טיסה 911 של תאגיד בריטיש אוברסיז איירוויס
 | |
| בואינג 707 של BOAC בשנת 1964 | |
| תאריך | 5 במרץ 1966 |
|---|---|
| מיקום | הר פוג'י, יפן |
| גורם | התפרקות המטוס באוויר |
| קואורדינטות | 35°21′29.16″N 138°43′51.6″E / 35.3581000°N 138.731000°E |
| הרוגים | 124 (כולם) |
| פצועים | 0 |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 707 |
| מספר זנב | G-APFE |
| מוצא | נמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו |
| יעד | נמל התעופה קאי טאק |
| חניות ביניים |
נמל התעופה הבינלאומי של הונולולו נמל התעופה של פוקואוקה נמל התעופה טוקיו האנדה |
| מפעיל | בריטיש אוברסיז איירוויס |
| נוסעים | 113 |
| אנשי צוות | 11 |
טיסה 911 של בריטיש אוברסיז איירוויס (Speedbird 911), הייתה טיסה מסביב לעולם שהפעילה חברת התעופה הבריטית (BOAC) British Overseas Airways Corporation. ב-5 במרץ 1966 הופעלה טיסה זו במטוס בואינג 707, מספר שלדה G-APFE.
זמן קצר לאחר ההמראה מנמל התעופה טוקיו האנדה בדרכה לנמל התעופה קאי טאק שבהונג קונג התרסק המטוס להר פוג'י. כל 113 הנוסעים ו-11 אנשי הצוות נספו, בהם קבוצה של 75 אמריקנים עובדי חברת "Thermo King" שהיו בדרכם למספר מדינות בדרום-מזרח אסיה. בקבוצה היו 26 זוגות נשואים, שהותירו 63 ילדים יתומים.
אסון זה היה אסון התעופה הקטלני השלישי בתוך חודש באזור טוקיו בלבד. ב-4 בפברואר נספו 133 בעת שמטוס בואינג 727 שהיה בטיסה 60 של אול ניפון איירוויז צלל למפרץ טוקיו בעת ההכנות לנחיתה. וב-4 במרץ התרסק על המסלול בהאנדה מטוס דאגלס DC-8 שהיה בטיסה 402 של קנדה פסיפיק איירליינס, 64 מתוך 72 שהיו על סיפון המטוס נהרגו.
הגורמים לאסון
המטוס שהתרסק הגיע לטוקיו בשעה 12:40 שעון מקומי, לאחר שהופנה אל נמל התעופה פוקואוקה יום לפני כן, בשל מזג האוויר הקשה ששרר בטוקיו. מזג האוויר לא השתפר, והטייסים תודרכו לטוס בגובה 31,000 רגל, ולהשתמש בכללי טיסת מכשירים (IFR). נתיב הטיסה שנקבע היה דרומה, לכיוון האי איזו אושימה.
בשעה 13:42 קיבלו הטייסים אישור להפעיל מנועים, המטוס החל בהסעה בשעה 13:50, ובשעה 13:58 הוא המריא. עקב תנאי מזג האוויר שהשתפרו, קיבל הטייס ברנרד דובסון אישור לטיסה מערבה לכיוון הר פוג'י, על מנת לאפשר לנוסעים לראות את ההר מלמעלה.
בעודו מתקדם לעבר ההר נתקל המטוס במערבולות אוויר קשות, מה שגרם להתמוטטות גוף המטוס. בעת התאונה, נמדדו בפסגת ההר רוחות במהירות שבין 60 ל-70 קשר.
הצי האמריקני שלח מטוס A-4 סקייהוק זמן קצר לאחר התאונה, כדי לעזור בחיפושים אחר ניצולים. אולם לאחר שנתקל ברוחות קיצוניות באזור, הוא נאלץ לנחות. מטוסים רבים שעברו באותו היום ליד ההר, דיווחו על רוחות עזות.
התאונה צולמה על ידי חייל בצבא יפן שהיה בתרגיל סמוך למקום התאונה. עדי ראייה דיווחו שראו את המטוס צולל כלפי מטה, כשאחריו נגרר עשן לבן. לאחר התאונה נקבע כי ה"עשן" היה דלק סילוני שפרץ בעוצמה.
סרט צילום ובו תמונות שצילם אחד הנוסעים במטוס שרד את התאונה. התמונות שפותחו הראו שבעת האסון המטוס נקלע למערבולת חזקה. במטוס לא הייתה קופסה שחורה, ולא התקבלו מהמטוס אותות מצוקה.
שרידי המטוס נמצאו בשטח של 16 קילומטרים. ניתוח מיקום ההריסות, איפשר לחוקרים לקבוע כי המייצב האנכי קרס ראשון, אחריו קרס המייצב האופקי. זמן קצר לאחר מכן ניתק גחון המטוס, וארבעת המנועים כבו. תא הטייס וקדמת המטוס ניתקו זמן קצר לפני הפגיעה בקרקע.
קישורים חיצוניים
- BOTC 911 באתר pilotfriend.com (באנגלית)
- תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסה 911 של תאגיד בריטיש אוברסיז איירוויס, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
36191042טיסה 911 של תאגיד בריטיש אוברסיז איירוויס