טון דוק תאנג

טון דוק תאנג
Tôn Đức Thắng
לידה	20 באוגוסט 1888; דרום הודו-סין הצרפתית
פטירה	30 במרץ 1980 (בגיל 91); האנוי, וייטנאם
מדינה	וייטנאם
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם
	2 ביולי 1976 – 30 במרץ 1980; (3 שנים ו־38 שבועות)
	2 ביולי 1976 – 30 במרץ 1980; (3 שנים ו־38 שבועות)
	2 בספטמבר 1969 – 2 ביולי 1976; (6 שנים ו־43 שבועות)
	→ הו צ'י מין
	20 בספטמבר 1955 – 15 ביולי 1960; (4 שנים ו־42 שבועות)
	20 בספטמבר 1955 – 15 ביולי 1960; (4 שנים ו־42 שבועות)

טון דוק תאנג (בוייטנאמית: Tôn Đức Thắng;‏ 20 באוגוסט 1888 – 30 במרץ 1980) היה פוליטיקאי וייטנאמי שכיהן כנשיא צפון וייטנאם השני והאחרון לאחר מותו של הו צ'י מין בשנת 1969 ועד איחודה של וייטנאם בשנת 1976. משנה זו ועד מותו בשנת 1980 כיהן טון כנשיא וייטנאם המאוחדת הראשון. בזמן נשיאותו, היה טון ראש המדינה הוותיק ביותר בעולם, עם מותו התואר ער לנשיא מלאווי הייסטינגס באנדה.

ביוגרפיה

טון נולד ב-20 באוגוסט 1888 בדרום וייטנאם, עוד כשהייתה למעשה הודו-סין הצרפתית. בצעירותו רכש השכלה רבה בסינית, פילוסופיה והיסטוריה. עוד תקופה זו פיתח עמדות אנטי-קולוניאליסטיות. בשנת 1906 עבר עם הוריו לסייגון. בשנת 1919 החל בפעילות פוליטית, וכעשר שנים לאחר מכן נעצר ונכלא על ידי הצרפתים. הוא השתחרר מן הכלא רק בשנת 1945. עם שחרורו מהכלא, הפך טון לדמות פוליטית מובילה, עם חבירתו להו צ'י מין. בשנים שלאחר מכן הוביל את הפעילות הקומוניסטית בווייטנאם, ובשל כך זכה בשנת 1955 בפרס לנין לשלום. טון ירש את הנשיאות עם מותו של הן צ'י מין בשנת 1969. למעשה, תפקידו של טון בשנים אלו כברהיה סמלי בלבד, והוא לא היה מבין מקבלי ההחלטות במדינה. מרבית הכוח הפוליטי היה אצל לה דואן.

לאחר נפילתה של דרום וייטנאם ואיחודה של וייטנאם כמדינה קומוניסטית אחת, טון ניסה להוביל את שיקומה של הארץ באמצעות פרויקטים רבים בתחומי הכלכלה והתשתיות. מאורע משמעותי נוסף בזמן נשיאותו של טון היה פרוץ מלחמת סין–וייטנאם אשר הובילה לנפילתו של שלטון הקמר רוז' בקמבודיה.

במרץ 1980, כשנה לאחר סיום המלחמה, נפטר טון בהאנוי כתוצאה מהתקף לב בגיל 91. למרות שהיה הנשיא הראשון של וייטנאם המאוחדת, הוא לא זכה בהוקרה כמו קודמו הו צ'י מין.