טיוטה:דעת למצה
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא מתאים. כמו"כ החשיבות אינה ברורה.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא מתאים. כמו"כ החשיבות אינה ברורה. |
דעת למצה הוא מושג שטבע האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ (בעל ה"אמרי חיים"), לפיו צריך לאכול את המצה עם דעת. במקור הייתה האמרה כי צריך לאכול אותה עם חכמה בינה ודעת, אך בעיקר היה האדמו"ר משתמש במילה "דעת" כדבר העיקרי הנצרך למצה.
רקע
מנהגו של האדמו"ר היה להמתין ולהתכונן לחג הפסח, כבר ממוצאי שביעי של פסח של השנה הקודמת. זאת כדעת הרשב"ם, על הפסוק ”שימורים הוא לכל בני ישראל לדורותם”, כי הכוונה היא שהם ממתינים לקיים את מצוות הפסח במשך כל השנה.
בדרך זו ביאר האדמו"ר גם את דברי חז"ל במסכת מגילה על המן הרשע, שאמר לפרעה כי היהודים ”מפקי לכולא שתא בשה"י פה"י”. והשאלה המתבקשת היא, שהרי שבת היא רק פעם בשבוע ופסח הוא רק פעם בשנה, ואיך הוא אומר שכל השנה אצלם שבת ופסח. אלא שלא הציק להמן מה שישראל חוגגים להם חגים שנתיים, או שיש להם מנוחה שבועית, שהרי גם הגויים יש להם מנוחה שבועית וחגים שנתיים. העניין היסודי שהציק לו הוא ה"עסק" הגדול שהם עושים משבת ופסח, שהם ממתינים לשבת במשך כל השבוע[1], וכן הם ממתינים לחג הפסח במשך כל השנה.
בתוך דבריו הרבים על הפסח במשך כל חודשי החורף, שנה האדמו"ר ושילש פעמים רבות את העניין שצריך "דעת" למצה, כי את המצה צריך לאכול עם חכמה בינה ודעת.
שופר ומצה
חלק מעניין ה"דעת" של המצה אצל האדמו"ר היה גם קישורה של המצה אל מצות תקיעת שופר של ראש השנה. זאת בהתבסס גם על אמרה המפורסמת בשמו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא על הפסוק ”ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה”, כאשר זאת רומז על חודש תשרי, ועל עבודת יום הכיפורים - ”בזאת יבוא אהרן אל הקדש”, ואילו הזה רומז על חג הפסח. וביאור העניין הוא שצריך לעבוד את העבודה של חודש תשרי גם בחודש ניסן. וזהו עניין ייחוד אהבה ויראה, בסוד רצוא ושוב[2].
בהתאם לזאת, היה רבי חיים מאיר רגיל לומר כי בשעת אכילת המצה צריך לשמוע את תקיעת השופר. כלומר, צריך להתייחד בכוונת אכילת המצה ולכוון כאילו אני שומע ברגעים אלו גם את השופר של ראש השנה.
תפילה לדעת למצה
הכלי החשוב ביותר, על פי האדמו"ר, לקבלת דעת למצה, הוא התפילה לה' שנזכה לדעת בשעת אכילת המצה.
לצורך זה היה נוסע האדמו"ר כמעט בכל שנה למירון לציונו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, והיה מתפלל שם בדמעות ובבכי בקול רם, לבקש מה' לזכות לדעת למצה הקדושה.
הערות שוליים
- ^ כדברי חז"ל במסכת ביצה על שמאי הזקן, וכמו שהדריך רבי מנחם מנדל מקוסוב בספרו "אהבת שלום" - להתחיל את ההכנה לשבת מהיום הראשון בשבוע.
- ^ רצוא ושוב הוא עניין הנזכר במלאכים הרצים ושבים, רצים מאהבתם ושבים מיראתם; בתורת הנסתר משמש ביטוי זה לתיאור השילוב בין אהבה ליראה. לכן חשוב לשלב בין תשרי שעניינו יראה (המלך) ובין ניסן שעניינו אהבה (בני בכורי ישראל).
קטגוריה:חסידות קטגוריה:חסידות ויז'ניץ קטגוריה:אמרי חיים קטגוריה:פסח קטגוריה:ניבים וביטויים חסידיים