טירת היבר

טירת היבר
Hever Castle
	טירת היבר
מידע כללי
שימוש	טירה תיירותית
מיקום	היבר
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1270 – המאה ה-16
סגנון אדריכלי	ימי ביניים
	מפה לונדון ברמינגהאם לסטר בריסטול פורטסמות' פלימות' צרפת ויילס איר. טירת היבר

טירת היבר (באנגלית: Hever Castle) היא טירה בהיבר, קנט, כ-48 קילומטרים דרומית-מזרחית ללונדון, בירת אנגליה. היא החלה כאחוזה כפרית במחצית השנייה של המאה ה-13. בין 1462 ל-1539 היא הייתה ביתם של בני משפחת בוליין. טירת היבר היא בניין רשום בדרגה I^[1].

אן בוליין, המלכה-הרעיה השנייה של המלך הנרי השמיני ואמה של המלכה אליזבת הראשונה, גדלה בטירה^[2] לאחר שאביה ירש אותה ב-1505 לאחר מות אביו. לאחר ביטול נישואיה של אן מקלווה עם הנרי, היא קיבלה את הטירה מידיו. כיום הטירה והגנים סביבה פתוחים לציבור הרחב בכל ימות השנה.

היסטוריה

ישנם למעשה שלושה שלבים עיקריים בבניית טירת היבר. חלקה העתיק ביותר של הטירה מתוארך ל-1270, אז נבנה בית השער וחצר פנימית (bailey) מוקפת חומה. השלב השני, שהחל ב-1462 עם כניסת בני משפחת בוליין לטירה, שיפוץ של המבנה המקורי והפיכתו לאחוזה על ידי אחיו הצעיר של תומאס בוליין (הכומר), ג'ופרי, כשהוסיף מבנה מגורים בסגנון ארכיקטטורי טיודור (אנ'), שהיה נפוץ בעיקר בתחילת המאה ה-16 באנגליה. השלב השלישי של שיפוץ המבנה התקיים במאה ה-20, כשנקנתה על ידי ויליאם ולדורף אסטור (William Waldorf Astor).

נכדו של ג'ופרי, הדיפלומט והפוליטיקאי תומאס בוליין, אביה של המלכה אן בוליין, ירש את הטירה ב-1505. הוא חי שם עם אשתו, הרוזנת אליזבת בוליין ועם ילדיו ג'ורג', מרי ואן. לא ידוע האם אן נולדה בטירת היבר (או בבליקלינג הול, שם נולדו אחיה) כי לא נותר תיעוד מהימן לתאריך לידתה (בין יולי 1501 ל-1507)^[3], אך היא גדלה שם עד שנשלחה להולנד ב-1513 כדי לרכוש השכלה בחצרה של הדוכסית מרגרטה מאוסטריה, בתו של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".

ב-1539, לאחר מותו של תומאס בוליין, הטירה עברה לרשותו של הנרי השמיני. הנרי העניק אותה לאן מקלווה, אשתו הרביעית, כחלק מההסכם לאחר ביטול נישואיהם ב-1540. אחד ממנעוליו הפרטיים של הנרי, שלקח עימו בכל ביקור בבתי האצולה ושיכל לפתוח כל דלת ודלת, עדיין קיים בתוך הטירה^[4].

עד תחילת המאה ה-20 המשיכה הטירה לעבור ידיים מעת לעת, כולל אצל משפחת וולדגרייב (Waldegrave) בין 1557–1715, משפחת המפריס (Humfreys) עד 1749 ומשפחת מיד וולדו (Meade Waldo) בין 1749–1903. במשך המאות הללו הטירה הושכרה לאנשים שונים, ומצבה התדרדר עקב חוסר טיפול ותחזוקה ראויה.

ב-1903 נרכשה הטירה על ידי המיליונר האמריקאי ויליאם ולדורף אסטור, שהשתמש בה כבית אחוזה פרטי. אסטור הוסיף את הגן האיטלקי בכדי להציג לראווה את אוסף פסליו. ב-1983 מכרה משפחת אסטור את הטירה לברודלנד נכסים בע"מ (Broadland Properties Limited) בבעלות משפחת גתרי (Guthrie).

אתר תיירות

במאה ה-21 משמשת הטירה כאתר תיירותי, ומתהדרת בקשר שלה לאן בוליין ולהנרי השמיני, במבוכיה, בגניה ובאגמה. הטירה מארחת אירועים רבים, בין היתר תצוגות ג'אוסטים וירי בחץ וקשת בחודשי הקיץ, וכן תחרויות ריצה ושחייה^[5]. בתוך טירה עצמה ישנו הריהוט העתיק, אוסף ספרי התפילה הפרטי של אן בוליין ואוסף דיוקנות מתקופת טיודור. כמו כן מאז 1988 מארחת הטירה את מוזיאון חיל הפרשים של קנט. כמו כן, בית השער המקורי מ-1270 עדיין עומד על תילו ובו השער המתרומם העתיק ביותר באנגליה שעדיין פועל^[6].