טאבלה
טַאבְּלָה (הינדי: तबला, בנגלית: তবলা, אורדו וערבית: طبلہ מערבית: טבל, תוף) הוא כלי הקשה ממברנופוני הודי.
מבנה הטאבלה וחלקיה
מערכת הטבלה מורכבת משני תופים בגדלים שונים, העשויים מסוגי עץ שונים. על הכלי מתוח עור שבערך במרכזו מודבק טלאי עור עבה ושחור. התוף הימני, הקטן, נקרא "דיין" (Dayan) והגדול, השמאלי, נקרא "ביאן" (Bayan). חיבור העור לגוף התוף נקרא "קינר", העור הבהיר נקרא "סוּר", וטלאי העור העבה, השחור, נקרא "גאב".
הנגינה בטאבלה
הנגינה בטאבלה נעשית על ידי תיפוף עם האצבעות, האגודל וכרית כף היד על גבי עור התוף ודפנותיו. הקשה במקומות שונים על פני התוף משנה את גובה הצליל. כמו כן קיימת שיטת נגינה על ידי החלקה של כרית כף היד והאגודל מדפנות הכלי אל כיוון מרכז העור (ה"גאב"), היוצרת צליל ייחודי.
הנגן יושב בדרך כלל על הרצפה או על שרפרף נמוך ומחזיק את התופים לפניו, מונחים על כריות מיוחדות. מתיחת העור נעשית על ידי מכשיר מיוחד המותח את הרצועות בהן הוא מחוזק אל גוף הכלי.
נגן הטאבלה המוכר ביותר בעולם המערבי הוא זקיר חוסיין.
בול
נגני טאבלה משננים את המהלך הריתמי של הנגינה ואת סוגי התיפוף השונים על ידי מלמול הברות המתארות סוגי תיפוף שונים. שינון הברות זה, ושפת ההברות נקראים "בוֹל" (מן המילה ההינדית לדיבור "בולנה"). בהקלטות והופעות מוזיקה הודית ניתן לשמוע את הנגן מדקלם את ה"בול" לפני או במקביל לנגינה.
הברות בול לדוגמה הן:
- גה - מכה קצרה ביד שמאל, כאשר כרית כף היד נשארת על דופן התוף
- קה - מכה שטוחה באצבעות יד שמאל, כאשר כרית כף היד נשארת על דופן התוף
- קט - מכה חדה במרכז השחור של התוף
- נא - מכה ביד ימין כנגד דופן התוף
- טי-טה - דרדור אצבעות במרכז התוף
גם תבניות קצביות נפוצות (סדרת בולים במקצב) הן בעלות שמות מזהים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טאבלה |
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המזרחית | ||
|---|---|---|
| כלי נשיפה | נאי • בנסורי • זורנה | |
| כלי פריטה בעלי צוואר | עוד • סאז • טאר • בגלמה • בוזוקי • ג'ומבוש | |
| כלי פריטה ללא צוואר | קאנון • סנטור | |
| כלי קשת | כינור (כמאן) • קמנצ'ה • רבאב | |
| כלי הקשה | דף • דרבוקה • תוף מרים • טאבלה | |
