חצרמות (חבל ארץ)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוף המצוקים הגובל את חצרמוות

חצרמות (נהגה בערבית חַדְ'רַ-מַווּת : حَضْرَمَوْتُ או حَضْرَمُوتُ, ובכתב החצרמותי הקדום חצרמת 𐩢𐩳𐩧𐩣𐩩) הוא חבל ארץ מדברי לרוחב דרום חצי האי ערב, רובו בתימן. ממלכת חצרמות הקדומה ובה עם קדום בעל לשון וכתב משלו חי באזור זה ובירתם רַייבון (ואדי דוואן) שלטה באזור עד כיבושה בידי החימריתים במאה הרביעית לספירה.[1]

השם מופיע בכתבים עתיקים מינאים, שבא וכתבאניים.[2] ייתכן שמקור השם במשמעות הערבית חדירה או כניסה לאזור מסוכן, אך חוקרים ערבים סבורים כיום שמדובר בשם קדמון של נווה מדבר ירוק כאשר חאדר פירושו ירוק בשפה עתיקה זו כבערבית כיום.[3]

הרי מהרט סביב נחל חצרמות

ההרים סביב גיא חצרמות והנהר שבמרכזו נקראים גם הרי מהרט.

ממלכה, עם, לשון וכתב חצרמותי

בתי הבוץ בשכונת אל-קוּרַיבּה, ברייבון (ואדי דוואן) בירת העבר של חצרמות

כאמור, ממלכה קדומה, ובה עם קדום בעל שפה וכתב נפרדים התקיימו באזור עד כיבוש העיר רייבון בידי החימריתים.[1]

מפת ממלכת חצרמות הקדומה שנת 400 לפני הספירה

כתובות עתיקות בכתב חצרמותי ייחודי תוארכו בפחמן 14 למאה ה-12 לפני הספירה.[1]

כתובת בשפת חצרמות ובכתב דרום ערבי קדום, לאל השבאי אַל-מַכַּה

הכתב החצרמותי (הנקרא גם כתב דרום-ערבי קדום) הוא מבין כתבי אבגד הקדומים ביותר ומוצאו מהכתב הקדם-סינאי. כתובות בכתב זה נמצאו חרוטים באבן או כתובים על חרסים, באתרי עתיקות לאורך נחל חצרמות, אחד הנחלים הארוכים בחצי האי ערב. אחד הרכיבים החשובים בכתב זה הוא החלפת הצד"י השלישית מבין שלש ההגיות שבשפה הקדם-שמית לאות ת.[1]

השימוש בכתב זה ובשפה זו עבר מן העולם עם כיבוש העיר בידי החימריתים במאה הרביעית, עם ההחלפת הלשון הרשמית לשבאית.[1]

בימינו

אזור סמוך לעיר סֵייוּן בעמק חצרמות

ערים צפופות סביב נאות מדבר ומקורות מים בחבל ארץ זה, רובם תחת שלטון תימן, נותרו עד ימינו. במקומות אלו גדלה צמחייה ודרי המקום לעיתים אף עסקו בחקלאות.

רכב עם תיירים שטיילו במדבר חצרמות הותקף בידי מחבלים תימניים מארגון מדינת האסלאם דאעש (המאי"ס) בשנת 2008. ארבעה נהרגו: שתי תיירות בנות 54 ו-63 מבלגיה, הנהג ומדריך הטיול מתימן, ונפצעו תיירים אחדים וביניהם תייר עם פציעה קשה מאוד.[4]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 (באנגלית) צייהדית (הכתב הדרום ערבי הקדום), מתוך הספר השפות השמיות, מאת לאוניד י' כוגן ואנדריי קורטייב, ערוך בידי רוברט חצרון עמ' 220, הוצאת רוטלדג, לונדון 1997
  2. ^ מאגר כתובות ערבית עתיקה
  3. ^ (באנגלית) חדרמות: שם הבא עם סיפור. לימודי ערב ואיסלם, גמל סאליבי, עמודים 393–397. בתוך ספר בגרמנית לכבוד איחסן עבאס לרגל יום הולדתו הששים בעריכת אל-קעאדי 1981.
  4. ^ (בצרפתית) תימן: התיירים הבלגים חוזרים 19 בינואר 2008, בעיתון הבלגי בצרפתית לה סואר)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0