טון מוביל

במוזיקה, טון מוביל הוא צליל שנמצא חצי טון מעל, או חצי טון מתחת, לצליל אחר ונמשך אליו. הוא יקרא טון מוביל עליון, או תחתון בהתאם לייחסו אל הצליל הייציב אליו הוא נמשך.

הטון המוביל הוא צליל לא יציב המבקש להפתר לצליל יציב בצעד של סקונדה קטנה. כך הדוגמה הנפוצה ביותר לטון מוביל היא הדרגה השביעית בסולם המז'ורי. למשל בסולם דו מז'ור הצליל סי מבקש להפתר בחצי טון למעלה לטוניקה, דו. בצורה דומה, הדרגה השלישית מי, מבקשת להפתר למעלה לפה. דוגמה נפוצה לטון מוביל עליון, היא המדרגה השישית במינור, כך בדו מינור הצליל לה במול, הוא צליל מתוח שמבקש להפתר מטה, לדומיננטה, לסול.

הטון המוביל הראשי של סולם יהיה זה שמושך אל הטוניקה, כלומר, הצליל השביעי. משיכה של חצי טון נתפסת חזקה במיוחד במוזיקה הטונאלית, ולכן הצליל השביעי בסולם, שהוא גם טון מוביל, וגם לא חלק מהמשולש הטוניקאי (כאמור, גם המדרגה השלישית היא טון מוביל, אולם היא נמצאת במשולש הטוניקאי המורכב מהראשונה, השלישית והחמישית), הוא הצליל הכי פחות יציב בסולם דיאטוני.

במודוסים בהם הצליל השביעי איננו טון מוביל, כמו המיקסולידי, או המינור הטבעי, הצליל השביעי בסולם נקרא סאבטוניקה.

המינור ההרמוני

המודוס, המינור ההרמוני נוצר מכיוון שבסולם המינור הטבעי אין אף טון מוביל לטוניקה. למעשה, הטון המוביל היחידי שיש במינור הטבעי הוא השישית המובילה לחמישית, אולם הטוניקה נמצאת במרחק של טון שלם גם מהצליל שתחתיה וגם זה שמעליה. בלה מינור למשל, הדרגה השנייה היא סי, והשביעית היא סול. במוזיקה טונאלית אחד המתחים החשובים ביותר הוא בין האקורד הדומיננטי לבין האקורד הטוניקאי. אולם בעוד בסולם מז'ורי הטרצה של האקורד הדומיננטי היא טון מוביל לטוניקה, במינור הטבעי אין את המשיכה הזו אל הטוניקה, כי אין את הטון המוביל. על כן נהוג להגביה את הצליל השביעי בסולם כדי שיהפך לטון מוביל אל הטוניקה. לדוגמה, בלה מינור הרמוני, הצליל סול מוגבה לסול דיאז, וכך הוא נהיה לטון מוביל לטוניקה לה.

האקורדים הגאוגרפים

שלושת האקורדים הגאוגרפים, או האקורדים של הסקסטה המוגדלת, האיטלקי, הצרפתי, והגרמני, הם שלושה אקורדים המכילים סקסטה מוגדלת בין הדרגה הרביעית המוגבהת לדרגה השישית המונמכת. כך למשל, בסולם דו מז'ור, או מינור, האקורדים הללו יכילו את מרווח פה דיאז ולה במול. השימוש של האקורדים הללו הוא פרידומיננטים, כלומר הם מושכים בצורה מאד חזקה לדומיננטה, וזאת בגלל שהם בנויים על כך שיש להם שני טונים מובילים אל הצליל הדומיננטי. בדוגמה לעיל, הצליל פה דיאז הוא טון מוביל תחתון לסול, והצליל לה במול, הוא טון מוביל עליון. יחד הם מושכים בצורה מאד ברורה אל הסול, הוא הדומיננטה של סולמות אלו.

ראו גם

• תאוריית המוזיקה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טון מוביל בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22631602טון מוביל