טיוטה:רבי אריה ליב זיבוב
| |||||||
הרב אריה לייב זיבוב (בכתיב יידי: זיוואוו, נקרא גם ר' ליב סמילוואצער[1] ורבי אריה ליב האמלער[2], ה'תקע"א - כ"ט באייר ה'תרמ"ז) היה מרבני חסידות חב"ד, מחסידי האדמו"ר הצמח צדק, כיהן כרב בהומל ודווינסק.
ביוגרפיה
נולד לרבי אליעזר זיבוב, דיין בקהילת מאזיר, בצעירותו התקרב לאדמו"ר הצמח צדק[דרושה הבהרה] ונסמך על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה. קודם לכן (בגיל 17), לאחר חתונתו התמנה לדיין בבית דינו של רבי ברוך מרדכי אטינגר בבברויסק.
בסביבות שנת ה'תקפ"ח התמנה לרבה של סמילוביץ' בהמשך מונה לדיין ומו"ץ בבית דינו של רבי יצחק אייזיק אפשטיין בהומיל, ולאחר פטירתו בשנת ה'תרי"ז התמנה במקומו לכהן כרבה של הומיל.
בשנת תרכ"ה עבר לכהן כרב הקהילה החסידית בדווינסק, שם כיהן עד לפטירתו.
נחשב לאחד ממקורבי האדמו"ר הצמח צדק[דרושה הבהרה], ובמשך מספר שנים שלחו הצמח צדק לשמש כשד"ר לטובת פעילות הכלל.
לאחר פטירת הצמח צדק התקרב למהרי"ן מניעז'ין, ולרבי הלל מפאריץ'.
התכתב והשיב רבות בענייני הלכה עם רבני דורו[3] בפרט בדיני כתיבת גיטין[4], ואף הנצי"ב נסמך על דעתו בהיתר עגונה[5]. נודע כמסכים ומסמיך בגלילותיו, והיה מראשוני אוסרי תבלינים ודגים מלוחים בפסח[6].
רוב כתביו אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה[דרוש מקור], ורק מעט מתשובותיו נשמרו בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצאו לאור.
משפחתו
- בנו, הרב חיים שמעון דב זיבוב רבה של הארקי, מחבר הספר 'שבעים תמרים' (על צוואת רבי יהודה החסיד).
לקריאה נוספת
- יהושע מונדשיין, הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה
- מנחם מענדל קסטל, פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ
קישורים חיצוניים
- זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו רבי שניאור זלמן אהרן, י"א אייר ה'תשע"ד (11.05.2014)
הערות שוליים
