טכנופוביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (16 בנובמבר 2021)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (16 בנובמבר 2021)

טכנופוביה (מילולית, מיוונית: בעת מפני טכנולוגיה) היא הימנעות קיצונית משימוש מיומן בטכנולוגיה ומפני רכישת מיומנויות טכניות. מיוחסת לרוב לחרדה מפני עולם ההיי-טק בכלל, ומפני עולם המחשבים והמיחשוב בפרט. טכנופוביה היא תופעה פסיכולוגית הגורמת לתגובת הימנעות מוגזמת שאינה הולמת את המצב, לאובייקטים ומצבים המערבים טכנולוגיה.

כל חרדה עלולה להוביל לתגובה של הימנעות ממצבים יומיומיים מקובלים ושכיחים. במקרה של טכנופוביה, הסובלים מהתופעה יעדיפו לעיתים קרובות להימנע ממגע עם המחשב או עם גאדג'טים ומכשירים אחרים (דוגמת די.וי.די, טלפון סלולרי וכדומה), גם במחיר של השקעת זמן רב, מאמצים, או אי-נוחות. לדוגמה, טכנופובים יעדיפו לעמוד בתור לבנק או לדואר על-מנת להימנע משיחה עם מענה קולי ממוחשב. הטכנופוב מנהל יומנים עבי-כרס ומסורבלים ונושא עמו ספרי טלפונים כבדים, שהחיפוש בהם אורך זמן ממושך, רק כדי שלא יאלץ להתמודד עם הטלפון הסלולרי והיומן הממוחשב. כיום, כאשר התקשורת מבוססת-המחשב הופכת מקובלת יותר ויותר, עלולה חרדה זו להרחיק את הסובלים ממנה מקשר עם בני משפחה וחברים שאינם טכנופובים.

החרדות הבולטות יותר שיכולות להסתתר מאחורי התסמונת הכוללת טכנופוביה:

  • חרדת הזר והבלתי צפוי: הלא-מוכר, הבלתי-ניתן לתפיסה מעורר תחושות מעורבות בבני-אדם. חרדת הזר עומדת בבסיס המכלול העוין של הדעות הקדומות, של הסטריאוטיפים.
  • חרדת אובדן השליטה: המקרה שבו תוצאות הישג טכנולוגי עוררו חרדה וגיוס המוני של התנגדות היה ביצירת פצצת האטום.
  • החרדה מתלות, למשל החשש מ"באג 2000".
  • חרדת היריבות: קיימת ישות שכישוריה עולים על אלו שלנו, ובכך יש איום על הזהות ועל הביטחון העצמי.
  • החרדה מהתנוונות והתיישנות: העבודה היא ערך עליון בתפיסת העולם של רוב האנשים, הפקדת המטלות בידי מכונות לא "תשחרר את האדם לעשייה אנושית נאורה" אלא תוביל אותו לבטלה ולניוון.
  • הפחד לדעת יותר מדי: כבר במיתולוגיה היוונית, פרומתאוס נענש על שהביא את האש.

כיוון שהתגובה הטכנופובית נתפסת כלא-הגיונית גם בעיני הסובל ממנה, מרבית הטכנופובים מאמצים לעצמם תירוצים: מבוגרים רבים טוענים שהם "לא שייכים לדור הזה" או "מבוגרים מכדי ללמוד", וצעירים רבים אומרים כי "מחשבים הם דבר מנוכר", "תמיד הייתי גרוע במחשבים" וכדומה.

ואולם, בניגוד לסברה המקובלת, תופעת הטכנופוביה אינה קשורה לגיל, מעמד, או השכלה.

לארי ד. רוזן, ומישל מ. וויל, זוג חוקרים אמריקניים, פרסמו מאמר בנושא בשנת 1995, במגזין הפסיכולוגי-מדעי Computers in Human Behavior. המאמר, שכותרתו "תחכום טכנולוגי וטכנופוביה אצל תלמידי אוניברסיטה מ-23 מדינות", הציג ממצאי מחקר בן כשלוש שנים, בהשתתפות 3,392 סטודנטים מ-38 אוניברסיטאות ברחבי העולם.

מהמחקר עולה שאף על פי שהגיל הממוצע של הנחקרים היה 21, מידת ההצלחה של כל אחד מהם להשתמש במחשב הייתה שונה במידה רבה, והייתה קשורה יותר מכל לאופן שבו תפסו הם את הטכנולוגיה. אלו שחשו מאוימים הצליחו פחות. מי שהשיג את התוצאות הטובות ביותר היו, הסטודנטים הישראליים.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32563263טכנופוביה