טרשת עורקים

טרשת חריפה של אבי העורקים. דוגמה שנפתחה לאורך בניתוח שלאחר המוות.

תצלום מיקרוסקופי של דופן עורק.

טרשת עורקים (Atherosclerosis:‏ Athero = עיסה או דבק, Sclerosis = התקשות), הוא שם כללי למספר מחלות שאפיונן הוא עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל פלאק הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות.

מהות המחלה

הנפוצה בטרשות העורקים מכונה אתרוסקלרוזה, ובה העורקים נחסמים בהדרגה בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, ומתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע פלאק (ריבוד) בדפנות העורק. הפלאק מורכב מכולסטרול LDL, ממרכיבים שומניים נוספים, וממקרופאגים שבלעו שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי.

האזור בדופן העורק שבו נוצר המשקע נקרא מרכז נקרוטי (necrotic center). כאשר המרכז הנקרוטי גדל בתהליך של דלקת כרונית, דופן העורק מתעבה ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך הפרעה בזרימת הדם. בשלב מתקדם יותר ישנה סכנה לפריצה של המרכז הנקרוטי ושל תכולתו אל חלל העורק, העלולה ליצור קריש דם באזור הפריצה או לגרום לתסחיף. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: מוח, לב, כליות, גפיים ועוד. המחלה מהווה גורם תמותה עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.^{[דרוש מקור]}

התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני וא-סימפטומטי (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך בשלביו המתקדמים עד מצב של חסימת עורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להופיע בגילים מאוחרים יותר, כששיעור חסימת העורק מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור בחמצן באיבר המוזן על ידי העורק החסום. הטרשת יכולה להתרחש כמעט בכל מקום בגוף. באופן כללי נוהגים להבחין בין טרשת עורקים כלילית לטרשת עורקים היקפית:

טרשת עורקים כלילית פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם שריר הלב. הנגע הטרשתי מתפתח בהסתעפויות העורקים הגדולים של הלב.

הטרשת מתחילה להתפתח בעקבות חדירת כולסטרול מחומצן (בצורה זו שוקע כולסטרול אסטר) לתוך דפנות העורקים, מתחת לתאי האנדותל (החלל הסאב-אנדותיאלי). בנוסף ישנה הצטברות של טסיות דם ושל יסודות סיביים כגון פיברינוגן. תיתכן הפרשת גורמי גדילה והתערבות של מערכת החיסון, בעיקר תאי דלקת.

תהליכים אלו גורמים להתפתחות הנגע הטרשתי, דבר המוביל לחסימת העורקים ולירידה באספקת החמצן לשרירים ולרקמות. הנגע שנוצר עלול להפוך לבלתי יציב, וחלקים ממנו עלולים להינתק ולהיסחף אל זרם הדם, להגיע לעורקים כליליים ואחרים ולגרום לחסימתם.

טרשת עורקים היקפית עשויה לפגוע בכל עורק בגוף, ובמיוחד באבי העורקים התחתון, בעורקי הגפיים, בעורקי המוח ובעורקי העיניים. במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), קשיי ראייה (בחסימת עורקי העיניים), וכן הלאה. במקרים חמורים עלול להתרחש נמק באיברים שונים כמו מעיים, טחול, כבד, קיבה, ידיים ורגליים ואף אירוע מוחי.

גורמי סיכון

עד כה ידועים מספר גורמי סיכון העלולים להשפיע על התפתחות המחלה, והם נקראים "גורמים אתרוגנים" (מזרזי תהליך טרשתי). הגורמים עלולים להגביר את התפתחות הנגע הטרשתי, להביא למעורבות מהירה של מקרופאגים ולהתפתחות דלקת חריפה באזור הנגע. בשלבים מאוחרים יותר, ניתן יהיה לצפות מעורבות של תאים מה-media ומה-adventitia בתהליך הטרשתי.

גורמי הסיכון הם:

• תזונה עתירת שומן טראנס מלאכותי
• תזונה עתירת שומן מן החי
• עישון/עישון פסיבי: העישון עלול להגביר ייצור רדיקלים חופשיים בגוף ולהעלות את כמות הכימיקלים בדם. הרדיקלים החופשיים והכימיקלים הם מולקולות ראקטיביות מאוד, היכולות להשתתף בתהליכי חמצון כולסטרול ה-LDL בדם ולגרום להצטברותו בדפנות העורקים
• עודף משקל
• חוסר פעילות גופנית
• סוכרת וסוכרת סמויה
• יתר לחץ דם
• תורשה: לבעלי גנים מסוימים סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר
• גורמים נוספים, כגון עודף סידן (הגוף אינו מצליח להוציא את הסידן מהגוף) ואי ספיקת כליות כרונית

מדד נוח להערכת מידת הסיכון של אדם לפתח מחלת כלי דם של הלב בעקבות גורמי הסיכון לטרשת עורקים, הוא סולם פרמינגהם.

אבחנה

תצלום בדיקת אנגיוגרפיה של הלב

שיטות האבחנה שונות מטרשת אחת למשנהָ. בעוד שבטרשת עורקים כלילית נעשות הבדיקות: בדיקת סיבולת במאמץ, אקוקרדיוגרפיה, ניטור אק"ג רצוף, הדמיה באיזוטופים ואנגיוגרפיה שבה נעשה צילום רנטגן של העורקים לאחר הזרקת תמיסה אטומה לקרני רנטגן.

בטרשת בגפיים האבחנה נעשית באמצעות בדיקת אנגיוגרפיה או בדיקת דופלר, שבה זרימת הדם נמדדת לפי עוצמת הרעש שהיא מפיקה.

טיפול

הטיפול נעשה בדרך כלל באמצעים תרופתיים, בהם תרופות ממשפחת הסטטינים להורדת כולסטרול רע בדם (LDL), מדללי דם ונוגדי קרישה, תרופות ליתר לחץ דם ותרופות לטיפול בגורמי הסיכון לטרשת עורקים - כמו תרופות לטיפול בסוכרת.

במקרה של חסימת עורקים קשה נעשה צנתור לב טיפולי, או ניתוח מעקפים. בדרך כלל מומלץ לחולים לנקוט בדיאטה מאוזנת ובפעילות גופנית סדירה.

סטטיסטיקה

בישראל לוקים בכל שנה כ-30,000 חולים בהתקפי לב, כ-15,000 חולים בשבץ מוחי וכ85-90% מהם בשבץ איסכמי שנגרם בשל היצרות כלי דם למוח או חסימתם. מכל קבוצה מתים כ-5,000 איש. 5,000 חולים נוספים עוברים ניתוחי מעקפים, וכ-1,000 עוברים ניתוחי קטיעת רגליים עקב חסימות כלי דם בגפיים.

ראו גם

• מחלת בירגר

לקריאה נוספת

• ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, פרקים 26-29

קישורים חיצוניים

• מוקד עורקים - מרכז מידע לטרשת עורקים, אתר למודעות למחלה
• ד"ר יעל קשתן, טרשת עורקים, אתר מט"ח
• מרים סלוין, טרשת עורקים - מחלת המאה, אתר סנונית
• אודליה ששון, מדריך תזונה במחלות לב: מניעה וטיפול (אורכב 06.06.2007 בארכיון Wayback Machine), אתר הדסה
• מיטל יסעור בית-אור, מחקר: ארוחת בוקר מקטינה את הסיכוי למחלות לב, באתר ynet, 25 באפריל 2007
• פרופ' מיכאל אבירם, כולסטרול - הטוב, הרע והים תיכוני, מניעת טרשת עורקים באמצעות צמחים ים תיכוניים, אתר MSN
• אתר רפואת כלי דם מידע לציבור הרחב ולמומחים בנוגע לרפואת כלי דם ולטרשת עורקים
• רב-שיח, ‏מנגנונים מעורבים בהתפתחות טרשת עורקים במהלך מחלת הסכרת - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 31/05/2007
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33625578טרשת עורקים