזור יהודה ושומרון. בנוסף הייתה היחידה אחראית על הקשר עם התעבורה האזרחית באזור נמל התעופה בן-גוריון.
ב-9 במאי 1982, כחודש לפני מבצע שלום הגליל קיבלה יחידת בעל חצור אזור אחריות משלה ובכך הפכה ליב"א. "עם הוספת א׳ לשם - ברכות להצלחה" - כתב מח"א ליחידה ביום זה. ואילו בפקודת היום שהוציא המפקד הרביעי של היחידה, סא"ל גידי אלון, הוא כתב: " חלום מבצעי בן מספר שנים הפך למציאות". רן כץ, אז קמב"ץ בעל חצור: "בשלום הגליל, היב"א האזינה על הערוצים ונתנה גיבוי מלא של עמדות בקרה ליחידה הצפונית, והייתה ערוכה לקחת בכל שלב את בקרת הפעילות. למזלנו ולאכזבתנו הגיבוי לא בא לידי ביטוי. במקרים בודדים קיבלנו עלינו בקרת משימות בשולי הפעילות". אחת הסיבות להגדרת בעל חצור כיב"א הייתה ניסיון לרידוד עומסים בתעבורה. בקרת התעבורה של מרכז הארץ מקו פלמחים עד קו חדרה, הועברה לערוץ נפרד, בבקרת יחידת הבקרה בהר בעל חצור. הפרדה זו בוטלה בשנת 1985 בהחלטה של רע"ן תעבורה דאז, סא"ל אריה גלעד שנכון להסתפק בחלוקת המרחב האווירי בין שתי יחידות בלבד: יחידת הבקרה הדרומית ויחידת הבקרה הצפונית, כצעד לשיפור הבטיחות. לאחר שלוש שנים של פעילות כיחידה אזורית, בהן פרחה היחידה ושגשגה בכוח אדם ואמצעים, חזרה יחידת בעל חצור באפריל 1985 להיות יחידת בקרה (י"ב) משימתית. ההיסטוריה חוזרת על עצמה בכל הקשור לסיפורה של היחידה: פעמיים נפתחה כיב"א ופעמיים חזרה לתפקד כי"ב, כל פעם באתר אחר.
בשנת 2002 הועברו בקרי י"ב 503 אל י"ב 528 ובזאת י"ב 503 הפכה לי"ג 503 וקיבלה ייעוד חדש – לספק תמונה אווירית ויכולות קשר לחיל-האוויר באמצעות מערכות המכ"ם והקשר שלה.
"יש חשיבות רבה למיקום הטופוגרפי של היחידה", פירט סא"ל (מיל') יונה ארבל, ממפקדיה הראשונים של היחידה. "היא נמצאת בנקודה הכי גבוהה בשומרון ולמעשה באזור המרכז כולו. זה הכרחי למילוי משימת הגנת שמי המדינה". אך ליחידה תפקיד נרחב בהרבה מההגנה על שמי המדינה וביטחונה בשגרה. "תפקיד היחידה בחירום יהיה משמעותי מאוד", ציין רס"ן ש', מפקד יחידת הגילוי. "במקרה הצורך אנחנו מסוגלים לספק אמצעי גילוי וקשר יקרי ערך כגיבוי ליחידות הבקרה".
הייעוד המחודש הפך את בעל-חצור מיחידת בקרה שחיה על פקודות מבצע, יירוטים והזנקות, ליחידת אמצעים טכניים, שחיה על הפעלת מערכות בקרה מבצעיות. את הבקר מחליף אחראי משמרת, המטפל במכשירי המכ"ם, הקשר או החשמל של היחידה. אפשר לחשוב על זה כעל "קו חם" לענייני גילוי וקשר: זמין 24 שעות ביממה, מנוסה בשימוש במערכות עתירות הטכנולוגיה של מערך הבקרה ועוצר את התקלות מלהתרחש. בכך הופכת היחידה לאחת הבודדות בחיל המסתמכת על אנשי המערך הטכני ככוח העיקרי מאחורי המשימה.
ב־2023 הוקם "גדוד הגילוי" שמאגד תחתיו את כלל אתרי הגילוי של חיל האוויר תחת פיקוד אחד.
מפקדי היחידה
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
רס"ן אביגדור שבתו | 1978-1978 | קצין טכני אשר פיקד על היחידה בחצי שנה הראשונה לאחר הקמתה |
סא"ל יונה ארבל | 1978-1979 | |
סא"ל יאיר כפרי | 1979-1981 | |
סא"ל גידי אלון | 1981-1983 | |
סא"ל רן כץ | 1983-1985 | |
רס"ן ש'[1] | 2019? |
לקריאה נוספת
- מיכל בן-ארי, על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2019
- יהונתן מרוז, על ההר, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 באוגוסט 2010
הערות שוליים
- ^ מיכל בן-ארי, על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2019
37645251י"ג 503