חריסטו קאלפוב
| לידה |
28 באוקטובר 1883 קאלופר(אנ'), רומליה המזרחית,  האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1945 (בגיל 61) סופיה,  ממלכת בולגריה | ||||
| מדינה |
ממלכת בולגריה | ||||
| |||||
חריסטו דימוב קאלפוב (בבולגרית: Христо Димов Калфов; 28 באוקטובר 1883, קאלופר(אנ'), רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה קולונל בצבא בולגריה ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין 1923–1926 כיהן כשר החוץ הדתות של בולגריה בממשלתו של אלכסנדר צאנקוב.[1]
קורות חייו
חריסטו קאלפוב נולד בעיירה קאלופר. ב-1908 סיים את האוניברסיטה הצבאית הלאומית ע"ש וסיל לבסקי בסופיה וב-1911 סיים את בית הספר הצבאי לאימון ופיקוד בטורינו והוצב בגדוד ארטילריה. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה כיהן כעוזר צבאי למלך פרדיננד הראשון ובהמשך הוצב בארמון והיה חונך צבאי ליורש העצר בוריס השלישי. ב-1922 הועלה לדרגת קולונל. ב-9 ביוני 1923 התחוללה בבולגריה הפיכה צבאית ובמהלכה הודח ונרצח ראש הממשלה הנבחר אלכסנדר סטמבוליסקי. אלכסנדר צאנקוב מונה לראש הממשלה וחריסטו קאלפוב לשר החוץ והדתות וכיהן בתפקידו עד 1926. בין 1941–1944 כיהן כיושב ראש האספה הלאומית הבולגרית.
לקאלפוב היו יחסים קורקטיים עם הקהילה היהודית. לאחר מלחמת העולם הראשונה השתהה משרד החוץ והדתות במתן אישור קבוע לתקנון הקונסיסטוריה היהודית. בין השאר משום שנכתב בו כי היהדות היא גם דת וגם לאום, עניין שהיה מנוגד לחוקת טרנובו בה הוגדרה היהדות כיחידה דתית. בפברואר 1925 נפגש יושב ראש הקונסיסטוריה חיים אהרן פרחי עם קאלפוב ודן איתו בסוגיית אישור התקנון וכן במיגור תופעות אנטישמיות שאירעו בבולגריה. קאלפוב התחמק ממתן אישור לתקנון וטען שהזמן לא בשל לכך, ולעניין האנטישמיות הבטיח לנקוט בצעדים.[2] בתקופה זו נסחטו משפחות אמידות מקרב יהודי סופיה על ידי חברים מהארגון המהפכני הפנים-מקדוני. מחאות שהגיעו דרך שגרירויות בולגריה בפריז, וושינגטון ולונדון, הובילו את השר לנקיטת פעולה נמרצת ולהפסקת מסע הסחטנות.[3]
בשלהי 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה נעצר קאלפוב והועמד לדין במסגרת "משפטי העם" בבית הדין העממי שהוקם לשפיטת בכירי הממשל הקודם ומשתפי פעולה עם הנאצים. קאלפוב נמצא אשם והוטל עליו עונש מוות. הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים בשטח בית הקברות המרכזי בסופיה ב-1 בפברואר 1945. ב-1996 ביטל בית המשפט העליון הבולגרי את פסק הדין של בית המשפט העממי בשל אי סדרים בהליכים המשפטיים, וזיכה את קאלפוב מכל אשמה.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שרי החוץ של בולגריה, באתר משרד החוץ של בולגריה (בבולגרית).
- ^ אלברט רומנו, כינוס ב"כ הקהילות-תקנון הקהילות והקונסיסטוריון, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 445.
- ^ אלברט רומנו, תופעות אנטישמיות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, עמוד 510.
- ^ ההכנות במוסקבה למשפטי העם בסופיה, באתר desebg.com (בבולגרית).
| הקודם: אלכסנדר צאנקוב |
שר החוץ והדתות של ממלכת בולגריה 10 ביוני 1923 – 4 בינואר 1926 |
הבא: אטאנאס בורוב |
34217228חריסטו קאלפוב