ראיה נסיבתית
ראיה נסיבתית היא מונח משפטי מתחום דיני הראיות שבה נדרש תהליך היסק כדי לקשור אותה למסקנה עובדתית. בניגוד לראייה מכרעת התומכת באופן ישיר באמיתות הטענה העובדתית, ללא צורך בראיות נוספות, או בתהליך היסק.
משקל הראייה בבית משפט
כאשר ראיה נסיבתית עומדת לבדה, מטבעה היא נתונה ליותר מפרשנות אחת, ומשכך, הסקת מסקנה חותכת מראיה נסיבתית בודדת מותירה ספק בדיוק המסקנה. ראיה נסיבתית היא בדרך כלל חלק מאוסף של ראיות נסיבתיות אחרות, אשר יחדיו חוברות לאוסף ראיות מאמתות. יחדיו הן עשויות להוות תמיכה חזקה במסקנה אחת על פני מסקנות אחרות. תוקפו של הסבר המושתת על ראיות נסיבתיות למסקנה עובדתית, מתחזק ככל שהסברים אלטרנטיביים נמצאים חסרי תוקף. במשפט הישראלי, אין די בראיות נסיבתיות כדי להרשיע אדם לאלתר.
בהליך משפטי, ראיות נסיבתיות מאפשרות קביעת ממצא (באנגלית: Trier of fact) בדרך של היסק. במשפט הפלילי, היסק נעשה בדרך של קביעת ממצא כדי לתמוך באמיתות טענה (אשמה או חוסר אשמה פלילית).
עדות עשויה להוות ראיה ישירה, או נסיבתית. אם העד טוען שראה את הפשע מתרחש, זוהי ראיה ישירה. לדוגמה, עד הטוען כי ראה במו עיניו את הנאשם דוקר את קורבנו. לעומתה, עדה המעידה כי ראתה את הנאשם נכנס לבית, שמעה צרחות, ולאחריהן ראתה את הנאשם נמלט מן הבית ובידו סכין מגואלת בדם. עדות זו תהווה ראיה נסיבתית. הנחיצות שבעריכת היסק, ולא העובדה שהראיה מצביעה על מסקנה ברורה, היא שקובעת האם ראיה היא נסיבתית או ישירה.
ראיות מתחום הזיהוי הפלילי המובאות לבית המשפט באמצעות עד מומחה הן בדרך כלל ראיות נסיבתיות. מומחה בזיהוי פלילי המעיד כי בדיקה בליסטית מוכיחה כי מן הנשק שנמצא ברשותו של נאשם נורה ירי קטלני, מוסר בכך ראיה נסיבתית ממנה ניתן להסיק את אשמתו של הנאשם. יש לשים לב כי הסיכוי למסקנה שגויה בדבר אשמתו של נאשם עולה ככל שהמסקנה מבוססת על מיעוט ראיות נסיבתיות, ועולה הסיכוי להיתכנות הסברים אחרים, כך למשל, האפשרות שמאן דהו אחר עשה שימוש בנשקו של הנאשם. ככל שנאספות ראיות נסיבתיות נוספות התומכות במסקנה אחת ופוסלות אפשרות קיומן של מסקנות נוגדות, כך ניתן לקבוע ממצא עובדתו ברמת ודאות גבוהה יותר. כך למשל, אם בנוסף למציאת הנשק הקטלני ברשות הנאשם, טביעת אצבעו של הנאשם נמצאה על הדק הירי, ובבדיקה כימית של ידיו ובגדיו נמצא כי ירה לאחרונה, מתחזקת האפשרות לקביעת ממצא עובדתי ולפיה הוא היורה.
שני תחומים בהם ראיות נסיבתיות הן בעלות חשיבות עליונה, הם בתביעות בתחום המשפט האזרחי והפלילי בהם קיים חוסר בראיות ישירות. קיימות מדינות בהן שיטת המשפט הפלילי מאפשרות להרשיע אדם אך ורק על יסוד ראיות נסיבתיות.
ראיה פורנזית[1] גם נקראת ראיה נסיבתית כאשר בדוגמה לעיל (ירי מנשק קטלני) כשבית משפט יושב על המדוכה ומבקש לבנות גרסה "ובלעדיה אין" במטרה להרשיע את הנאשם המסקנה משילוב הראיות וגרסת הנאשם לא מותיר ספק ולו הקל שבקלים אז יורה על הרשעה. הדוגמה הבאה תבאר את האמור -נניח ועל הנשק נמצא D.N.A. הרי שזוהי ראיה חפצית וממנה ניתן ללמוד כי הנאשם היה בביצוע העבירה אלא אם יסביר בחקירה כיצד הגיע ראית D.N.A אשר נמצאה על הנשק.
לקריאה נוספת
- השופט יעקב קדמי, על הראיות, הוצאת דיונון תל אביב תשנ"ט-1999.
הערות שוליים
- ^ טביעת אצבע מספיקה להרשעה בפלילים ? | עו"ד פלילי חיים אליה, באתר www.haimlaw.com
24112023ראיה נסיבתית