טיפול דינאמי דקונסטרוקטיבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טיפול דינאמי דקונסטרוקטיבי (באנגלית: Dynamic deconstructive psychotherapy, ובראשי תיבות: DDP) היא שיטת טיפול פסיכולוגי מבוססת ראיות. השיטה פותחה במקור להפרעת אישיות גבולית אך נעשה בה גם שימוש לטיפול במגוון רחב יותר של הפרעות, לרבות דיכאון וחרדה כרוניים, אובדנות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעות אכילה, הפרעות דיסוציאטיביות ושימוש לרעה בסמים.[1][2] מחקרים מצביעים על כך שלמטופלים עם התסמונות הללו יש קושי בעיבוד מצבים טעונים רגשית, קושי בפיתוח תחושת עצמי חיובית וקושי לכונן מערכות יחסים אותנטיות ומספקות. בשנים האחרונות הצטברו ראיות אמפיריות לכך שטיפול DDP משפר סימפטומים של הפרעת אישיות גבולית, דיסוציאציה ודיכאון, מפחית אובדנות והתנהגויות פגיעה עצמית וכן מקטין תלות בסמים ואלכוהול.

מטרות

המטרות של טיפול DDP הן: (1) חיבור לחוויות הרגשיות של המטופל/ת במטרה לפתח תחושת עצמי לכידה. (2) תקשורת אותנטית יותר עם הזולת במטרה לשפר קשרים בין-אישיים.

תוכן הטיפול

בפגישות הטיפוליות מוקדשת תשומת לב רבה למפגשים בין אישיים שהתרחשו לאחרונה בחיי המטופל תוך שימוש בשלוש קבוצות עיקריות של טכניקות טיפוליות: קישור, ייחוס ואחרוּת.[2] בעזרת טכניקות הקישור המטופל מפתח רצף נרטיבי לגבי מפגש בין אישי שהתרחש לאחרונה. כמו כן המטופל מזהה רגשות שהרגיש במהלך מפגש זה. טכניקות הקישור הן פשוטות ויעילות בהפחתת רמת העוררות הרגשית ובאמצעותן מתאפשר עיבוד של חוויות וחיבור לרגשות. בעזרת הקבוצה השנייה של הטכניקות, טכניקות הייחוס, המטפל עוזר למטופל לבחון פרשנויות חלופיות למה שאירע במפגש, במטרה להחליף ייחוסים נוקשים ומפוצלים של ה'עצמי' והאחר בייחוסים מורכבים יותר.[3] באמצעות טכניקות האחרוּת מתאפשרת נפרדוּת בקשר הטיפולי התומכת באינדוידואליזציה של המטופל.[4]

מהלך הטיפול

טיפול DDP כולל מפגשים מדי שבוע שאורכם בין 45–50 דקות. בין המפגשים מומלץ למטופלים לעבוד על חיבור רגשי באמצעות מילוי גליונות חיבור יומִיים. מטרתם של גליונות החיבור היומִיים הוא לקדם נפרדוּות ואותנטיות רבות יותר במערכות יחסים מחוץ למפגשי הטיפול. טיפול DDP נמשך שנה ומחולק לארבעה שלבים עוקבים.[5] הציפייה אינה לריפוי מלא בתום 12 חודשי הטיפול, אלא לכך שמצב המטופל ישתפר במידה שתאפשר את המשך התהליך ללא הפגישות השבועיות.

מנגנון השינוי

מחקרים בתחום מדעי המוח מאששים את הטענה שאנשים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מעבדים חוויות תוך שימוש מופחת באזורי מח האחראים לתפקודים גבוהים כדוגמת זיכרון אפיזודי, אינטגרציה, ורבליזציה, ויסות רגשי והקניית פרספקטיבה. מאידך, נצפה שימוש רב יותר במסלולים עצביים הקשורים אל המערכת הלימבית האחראית על תגובות פחד, חרדה ואימפולסיביות.[6] זיהוי רגשות ושיוּמם מפחיתים את רמת ההפעלה של המערכת הלימבית ומפחיתים את העוררות הפיזיולוגית.[7] בטיפול DDP מתבצעת הבניה מחדש של מפגשים בינאישיים שקרו לאחרונה תוך כדי שיום רגשות. מטרתה להפעיל מחדש אזורי מח האחראים לתפקודים גבוהים על מנת לחזקם. ניתן להמשיל זאת לאופן בו פיזיותרפיה לאחר שבץ מוחי מפעילה מחדש נוירונים מוטוריים במוח במטרה לשפר את השליטה של במח בפעילות השריר.

יעילות

במחקרים שונים, DDP הראה שיפור בסימפטומים הפרעת אישיות גבולית, דיכאון ודיסוציאציה, וכן הפחתה באשפוזים, באובדנות, בפגיעה עצמית ובשימוש לרעה בסמים. במחקר סמיות כפולה בהיקף קטן במטופלים עם תחלואה כפולה של הפרעת אישיות גבולית ותלות באלכוהול, מטופלים שטופלו ב-DDP הראו שיפור משמעותי בסימפטומים הפרעת אישיות גבולית, דיכאון ותפקוד חברתי לעומת מטופלים שקיבלו טיפול בקהילה בתדירות זהה.[8]

כ-90% מהמטופלים שהשלימו 12 חודשים של DDP הראו הפחתה משמעותית מבחינה קלינית בסימפטומים הפרעת אישיות גבולית. מרבית המטופלים המשיכו להשתפר לאחר שהטיפול הסתיים. בייחוד נמדד בשלב זה שיפור במדדי פגיעה עצמית, שתיית אלכהל כבדה ושימוש בחומרים.[9] במחקר שבדק מנגנוני שינוי נמצא שדבקות של מטפלים בטכניקות DDP הייתה במתאם מובהק לשיפור בסימפטומים דבר המצביע על השפעה טיפולית ספציפית של טכניקות ה- DDP.[10][11] בסקירת סדרת מקרים של שילוב בין הפרעת אישיות גבולית ושל הפרעת זהות דיסוציאטיבית נצפה שיפור משמעותי בסימפטומים הדיסוציאטיביים לאחר 12 חודשים.[12] במחקר תצפיתי שהשווה תוצאות טיפול DDP עם טיפול דיאלקטי התנהגותי בקרב מטופלים מרפאתיים נצפה שיפר משמעותי במטופלי DDP לעומת קבוצת הטיפול הדיאלקטי ההתנהגותי בקרב טווח רחב של תוצאות, לרבות סימפטומי הפרעת אישיות גבולית, דיכאון, פגיעה בתפקוד והתנהגויות פגיעה עצמית.[13] לאחר סקירה של הספרות המקצעית נכנס טיפול DDP לרשימת הטיפולים מבוססי ראיות באתר הסוכנות להתמכרויות ובריאות הנפש (Substance Abuse and Mental Health Services Administration) הכפופה לממשלת ארצות הברית.[14]

לקריאה נוספת

  • Gregory, R.J. Remediation for Treatment-Resistant Borderline Personality Disorder: Manual of Dynamic Deconstructive Psychotherapy

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Frank E. Yeomans, Kenneth Levy, Kevin B Meehan, Treatment approaches for borderline personality disorder, Psychiatric Times 29(4):42-46
  2. ^ 2.0 2.1 Robert J. Gregory, Anna L. Remen, A manual-based psychodynamic therapy for treatment-resistant borderline personality disorder, Psychotherapy (Chicago, Ill.) 45, 2008-03, עמ' 15–27 doi: 10.1037/0033-3204.45.1.15
  3. ^ Gregory, R. J. (2007). Borderline attributions. American Journal of Psychotherapy, 61, 131-147
  4. ^ Gregory, R. J. (2005). The deconstructive experience. American Journal of Psychotherapy, 59, 295-305
  5. ^ Gregory, R. J. (2004). Thematic stages of recovery in the treatment of borderline personality disorder. American Journal of Psychotherapy, 58, 335-348
  6. ^ Schmahl, C., & Bremner, J. D. (2006). Neuroimaging in borderline personality disorder. Journal of Psychiatric Research, 40, 419-427
  7. ^ Matthew D. Lieberman, Naomi I. Eisenberger, Molly J. Crockett, Sabrina M. Tom, Jennifer H. Pfeifer, Baldwin M. Way, Putting feelings into words: affect labeling disrupts amygdala activity in response to affective stimuli, Psychological Science 18, 2007-05, עמ' 421–428 doi: 10.1111/j.1467-9280.2007.01916.x
  8. ^ Gregory, R. J., Chlebowski, S., Kang, D., Remen, A. L., Soderberg, M. G., Stepkovitch, J., Virk, S. (2008). A controlled trial of psychodynamic psychotherapy for co-occurring borderline personality disorder and alcohol use disorder. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 45, 28-41
  9. ^ Robert J. Gregory, Evan DeLucia-Deranja, Jacqueline A. Mogle, Dynamic deconstructive psychotherapy versus optimized community care for borderline personality disorder co-occurring with alcohol use disorders: a 30-month follow-up, The Journal of Nervous and Mental Disease 198, 2010-04, עמ' 292–298 doi: 10.1097/NMD.0b013e3181d6172d
  10. ^ Goldman, G. A., Gregory, R. J. (2009) Preliminary relationships between adherence and outcome in dynamic deconstructive psychotherapy. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 46, 480-485
  11. ^ Goldman, G. A., & Gregory, R. J. (2010). Relationships between techniques and outcomes for borderline personality disorder. American Journal of Psychotherapy, 64, 359-371
  12. ^ Chlebowski, S., & Gregory, R. J. (2012). Three cases of dissociative identity disorder co-occurring with borderline personality disorder treated with dynamic deconst52ructive psychotherapy. American Journal of Psychotherapy, 66, 165-180
  13. ^ Sachdeva, S., Goldman, G., Mustata, G., Deranja, E., & Gregory, R. J. (2013). Naturalistic outcomes of evidence-based therapies for borderline personality disorder at a university clinic: A quasi-randomized trial. Journal of the American Psychoanalytic Association, 61, 578-584
  14. ^ Evidence-Based Practices Resource Center
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35197875טיפול דינאמי דקונסטרוקטיבי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טיפול_דינאמי_דקונסטרוקטיבי&oldid=2181681"