רבי טודרוס בן יוסף אבולעפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה (ד'תתקפ"ה 1225 - ה'מ"ג, 1283[1])) היה רב, פרשן התלמוד הבבלי ומקובל, "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה במאה ה-13.

יליד ותושב בורגוס, מקורב למלכות. נודע בנדבנותו ובמלחמתו בקראים. הרביץ תורה בסביליה ועמד בקשר עם הרשב"א ועם רבי אברהם בדרשי.

בסוף ימיו עקר לטולדו ובה נפטר ונקבר. הוא היה בן אחיו של רבי מאיר הלוי אבולעפיה.

בניו היו המקובל רבי לוי ב"ר טודרוס אבולעפיה, ורבי יוסף.

כתביו

לקריאה נוספת

  • חיים מיכל, רבינו טודרוס הלוי אבואלאפיא, ערכו בספרו "אור החיים", פרנקפורט דמיין תרנ"א, פריט 937, עמ' 428–429
  • על גישתו הקבלית: גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן (מקורות לתולדות הקבלה לפני התגלות הזהר), בתוך מדעי היהדות, ספר ב, ירושלים תרפ"ז. מבוא: פרק 5, עמ' 185–189.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תאריכי הלידה והפטירה שנויים במחלוקת, ראו: ערכו באנציקלופדיה אוצר ישראל, להלן פרק "קישורים חיצוניים".