טיוטה:גילוי דעת

גילוי דעת הוא מושג הלכתי המתייחס למצב בו אדם מביע כלפי חוץ את רגשותיו הפנימים אף שלא נאמרו במפורש.

מושג זה שנוי במחלוקת בין אביי לרבא, האם גילוי דעת נחשב לדיבור שבכוחו לפעול חלות או למחשבה שאינה משפיעה.

האם יכול לפעול חלות

הגמרא בגיטין מביאה מקרה בו אמורא בשם גידול בר רעילאי שלח גט לאישתו על מנת לגרשה על ידי שליח, והיא דחתה אותו שיבוא מחר. מששמע על דחייתה, הביע כלפי חוץ את שמחתו, אך לא ביטל את הגט במפורש. כשהובאו הדברים אל בית דינם של אביי ורבא, נחלקו האם הגילוי דעת יכול לפעול חלות או לא. לדעת אביי לא יכול לפעול חלות משום שגילוי דעת הוא מחשבה וחל על זה את הכלל של דברים שבלב אינם דברים ולעומתו אחז רבא שפועל חלות כי גילוי דעת נחשב לדיבור ודיבור מבטל דיבור. להלכה נפסק כאביי שלא פועל חלות

ביטול חמץ על ידי שליח

יש מחלוקת אחרונים^{[דרושה הבהרה]} האם אפשר לבטל חמץ על ידי שליח או לא, כשהאורח חיים^{[דרושה הבהרה]} טוען שלא ניתן לבטל על ידי שליח, ואילו בעל העיטור סובר שכן. והבית יוסף ביאר את מחלוקתם על פי המושג של גילוי דעת, שלבעל העיטור מכיוון שהחמץ ממילא אינו ברשותו של אדם רק עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו על ידי גילוי דעת מועיל, והאורח חיים סובר שגילוי דעתו אינו מועיל שכן אם היה רוצה היה מבטלו בעצמו.