טיוטה:מלחמת אש דת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגודת מלחמת אש דת הוא ארגון חרדי הפועל בענין קבר רבי שמעון בר יוחאי והילולת רבי שמעון בר יוחאי. עיקר פעולות הארגון מתמקדות במאבק ביוזמות שונות של מדינת ישראל בענין ציון הרשב"י, בכל השנה ובפרט בל"ג בעומר. הארגון אף מארגן הסעות לציון הרשב"י מידי פעם.

שם הארגון נגזר מפיוט בר יוחאי ”בר יוחאי נאזרת בגבורה ובמלחמת אש דת השערה”.

רקע

ערכים מורחבים – קבר רבי שמעון בר יוחאי, הילולת רבי שמעון בר יוחאי

קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון הוא אחד מקברי הצדיקים המפורסמים בארץ ישראל, אליו עולים מאות אלפי מבקרים במשך השנה, והשיא בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר שמושכת אליה יותר מחצי מיליון עולים. ההילולה המתקיימת מדי שנה היא אחת מהאירועים הגדולים ביותר בישראל, וגופי שלטון שונים נערכים לקראתה, בהם משרד ירושלים ומסורת ישראל, המשרד לשירותי דת ומשטרת ישראל, תוך השקעת סכומים ומשאבי כוח אדם ניכרים המוקדשים לאבטחת האירוע, שמירת הסדר הציבורי, נוחיות החוגגים ושמירה על תנועה זורמת למקום.

יוזמות שונות של גופי השלטון להתערבות באופי ההילולה הובילו לחיכוכים רבים בין המשטרה לציבור החרדי שביקש לשמור על אופי ההילולה כמות שהיא. כך למשל התנהלה מערכה סביב דרך המהדרין המיועד לגברים בלבד וגררה התנגדות מצד ארגוני שמאל חילוניים[1][2]. יוזמות נוספות כמו "תוכנית ההפקעה", וכן מתווי הממשלה השונים בעקבות אסון מירון המגבילים את מספר השוהים על הר מירון בל"ג בעומר נתקלו בהתנגדות מצד חוגי העדה החרדית בהובלת "מלחמת אש דת".

היסטוריה

תוכנית ההפקעה

בשנת 2011 החליטה המדינה על הפקעת מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיים, כדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים. מאוחר יותר אף הוקמה חברה ממשלתית לניהול המקום. ב־2014 עתרו ההקדשות לבג"ץ נגד ההפקעה[3], ומאוחר יותר החברה הממשלתית פורקה.

העדה החרדית התנגדה בתוקף לתוכנית, והארגון אסף אז אלפי חתימות מהציבור החרדי נגד התוכנית [4].

בתקופת הקורונה

בשנת ה'תש"פ, בשל התפרצות נגיף הקורונה אסרה ממשלת ישראל על פי התקנות לשעת חירום, הדלקת מדורות (בכל רחבי הארץ), עלייה לציון והשכרת צימרים במירון.

משטרת ישראל נערכה בכוחות מתוגברים כדי לאכוף את איסור העלייה למירון וסגרה את דרכי הגישה למירון למשך כל שבוע ההילולא, אם כי היו אח"מים רבים שהותר להם להגיע לציון. במשך יום ההילולה היו ניסיונות רבים לחדור למירון, שרובם נבלמו על ידי המשטרה[5][6]. למרות האכיפה המסיבית. בשעות אחר הצהריים, לקראת סיום ל"ג בעומר, פרצו מאות מתפללים את מחסומי המשטרה ונכנסו למתחם הקבר, 300 איש נעצרו בעקבות המעשה.[7][8]

ההילולא בשנת ה'תשפ"ב

בעקבות אסון מירון החליטה הממשלה והשר לשירותי דת דאז מתן כהנא יחד עם פרויקטור ההילולה תא"ל (במיל') וניצב (בדימוס) צביקה טסלר להגביל את העלייה להר[9] ואת מספר השוהים בו זמנית בהר ל-16,000 איש[10]. כמו כן בוטלו הריקודים והתזמורת בחצר הציון, והוחלט על יצירת סרט נע לגישה אל הציון המתחיל משער החצר וללא גישה בפועל אל המצבה, כך שהשהות במבנה הציון תהיה מינימלית[9], ולאסור הדלקות מאורגנות חוץ מההדלקה על גג הציון[10] ואף נאסר על הקמת אוהלי הכנסת אורחים וחלוקת ח"י רוטל במעלה ההר, על מנת להרחיב את השטח העומד לרשות הקהל ומניעת סכנת החלקה[10]. ארגון מלחמת אש דת אירגן הסעות למירון, הכין מסלולי הליכה וסימן שבילים המגיעים למירון. מספר ימים לפני ל"ג בעומר נתפס טנדר עם פעילי הארגון כשברשותם קאטרים[א] בדרכו למירון, כשככל הנראה התכוונו לחבל במערכות השמירה על ההר.

ההילולא בשנת ה'תשפ"ג

בשנת ה'תשפ"ג הסמיכה הממשלה את השר מאיר פרוש לממונה על ההילולה, ולראשונה ניתנה הסמכות לניהול ההילולה למשרדו - משרד ירושלים ומסורת ישראל[12], ואף עוגנו הסמכויות בחקיקה[13][14]. השר מינה את סגן ראש העיר ירושלים לשעבר יוסי דייטש לפרויקטור ההילולה[15]. קווי היסוד של המתווה היו כי במקביל לחובה לשמור על בטיחות החוגגים יש לשמר את שמחת ואווירת ההילולה בדומה להילולות שקדמו לאסון, ולהקפיד שהסדר בהר ובציון ינוהל על ידי סדרנים וסדרניות חרדיים בלבד[16].

השר פרוש אכן יישם את המתווה ובמסגרתו הפעיל את ארגון מלחמת אש דת להעמיד סדרנים במבנה ציון, זאת לאחר שהוכח הצלחה רבה בזאת חנוכה, כאשר הארגון ניהל את הפעילות בציון הקבר.

בחלק מקהילות העדה החרדית הובעה התנגדות לשיתוף הפעולה עם הממשלה ושימוש במתחמי ההדלקות שהוכשרו על ידה[17].

במלחמת חרבות ברזל

בשנת תשפ"ד, על רקע מלחמת חרבות ברזל ועקב חשש מירי טילים על ידי חיזבאללה, צומצמה ההילולא ונערכה באופן דומה למתווה שגובש בזמן התפרצות נגיף הקורונה בישראל[18], תוך הכרזה על כל הר מירון כשטח צבאי סגור[19]. אף על פי כן, החל ממוצאי שבת (ליל ל"ג בעומר) ועד ליום ראשון בערב (מוצאי ל"ג בעומר), היו אלפי אנשים שהלכו רגלית מצפת ומהאזור למירון, ונכנסו למירון מפרצות שונות בגדר, וחלקם אף נכנסו לקבר הרשב"י. במקום התפתחו עימותים עם המשטרה שהתנהלה באלימות קשה כלפי החודרים לשטח[20].

בשונה מבשנים קודמות, לא ארגן הארגון הסעות למירון ולא דרבן לכך. לטענת השר פרוש, בטור שלו בעיתון המבשר סוכם להשתמש שוב עם הסדרנים של אשתקד. "לא הצלחנו להוציא לפועל את המתווה שהיה אמור למנוע מהמשטרה להיכנס עם כוחות לתוך הציון הקדוש כפי שסוכם איתם מראש, ולמעשה לאפשר לסדרנים מקרב אנ"ש לנהל את המתחם, בדומה למתווה אשתקד, עם "נוהל המכוונים" שקנה את שמו הטוב, גם בהילולות אחרות בשנה האחרונה"[21].

ביאורים

  1. ↑ כלי עבודה דמוי צבת המשמש לחיתוך חומרים קשים כברזל, ציפורניים, קרמיקה וכדומה[11]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ישי כהן, ‏היועץ המשפטי: 'דרך מהדרין' במירון אינה שטח פרטי, באתר כיכר השבת, 24 במאי 2016
  2. ↑ עקיבא ווייס, משרד הדתות נאלץ להצהיר: "דרך מהדרין" במירון פתוחה לנשים, באתר בחדרי חרדים, 22 במאי 2016
    בן שאול, בשל העתירה: אין סדרנים בדרך המהדרין, באתר ערוץ 7, י"ח באייר תשע"ו 26/05/16
  3. ↑ אביב גוטר, ועד ההקדשות, המפעיל את מתחם קבר שמעון בר יוחאי: המדינה מנסה להשתלט על הזכויות במקום, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2017
    החלטה בתיק 48/14, 3.1.2014
  4. ↑ השדולה החרדית למען אתר הרשב”י במירון, באתר קברי צדיקים
  5. ↑ ברוך שפירא, ‏160 איש נתפסו בניסיון להגיע למירון – חולצו מסתננים שהלכו לאיבוד • צפו, באתר JDN‏, 12.05.2020.
  6. ↑ מערכת JDN, ‏איבוד שליטה במירון: המחסומים נפרצו – מאות הצליחו להיכנס למערה • צפו, באתר JDN‏, 12.05.2020
  7. ↑ דוד קליגר, יצחק שיינין על ההתנהלות במירון: "המשטרה צודקת", באתר קול חי.
  8. ↑ אסתי פלד, פולמוס התנהלות המשטרה מולח הציבר החרדי: שנאה או אכיפה תמימה?, באתר קול חי.
  9. ^ 9.0 9.1 השר לשירותי דת אישר את תוכנית אירוע הילולת ל"ג בעומר תשפ"ב, באתר המשרד לשירותי דת, ‏27.04.2022
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 מתווה מירון: הממונה טסלר הציג לשר כהנא את מתווה ההילולה: הדלקה אחת, הגבלת משתתפים ומפיק אחד - כך ייראה מתווה מירון תשפ"ב, באתר המשרד לשירותי דת, ‏31.01.2022
  11. ↑ קאטר, באתר מילוג (בעברית)
  12. ↑ אושר בממשלה: השר פרוש מונה לאחראי על הילולת הרשב"י במירון, באתר משרד ירושלים ומסורת ישראל, ‏22.01.2023.
  13. ↑ החוק להסדרת הילולת הרשב"י תשפ"ג אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר משרד ירושלים ומסורת ישראל, ‏02.04.2023.
  14. ↑ חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ג - 2023 בספר החוקים
  15. ↑ השר מאיר פרוש מינה את יוסי דייטש לפרויקטור מירון, באתר משרד ירושלים ומסורת ישראל, ‏15.02.2023.
  16. ↑ מתווה הילולת הרשב"י תשפ"ג (2023) נחשף, באתר משרד ירושלים ומסורת ישראל, ‏16.04.2023.
  17. ↑ ל"ג בעומר תשפ"ג: עושים סדר באתר ברסלב ניוז
  18. ↑ יעקב מרגליות, על הר מירון ששומם, באתר ביתר 24
  19. ↑ היערכות משטרת ישראל לל"ג בעומר במירון, באתר משטרת ישראל, 23.05.2024
    שר ירושלים ומסורת ישראל, הרב מאיר פרוש: לא יכול להיות ולא רצוי שלא נאפשר מסורת הדלקה של מאות שנים אפילו במסגרת מצומצמת, ישיבת הוועדה לביטחון לאומי באתר הכנסת.
  20. ↑ אלימות משטרתית קשה במירון: שוטר הטיח יהודי קשיש ופצע אותו • צפו, באתר JDN‏
  21. ↑ המבשר (יומון) י"ט אייר ה'תשפ"ד
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טיוטה:מלחמת_אש_דת&oldid=2900995"