טבח אדנה
| מטרה | נוצרים ארמנים |
|---|---|
| הרוגים | 20,000–25,000 |
| מבצע | עות'מאנים |
טבח אדנה (בארמנית: Ադանայի կոտորած, בטורקית: Adana Katliamı) היה מעשה טבח המוני שבו נרצחו עשרות אלפי נוצרים ארמנים בידי עות'מאנים מוסלמים באפריל 1909, בוילאייט אדנה של האימפריה העות'מאנית בזמן ההפיכה הנגדית העות'מאנית. בסביבות 20,000 עד 25,000 בני אדם נרצחו בשורה של מעשי טבח שנמשכה כחודש שלם, באדנה ובערים הסובבות אותם, רובם ארמנים; דווח כי גם כ-1,300 אשורים נרצחו במהלך הטבח.
בניגוד למעשי הטבח הקודמים של החמידים, האירועים לא אורגנו על ידי הממשל המרכזי אלא יזמו על ידי פקידים מקומיים, אינטלקטואלים ואנשי דת איסלאמיים, כולל תומכי מועצת האיחוד והקידמה (CUP) באדנה. הפרופסור להיסטוריה רונלד גריגור סאני(אנ') מאוניברסיטת מישיגן מתאר את טבח אדנה כ"יותר כמו מהומה עירונית שהידרדרה לפוגרום ולא הרג המוני ביוזמת המדינה".[1]
הטבח באדנה היה חלק משרשרת אירועים של התנכלויות, אלימות ומעשי טבח שהובילו בסופו של דבר לרצח העם הארמני ב-1915.
רקע
בשנת 1908 התרחשה באימפריה העות'מאנית הפיכה צבאית, כאשר "הטורקים הצעירים" תפסו את השלטון והדיחו את הסולטאן. עם עלייתם של הטורקים הצעירים קיוו הארמנים לזכות ולממש את שאיפתם לאוטונומיה. ואכן, בתחילת שלטונם של הטורקים הצעירים קיבלו הארמנים שוויון זכויות, זכות לשרת בצבא (שהייתה נתונה עד אז למוסלמים בלבד) וזכות להיבחר לפרלמנט החדש.
בתחילת 1909 נערכה הפיכת-נגד (אנ') על ידי מספר גורמים צבאיים עות'מאניים ראקציונרים, בצירוף סטודנטים לתאולוגיה אסלאמית, שמטרתם הייתה להחזיר את השליטה במדינה לסולטאן ולשלטון השריעה. מהומות וקרבות פרצו בין הכוחות הראקציונרים לבין כוחות מועצת האיחוד והקידמה, עד שמועצת האיחוד והקידמה הצליחה לבסוף לדכא את המרד באירוע 31 במרץ (אנ') (לפי הלוח היוליאני, 13 באפריל לפי הלוח הגרגוריאני).
אך בעוד שתנועת הפיכת-הנגד סימנה בהתחלה את ממשלת הטורקים הצעירים כמטרה, היא גלשה לפוגרומים נגד הארמנים, שנתפשו כמי שתמכו בהחזרת החוקה (אנ') ושימשו כשעיר לעזאזל בין הכוחות.
הטבח
כאשר נקראו כוחות צבא עות'מאניים לטפל באירועים, במקום לנסות לשכך את האלימות, הם השתתפו בביזת מובלעות ארמניות בנפת אדנה שבקיליקיה באזור החוף. בטבח אדנה נרצחו כ-20,000 ארמנים ורבעים וכפרים ארמנים נשרפו ונשדדו.[2] בעוד שהמרד נמשך עשרה ימים בלבד, הוא גרם לפוגרום ומעשי טבח בארמנים שנמשכו למעלה מחודש.
תגובות
ארשגוהי טאוטיג היא הראשונה שדיווחה על האירוע וביקרה במקום. זאבל יסאיאן עשתה מספר כתבות על הנושא וכתבה יצירות ספרותיות בהקשר לרצח העם באדנה.
תגובות ביישוב היהודי בארץ ישראל
ב-4 במאי 1909, לאחר טבח אדנה שהחל בחודש אפריל, פרסם איתמר בן-אב"י, עורך העיתון "הצבי" של אליעזר בן-יהודה, מאמר־מערכת בשם "אנחנו", בו הוא מאשים את היהודים בעמידה מן הצד ואדישות אל מול הטבח שעורכים הטורקים בארמנים: ”חמשה־עשר אלף ארמנים נשחטו...והמספר הזה אינו אומר לנו כלום!... יש עוד עם אחר בעולם הסובל כיהודים”. בן-אב"י טוען במאמר כי היהודים בירושלים אינם אוספים כספים לתרומה, למרות בקשת העדה הארמנית, וזאת מתוך אתנוצנטריות, שאף נוספת לה מסורת עממית: "לפי מסורה בעם הפשוט, הארמנים אינם אלא עמלקים". משום כך החליט בן אב"י לפתוח בעיתון מגבית "לטובת הארמנים הנשחטים" ולפרסם קול קורא: ”הנה קוראים אנחנו לכל היהודים בארצנו למסֹר לידינו, במערכת, לשם הארמנים את נדבותיהם...נדבות עם בלי ארץ לעם בלי ארץ - הישמעו היהודים? הימלאו אחר קריאתנו?”.[3][4]
ב-17 במאי 1909, במדור "חדשות אחרונות" תחת הכותרת "הטבח בארמנים" נכתב בעיתון: ”הטבח בארמנים לא חדל. מדי יום ביומו הורגים המושלמים מאות ארמנים. ארבעת אלפי החיילים אשר בכל הגליל משתתפים גם הם בטבח הנורא הזה. בעדנה עצמה נשחטו ששת אלפים וחמש מאות איש, ובשאר המדינה עוד כשלושים אלף”.[5] כעבור יומיים, תחת כותרת זהה נכתב: ”חמישה־עשר אלף איש נשארו בלי מחסה, אלפים נהרגו... בשמונה־עשר אפריל יצאו אנשי הצבא...על בית־הספר הארמני שהכיל אלפים בורחים מהארמנים, ויחלו לירות בעם הזה. בית־הספר ניצת באש, רוב הבורחים נשרפו, ואלה אשר ניסו לצאת החוצה הומתו בכדורי החיילים... התבערה הנוראה הזאת ארכה שני ימים. אלפי איש נשרפו בה... בה בשעה הלך הטבח הלך וגדל בגליל עדנה. בימים אחדים נהרגו ונטבחו עשרים אלף איש, הממשלה חסרת אונים לעצר בעד הטבח”.[6] למחרת, תחת הכותרת "הטבח בעדנה", עודכנו המספרים: ”הומתו מהמושלמים אלפיים איש...מספר חללי הארמנים עלה ליותר משלושים אלף”.[7][8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Suny, Ronald Grigor (2015). "They Can Live in the Desert but Nowhere Else": A History of the Armenian Genocide. Princeton University Press. ISBN 978-1-4008-6558-1.
- ^ רצח העם הארמני, הוועד למאבק ברצח עם
- ^ אנחנו, הצבי, 4 במאי 1909
- ^ אורון 1995, מגיבים, עמ' 123-120.
- ^ חדשות אחרונות: הטבח בארמנים, הצבי, 17 במאי 1909
- ^ חדשות אחרונות: הטבח בארמנים, הצבי, 19 במאי 1909
- ^ חדשות אחרונות: הטבח בעדנה, הצבי, 20 במאי 1909
- ^ אורון 1995, מגיבים, עמ' 119–120
