טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיניערבית: مراسم يوم الذكرى المشترك, נקרא בעבר: יום הזיכרון האלטרנטיבי) הוא טקס זיכרון משותף של ישראלים ופלסטינים המתקיים בחפיפה לערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

הטקס נערך בפעם הראשונה בשנת 2006 בתיאטרון תמונע והיה יוזמה של תנועת "יזכור", שחדלה לפעול בסתיו 2006, ומאז שנת 2007 מארגנת את הטקס תנועת "לוחמים לשלום" בשיתוף "פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני". המסר העיקרי שעולה מהטקס הוא קריאה לסיום מעגל הדמים[1].

מהלך הטקס

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני מתקיים בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, החל מהשעה תשע בלילה. הטקס משודר באינטרנט, וצופים בו בשידור ישיר במקומות ציבוריים בבית לחם וביישובים נוספים. הטקס כולל נאומים וקטעי שירה ומוזיקה ומתורגם לעברית וערבית. הדוברים, בני משפחות שכולות, נואמים בזוגות: ישראלי ופלסטיני. כך למשל, בטקס בשנת 2012 נאמו מוטי פוגל שאחיו נרצח בפיגוע באיתמר יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם וסיהאם אבו עוואד, שאחיה, יוסוף, נהרג מירי של חיילי צה"ל בכניסה לכפר בית אומר בפברואר 2000[2]. בכל שנה הדוברים משתפים את משתתפי הטקס בחוויות האישיות שלהם וקוראים לסיים את ההרג משני הצדדים[3][4].

היסטוריה

את הטקס יזמה ב-2006 תנועת "יזכור", שבין מקימיה היו דניאלה בירמן, שנפצעה בפיגוע ההתאבדות במדרחוב בן-יהודה בירושלים ב-1997, אייל שירן, ששכל שניים מבני משפחתו בפיגוע בחיפה, בומה ענבר, שבנו נפל בלבנון בשנת 1995 ושמרי צמרת, שנפצע בדקירה. התנועה התפרקה בסתיו של אותה שנה, ומאז שנת 2007 מארגנת את הטקס תנועת "לוחמים לשלום" בשיתוף "חוג ההורים - פורום המשפחות". בכל שנה דואגים המארגנים הישראלים לאישורי כניסה למשתתפים הפלסטינים בטקס. אולם ב-2017 בוטלו אישורי הכניסה לכ-200 פלסטינים בעקבות אירוע דקירה שהתקיים בתל אביב לפני כן[5]. משנה לשנה מושך האירוע יותר קהל ויותר תשומת לב תקשורתית, ובשנים אחדות נאלץ להתמודד עם הפגנות וניסיונות לטרפד את האירוע. ב-2011 נאלצו המארגנים להעתיקו לאולם גדול יותר בנמל תל אביב, והחל משנת 2016 הוא נערך בהיכל קבוצת שלמה[6]. הגידול במספר המשתתפים הביא לכך שב-2018 התקיים הטקס במקום פתוח, גן הוורדים בפארק הירקון[7]. הטקס בשנים האחרונות במימון המונים.

פירוט הטקסים

מספר שנה אולם אמנים משתתפים משתתפים נוספים הערות
1 2006 תיאטרון תמונע מנשה נוי, שילה פרבר, רונה קינן לאירוע הגיעו כ-200 איש
2 2007 תיאטרון תמונע נעם רותם, דן תורן הזמרת סיוון שביט ביטלה השתתפותה ברגע האחרון
3 2008 תיאטרון תמונע שלומי שבן, עמיר לב, מירה עווד אגי משעול
4 2009 תיאטרון תמונע אחינועם ניני, מירה עווד, רונה קינן, שלומי שבן
5 2010 תיאטרון תמונע מרים טוקאן, נפתלי אלטר, עמיר לב מירי חנוך, מאיה בז'רנו
6 2011 נמל תל אביב יוני רכטר, רות דולורס וייס, נעם רותם, יאיר דלאל מוטי פוגל, רם לוי
7 2012 האנגר 11 נמל תל אביב הבילויים, אלון אולארצ'יק, מרים טוקאן, קבוצת תיאטרון רות קנר הנחתה שירה גפן
8 2013 ביתן 10 גני התערוכה יהלי סובול, מרים טוקאן אווה אילוז
9 2014 ביתן 10 גני התערוכה עמיר לב, נעם רותם, יעל דקלבאום, מירה עווד, אדם שפלן רוביק רוזנטל
10 2015 ביתן 10 גני התערוכה יאיר דלאל, רות דולורס וייס זוכה פרס נובל לשלום, הכומר דזמונד טוטו שלח ברכה מוקלטת
11 2016 היכל קבוצת שלמה שאנן סטריט, שילה פרבר, דנה ברגר אוהד נהרין מעל 3,000 בני אדם נכחו[8]
12 2017 היכל קבוצת שלמה ערן צור, אחינועם ניני, מירה עווד, יעל דקלבאום אליעזר יערי באירוע נכחו כ-4,000 איש[9]
13 2018 גני יהושע תל אביב TheAngelcy, מרים טוקאן דויד גרוסמן[10] באירוע נכחו כ-7,500 איש[11][12]
14 2019 גני יהושע תל אביב עומר קורן, שמרית ומיכאל גריילסאמר לאה שקדיאל באירוע נכחו כ-9,000 איש[13]
15 2020 טקס מקוון אחינועם ניני, מירה עווד, לאורה ריבלין, מכרם ח'ורי צפו באירוע כ-200 אלף איש. שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב שלח נאום מצולם[14]
16 2021 טקס מקוון ופיזי יוסי צברי, תמר פייקס, גילי מייזלר, ליילא אלשיח', מונא אבו שרה. מוברק עווד, ריצ'רד גיר צפו באירוע כ-250,000 איש. האירוע התקיים במקביל בתיאטרון צוותא[15].
17 2022 טקס מקוון ופיזי יוסי צברי, רבקה מיכאלי יולי נובק צפו באירוע מאות אלפים. האירוע התקיים במקביל באודיטוריום סמולרש[16]
18 2023 גני יהושע נטע זיו באירוע נכחו מעל ל-10,000 איש[17] וצפו בו מאות אלפי אנשים דרך האינטרנט. הנחו: יוסי צברי וראידה אדון.

פולמוס סביב הטקס

הטקס מעורר מחלוקת בקרב הציבור הישראלי. ב-2015 קרא ועד מתיישבי השומרון[6] לשר הביטחון שלא להתיר כניסת פלסטינים לאירוע ואף עלתה הדרישה להוסיף לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל סעיף האוסר לקיים "אירועים עם מחבלים"[18]. ב-2017 הגיעו מספר פעילי ימין בולטים ובהם "הצל", איתמר בן-גביר, ומיכאל בן ארי למחות כנגד קיום הטקס בטענה שמשתתפיו משתפים פעולה עם אויבי ישראל, משווים בין המחבלים הפלסטינים לחיילי צה"ל, ונותנים לגיטימציה לרצח יהודים. לטענות אלו הגיבו המארגנים כי הטקס לא מנציח את מי שהרגו חפים מפשע[19]. חלק מהמשתתפים בטקס הותקפו ביריקות, אבנים, מקלות ובוץ[20].

ב־2018 אסר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על כניסתם לישראל של כל 110 המשתתפים הפלסטינים אשר כניסתם אושרה ביטחונית, ונימק את החלטתו: "זהו לא טקס זיכרון אלא מפגן של טעם רע וחוסר רגישות שפוגע במשפחות השכולות היקרות לנו מכל"[21]. מארגני הטקס עתרו לבג"ץ, אשר התיר כניסת 90 פלסטינים לטקס בתנאי שאין לכך מניעה ביטחונית או פלילית[22]. בטקס הצהיר דויד גרוסמן כי יתרום מחצית מסכום זכייתו בפרס ישראל לפורום המשפחות השכולות ולעמותת אליפלט[11].

ב-2019 אסר ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו על כניסתם לישראל של 176 פלסטינים על מנת להשתתף בטקס הזיכרון. מארגני הטקס עתרו לבג"ץ, וזה ביטל את החלטתו של שר הביטחון, והורה לאפשר מתן היתרי כניסה ייעודיים לישראל, לצורך השתתפות בטקס המשותף, ל-100 פלסטינים, תוך קביעה שהשר יכול למנוע את מעברם של אלה הקיימת מניעה ביטחונית לגביהם. בפסק הדין נאמר: "אל לשר הביטחון להתערב בדרך בה משפחה מבקשת לבטא את השכול הפרטי שלה, את העצב והיגון על לכתו ללא עת של אהוב ליבה. העותרות שבפנינו מאגדות משפחות שכולות אשר בחרו לבטא את כאבן ולציין את זכרם של יקיריהן בטקס המשותף. לא לנו להתערב בבחירתם זו."[23]

לקראת הטקס של שנת 2023 אסר שר הביטחון יואב גלנט על משתתפים פלסטינים להיכנס לישראל על מנת להשתתף בטקס, בנימוק שאין לאפשר את כניסת המשפחות השכולות הפלסטיניות לישראל עקב "המציאות הביטחונית המורכבת", ובשל העובדה שיוטל סגר כללי על יהודה ושומרון במועד האירוע[24]. בעתירה לבג"ץ שהוגשה נגד החלטתו התייצבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לצד העותרים[25]. שר הביטחון לא ביקש ייצוג נפרד, וכיוון שלא הוצגה בפני בית המשפט הצדקה לחרוג מפסיקות העבר - העתירה התקבלה[26], והטקס התקיים בנוכחות יותר מעשרת אלפים אנשים[27].

בתחילת 2023 הופעתו התקשורתית האחרונה של המשורר והסטריקן יהונתן גפן טרם פטירתו, הייתה במסגרת צילומי מאחורי הקלעים לקראת "טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני", בו גפן הקליט והקריא משירו "היונה הלבנה כבר זקנה", לצדה של הזמרת אפרת גוש[28].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בת"א ציינו גם את יום הזיכרון האלטרנטיבי, באתר וואלה!‏, 19 באפריל 2010
  2. ^ יהושע בריינר‏, אח הנרצח באיתמר ינאם לצד פלסטינית ביום הזיכרון, באתר וואלה!‏, 2 במאי 2011
  3. ^ רונה טל, הערב: טקס זכרון ישראלי-פלסטיני, באתר ynet, 24 באפריל 2012
  4. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, למרות המחאה, טקס יום הזיכרון הישראלי־פלסטיני מציין עשור, באתר הארץ, 21 באפריל 2015
  5. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, 225 פלסטינים לא קיבלו היתרי כניסה ולא יוכלו להשתתף בטקס הזיכרון המשותף, באתר הארץ, 28 באפריל 2017
  6. ^ 6.0 6.1 שבתי בנדט‏, דרישה לביטול טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני: "ביזוי הנופלים", באתר וואלה!‏, 19 באפריל 2015
  7. ^ שי ניר, ‏זיכרון משותף במחלוקת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 באפריל 2018
  8. ^ "צפו: טקס יום הזיכרון המשותף הישראלי - פלסטיני | שיחה מקומית". שיחה מקומית. 2016-05-11. נבדק ב-2017-05-23.
  9. ^ אבשלום ששוני, ‏פעילי ימין ניסו לשבש את טקס "יום הזיכרון האלטרנטיבי", המשטרה התערבה, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2017
  10. ^ "ישראל היא פחות בית": הנאום המלא של דויד גרוסמן בטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני, באתר הארץ, 18 באפריל 2018
  11. ^ 11.0 11.1 אור קשתי, נעה שפיגל, אלפים השתתפו הערב בטקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני; עשרות הפגינו במקום, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
  12. ^ איתי בלומנטל, גרוסמן בטקס האלטרנטיבי: "אויבים יכולים להתחבר מתוך האבל", באתר ynet, 17 באפריל 2018
  13. ^ יואב איתיאל‏, במקביל לקריאות "בוגדים": טקס הזיכרון הישראלי פלסטיני התקיים בת"א, באתר וואלה!‏, 7 במאי 2019
  14. ^ איתי בלומנטל, "הכאב הוא אותו כאב": טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני, באתר ynet, 28 באפריל 2020
  15. ^ יותר ממאתיים אלף איש צפו בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני ה-16, באתר שיחה מקומית, ‏2021-04-13
  16. ^ מאות אלפים צפו פיזית ואונליין בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, באתר "שיחה מקומית", 3 במאי 2022
  17. ^ קורין אלבז-אלוש, טקס הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני התקיים בת"א: "הרצון לנקום התחלף ברצון לשלום", באתר ynet, 24 באפריל 2023
  18. ^ דרישה: למנוע קיום טקס הזיכרון ה"אלטרנטיבי", באתר ערוץ 7
  19. ^ לוחמים לשלום: לא משווים בין לוחמים למחבלים, באתר ערוץ 7
  20. ^ דפנה ליאל, גלעד שלמור, עימותים בטקס ישראלי-פלסטיני: "משת"פים של האויב", חדשות 2, 30 באפריל 2017;
    דנה ירקצי ואלי אשכנזי‏, מפגינים תקפו משתתפי טקס זיכרון לישראלים ופלסטינים: "אתם נאצים", באתר וואלה!‏, 1 במאי 2017
  21. ^ יניב קובוביץ, אור קשתי, ליברמן אסר על 110 פלסטינים להשתתף בטקס יום הזיכרון: "מפגן של טעם רע", באתר הארץ, 10 באפריל 2018
  22. ^ בג"ץ 2964/18 חוג ההורים – פורום המשפחות ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-17 באפריל 2018;
    אור קשתי, יניב קובוביץ, בג"ץ חייב את ליברמן לאפשר לפלסטינים להשתתף בטקס יום הזיכרון, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
  23. ^ בג"ץ 3052/19 לוחמים לשלום ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-6 במאי 2019
  24. ^ אמיר בוחבוט‏, גלנט אסר כניסת פלסטינים לטקס הזיכרון המשותף בשל "המציאות הביטחונית המורכבת", באתר וואלה!‏, 13 באפריל 2023
  25. ^ גלעד מורג, קורין אלבז-אלוש, היועמ"שית נגד גלנט: לאפשר לפלסטינים להגיע לטקס יום הזיכרון המשותף, באתר ynet, 21 באפריל 2023
  26. ^ בג"ץ 3030/23 לוחמים לשלום ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-23 באפריל 2023
  27. ^ קורין אלבז-אלוש, טקס הזכרון המשותף הישראלי-פלסטיני התקיים בת"א: "הרצון לנקום התחלף ברצון לשלום", באתר ynet, 24 באפריל 2023
  28. ^ רן בוקר, שבועיים לפני מותו: הביצוע של יהונתן גפן עם אפרת גוש, באתר ynet, 19 באפריל 2023
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0