טיוטה:משלחת בלק אל בלעם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלחת בלק אל בלעם היא משלחת משותפת של שרי מדין ושרי מואב, ששלח בלק מלך מואב אל בלעם בכדי להזמינו לקלל את עם ישראל, ובכך קיווה לנצח אותם.

רקע

אחרי מלחמת סיחון ומלחמת עוג בהן עם ישראל ניצח, פחד בלק מלך מואב מפני בני ישראל[1] שהיה עם רב[2] וחנו על גבול ארצו. כפי שמתאר הפסוק: ”וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[3]. לכן שלח שליחים אל מדין[4] ואלה יעצו לו ללכת אל פתור להזמין את בלעם שיקלל אותם[6], וזאת לאור הניסיון שצבר בלעם אחר שסייע בידי סיחון להביס את מואב. זקני מדין אף הלכו במשלחת משותפת אליו. בפסוק מתואר שהמשלחת הגיעה ”וּקְסָמִים בְּיָדָם”. ובזה מצאנו כמה פירושים:

  1. כלים בהם הוא פועל, כדי שלא יוכל להתחמק שאין לו הכלים הנדרשים[7].
  2. זקני מדין קבעו לעצמם סימן שבמידה והוא יתחמק, כנראה אין בו את מה שמייחסים לו[8][9].
  3. אגרות חתומות מאת המלך[10]
  4. שכר[11]

המשלחת הראשונה

בפעם הראשונה הגיעה אליו המשלחת המשותפת, בלעם רוצה לבקש מה' רשות ללכת, אך משום שה' מתגלה איליו רק בלילה, הוא נאלץ לעכב אותם ללילה. אך כדי להסתיר את העובדה שהדבר אינו תלוי בו[12] רמז להם שהמשלחת אינה בכירה מספיק, ולכן אולי לא יאפשר לו ה' ללכת עם משלחת שאינה מכובדת[13]. בלילה כאשר ה' מתגלה אליו ושואל: מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ?[14] וכאשר הוא מפרט את דברי המשלחת, תשובת ה' היא: ”לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא[15]

לפי רש"י כאשר אמר לו ה': לא תלך עמהם; בלעם מציע לקללם ממקומו הנוכחי, על כך ענה לו ה': ”לא תאור את העם”, וכאשר הציע לברך אותם, ענה לו ה': ”כי ברוך הוא”[16].

המשלחת השניה

כאשר חוזרים זקני מואב ומספרים לבלק על סירובו לבא עמהם, מוסיף בלק לשלוח משלחת גדולה רמת דרג: ”שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה” ומבטיח לו כבוד רב וכל אשר יבקש. הפעם בלעם מדגיש בפניהם שאין לו אפשרות לבוא ללא הסכמת ה', גם ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב”[17], ומפציר בהם להמתין שוב לילה[18]. לבסוף בלעם מקבל את הסכמת ה' ללכת איתם[19], אך קובע מראש: ”וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה”.

הערות שוליים

  1. לפי רש"י (כב, ב) בטחו בסיחון ועוג בהיותם המגינים של כל האזור, ולכן העובדה שנצחו אותם הטיל עליו פחד
  2. ומואב שלא היה עם קדמון כמו הכנעני ורבים מעמי האזור, היו מעטים
  3. ספר במדבר, פרק כ"ב, פסוק ג'
  4. לדעת רש"י אף שהיו שונאים זה את זה כפי שמופיע בספר בראשית: "הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב" ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ל"ה, כאן עשו שלום בשל הפחד.
  5. כפי שמופיע בפרשת שמות: "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן" פרק ב', פסוק ט"ו
  6. לפי רש"י פנו אל מדין, כיוון שהיתה להם היכרות עם משה רבינו שהיה במדין[5], והם הסבירו שכוחו בפיו, ולכן כדאי להביא את בלעם שיילחם בו גם הוא בכוחו שבפיו.
  7. רש"י בפירושו הראשון, רשב"ם, רבינו בחיי בפי' הראשון.
  8. ולכן כאשר עיכב אותם ללא תשובה מיידית נאמר: וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם, ואילו זקני מדין עזבו
  9. רש"י, בפירושו השני.
  10. חזקוני בפירושו הראשון בשם רש"י
  11. חזקוני בפירושו השני, דעת זקנים, רבינו בחיי בפי' השני
  12. ראו גור אריה
  13. רש"י
  14. לפי רש"י בא להטעות את בלעם שיחשוב שלא הכל גלוי לפניו.
  15. ספר במדבר, פרק כ"ב, פסוק י"ב
  16. על פי המשל המפורסם שאומרים לה לדבורה: 'לא מדובשך ולא מעוקצך'. מדרש תנחומא.
  17. הנימוק של בלעם היה, כי אילו היה בלק שוכר צבא להלחם היה נזקק לשלם להם, והנצחון לא היה מובטח, בעוד אני ודאי אנצח[דרושה הבהרה]
  18. בלעם פחד שלא ילכו גם הם, כמו שעשו זקני מדין מהמשלחת הראשונה. אור החיים.
  19. כדי להרויח את השכר. רש"י.