טיוטה:רבי יצחק קאפף
 | |||
| לידה |
1844 / 1845 ה'תר"ה אילוק | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
אוקטובר 1928 ט' חשוון ה'תרפ"ט | ||
| מקום קבורה | ערלויא | ||
| מדינה | הונגריה | ||
| חיבוריו | בר ריב"א על סוגיות הש"ס, לקיטת יצחק על ד' חלקי שו"ע, ברית אברהם על הל' ברי"מ ופדיון הבן, לקיטת יצחק בן אברהם על התורה ומועדים, ועוד בכת"י. | ||
| בת זוג | יטל | ||
| אב | רבי אברהם קאפף | ||
| אם | רחל | ||
|
| |||
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"נ האי סבא קדישא חסידא ופרישא, הרה"ג צדיק תמים מו"ה יצחק בן אברהם קאפף כל ימיו לא מש מתוך ד' אמות של הלכה, תורת אמת היה עסקו כל ימיו במס"נ ממש, ורבים השיב מעון, יותר מחמשים שנה היה דיין ורב"ד לעדתו, וגם כהן פאר בנזר הגבאות של רמב"ה בהשתוקקות עצומה, רוחו נשברה כל הימים על חרבן בית המקדש להתאבל ולהקים נשמתו נגנזה במרומים ט' לחודש מרחשון שנת תרפט זכותו וצדקתו יעמד לנו לדור דורים, ותהי שלמה מנוחתו, ת.נ.צ.ב.ה. |
רבי יצחק קאפף (ה'תר"ה, 1844 / 1845 - ט' חשוון ה'תרפ"ט, אוקטובר 1928) ראב"ד ערלויא, ופרנס ממונה על מעות רמב"ן לעניי ארץ ישראל בגלילותיו[1].
ביוגרפיה
נולד בשנת תר"ה לרבי אברהם ורחל קאפף מעיירת אילוק שבמחוז אונגריה הדרומית, כהיום יגוסלביה[2]. נישא למרת יטל בת הרבני התורני יודא לייב ופרימעט ווייס מק"ק ווערפעלט[3]. נפטר ט' חשוון תרפ"ט ונקבר בעיר רבנותו ערלויא.
תלמידו המובהק של רבי חיים צבי מנהיימר אבד"ק אונגוואר בעל עין הבדולח[4]. כן למד אצל רבי דוד לייב זילבערשטיין אבד"ק וויטצען, ורבי פינחס שטיין אב"ד סענט מיקלאש, כמו כן למד תורה מפי 'כתב סופר' גאב"ד פרעשבורג[5].
הסתופף בצל רבי צבי הירש מליסקא[6], ונסע לפרקים לרבי משולם פייש מטאהש[7].
משך חמישים וארבע שנים שימש כרב ומורה צדק ואב"ד בארץ הגר שבהונגריה[8].
בשנת תרל"ו התבקש לשמש כדיין ראשי בבית דינו של רבי יוסף צבי ווייס הרב הראשון של ערלוי[9].
טרח להעמיד את קהילת היראים על מכונה, לחם נגד קהילות הניאולוגים והתאמץ שבני קהילתו ייפרדו מקהילות סטאטוס-קוו ויתחברו לקהילות האורטודוקסים. אכן הצליח במאמציו וקהילת ערלויא הצטרפה בשנת תרל"ז לחברת 'שומרי הדת'[10].
בשנת תרמ"א כשהוכתר רבי שמעון סופר למרא דאתרא בעיר ערלוי, עיטרו את רבי יצחק לשמש בראש בית דינו וכראב"ד קהילת היראים ערלויא, וכן כמפקח על כשרות העיר[11].
חיבוריו[12]
- בר ריב"א על סוגיות הש"ס.
- לקיטת יצחק על ד' חלקי שו"ע.
- ברית אברהם על הל' ברי"מ ופדיון הבן.
- לקיטת יצחק בן אברהם על התורה ומועדים, ועוד בכת"י.
ילדיו
המקובל רבי יעקב אשר, נפטר בשנת תרצ"ה בירושלים.
רבי אברהם משה מבאניאד.
רבי אהרן דוד שלמה מקאזא.
רבי פנחס יודא מערלוי נעקדו עק"ה בשנות השואה[13].
לקריאה נוספת
לקיטת יצחק שו"ע - תולדות המחבר.
דור דור וסופריו חודש חשון תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נחרט ע"ג מצבתו.
- ^ דור דור וסופריו.
- ^ עקבי אושר גיליון ט' - יצא לאור ע"י מכון שארית יעקב לעלוב בראנוביץ.
- ^ מורשת רבני הונגריה עמ' 21.
- ^ עקבי אושר קובץ י.
- ^ ברית אברהם.
- ^ לקיטת יצחק בן אברהם.
- ^ אור הגנוז קובץ ח.
- ^ רבי שמעון חסידא עמ' קיז.
- ^ מחנה חיים תליתאי סי' נא, שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' לו.
- ^ יהודי ערלאו.
- ^ מורשת רבני הונגריה.
- ^ לקיטת יצחק שו"ע.
| הקודם: רבי אברהם קאפף |
- | הבא: רבי יעקב אשר קאפף (הראשון) |