חפץ ה'
 | |
| שער דפוס אמשטרדם, ה'תצ"ב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי חיים בן עטר |
| שפת המקור | לשון הקודש |
| סוגה | ספר חידושים על מסכתות מן הגמרא |
| הסכמות | רבי דוד ישראל אטיאס, רבי יצחק חיים ן' דנא בריטין (מרבני הקהילה היהודית בפאס) ועוד |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | אמשטרדם, ה'תצ"ב |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ורשה, ה'תרצ"א; ניו יורק, null |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | חפץ ה' (מהדורת אמשטרדם) |
חפץ ה' הוא ספר המכיל חידושים שחיבר רבי חיים בן עטר על ארבעה מסכתות מהתלמוד בבלי. ספר זה הוא חיבורו הראשון מתוך סדרה של ארבעה ספרים. החיבור מתמקד בפירוש שיטתי על סוגיות הגמרא ופירושי התלמוד של הראשונים על הגמרא. הספר נקרא לפי רצון המחבר, האור החיים, שיממש את רצונו של הקב"ה.
חיבור הספר
הספר הודפס לראשונה באמשטרדם בשנת ה'תצ"ב (1732)[1]. את הספר כתב האור החיים בהיותו בגיל 36, אך את החידושים הוא החל לחבר בגיל 13[2], מה שהביא אות המדפיסים לכנותו בין השאר בתואר "יניק וחכים"[3]. האור החיים מתאר בהקדמת הספר את ציפייתו להוצאת החיבור לאור, ומציין שעבודת החיבור ארכה לו במשך זמן רב[4].. חידושים אלו למעשה היוו לבסיס חיבור הספר. במקביל לעריכת ספרו זה, כבר התחיל לעסוק בספרו הבא, "פרי תואר". שיטת הלימוד שבה נקט בעת הכנת ספרו ההלכתי, מצאה חן בעיניו יותר, ולכן נטל פסק זמן מכתיבת חידושים על סדר התלמוד, והקדיש את זמנו לחקר ההלכתי בסוגיותיו[5].
מטרת ותפוצת הספר
את הספר כתב האור החיים במטרה להקל על לומדי הגמרא בהבנת הפשט, ובעיקר כבדי למנוע את עיוות דברי הראשונים, כפי שמתואר בהקדמתו[6]. בהקדמתו לספר, משתף האור החיים את רצונו להמשיך במפעל החיבורים על הש"ס, אלא שלאחר זמן הפסיק עם סדרה זו, והמשיך בסדרת ספרי הלכות ופסקים, כדוגמת "ראשון לציון" על השולחן ערוך[7].
בהקדמה לחיבורו, כותב האור החיים משפטים חריפים בהם דורש שהלימוד בספר יתקיים על דעת כוונתו הקדושה, מתוך יראה ולשם שמים, ובאם חיבורו יילמד ללא כוונות אלו, הלומד נחשב לחוטא[8]. הוראה זו הרתיעה רבים מללמוד בספר, מחשש שיילמדו בצורה הנוגדת את כוונת המחבר. בכדי להרגיע חשש זה, הקלו בדבריו תלמידי האור החיים מהקדמתם לחיבורו "ראשון לציון".
שם הספר
רבי חיים מציין שני טעמים לקריאת שם הספר "חפץ ה'": על שם חפצו לעשות רצון ה', וכן להורות שאינו מייחס את חידושיו להישגיו הוא, אלא לרצון ה' ש"חפץ" לסייעו בכך. הוא מוסיף בתפילה ששם הספר יהיה סימן לכך שה' יבחר בארץ ישראל - המכונה "ארץ חפץ"[9] ויגאלנה, ויחפץ ה' בעם ישראל ובעבודתו.
על כך הוסיפו רבני אמסטרדם בהסכמתם שחפץ ה' במחבר הספר, שספריו נתקבלו בקרב הלומדים. דברים דומים כתבו תלמידיו בהקדמת הספר "ראשון לציון".
לדעת רבי יעקב חיים סופר, צורת ההגייה הנכונה היא "חָפץ" בקמץ, על משקל הפסוק[10]"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים"[11].
תוכן ומבנה הספר
הספר עוסק בפירושי הגמרות על מסכת ברכות, מסכת שבת, מסכת הוריות ועל חלקים ממסכת חולין. בחיבורו מזכיר לעיתים האור החיים את קושיות תלמידיו בישיבתו בפאס שבמרוקו ואת הדיון עמם[12][13]. .
בכתיבתו התמקד האור החיים בדקדוק והבנה מתומצתת של הסוגיה, כך למשל כאשר סבר שלא מיצה מספיק בפירוש סוגיה מסוימת, הבהיר פעמים שונות, שאין דעתו נוחה מביאור הסוגיה[14].
קישורים חיצוניים
- מהדורות
- מהדורת אמשטרדם, המהדורה הראשונה של הספר. הודפסה בשנת ה'תצ"ב (1732).
- מהדורת ורשא, המהדורה השנייה של הספר. הודפסה בשנת ה'תרצ"א (1931).
- מהדורה חדשה ומוערת, בהוצאת "המכון להוצאת ספרי האור החיים הקדוש", בני ברק תשע"א, באתר אוצר החכמה.
- אודות החיבור
- חיים בנטוב, על יצירתו ההלכתית של ר' חיים אבן-עטר ופעילותו במארוקו, פעמים 17, תשמ"ד, 52–36
הערות שוליים
- ^ כפי שרשום בהדגשה בדף השער: "בשנת אשרי האיש ירא את ה' במצותיו חפץ מאוד לפ"ק".
- ^ "כי ארכו לי הימים מיום היותי בן י"ג שנים עד היום" (חפץ ה', הקדמת האור החיים).
- ^ חפץ ה', דף השער.
- ^ "אנכי לא-ל חי, אשירה אשר הביאני עד הלום והשלים מאוויי אשר תמיד חשקתי.. ולהעלות על ספר אשר הבינותי בדבריהם וכו" (חפץ ה', הקדמת רבי חיים בן עטר).
- ^ בנטוב, על יצירתו ההלכתית, עמ' 49, לפי עדות רבי חיים בן עטר בהקדמת הספר "חפץ ה'".
- ^ "וראיתי ראיה שכליית וחושיית כמה בני אדם שממששים בדברי הש"ס כאשר ימשש העור באפלה ולא הועילו להם מה שפירשו רבותינו רש"' ובעלי התוספות ואדרבה הוסיפו עוד לחטוא בחוסר הדעת מבלי הבין דבריהם וכו' לזה נשענתי על קדושי כבודי ומרים ראשי לבאר כפי מה שחנני ה' דעת" (חפץ ה', הקדמת האור החיים).
- ^ כפי שתיאר האור החיים: "נמנעתי מלכתוב עוד על הש"ס כי בחרתי לי דרך נאה דסלקא שמעתתא אליבא דהלכתא וה' יעזרני על דבר כבוד שמו כי גלוי וידוע לפני אדוני ב"ה כי כל כוונתי לעשות רצון וצר" (ראשון לציון, בהקדמת האור החיים).
- ^ וכך כותב: "לכן כל הפותח ספר זה וקורא בו לא תהיה הכוונה אלא בדחילו ורחימו לשם שמים להבין אמרי נועם ואם כה יעשה בין יבין אשר לפניו ויערב לחכו נועם דברי הש"ס ועומק דברי התוספות ונמצאנו ממני וממנו יתקלס עלאה אבל בלאו הכי יסלק ידו מעלי ולא יטמא תורת ה' לקנטר נוח לו שלא נברא כך אמרינן לחזיר"א סחור סחור לכרמא כרם ה' צבקות לא תקרב כי כל עצמנו לא הייתה הכוונה אלא לזכות ולא לחובה" (חפץ ה', הקדמת האור החיים).
- ^ ראו: ספר מלאכי, פרק ג', פסוק י"ב.
- ^ ספר תהילים, פרק ל"ד, פסוק י"ג.
- ^ וזאת ליהודה, עמוד קל"ה.
- ^ ראו לדוגמה בפירוש על מסכת שבת דף ו'.
- ^ את הקושיות העלו תלמידיו בלימוד בישיבתו שבפאס, כפי שמתואר בהסכמת הרבנים לספרו: "והוא גם הופיע והשפיע מחכמתו לתלמידיו ובני ישיבתו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.." (חפץ ה', הסכמות הרבנים).
- ^ למשל בחיבורו על מסכת שבת, על ביאור מסוים כתב: "אחר כותבי כל זה עדיין אין דעתי נוחה בפירוש הסוגיא בכוונת הש"ס וכו' ובזה אבוא אל עומק כוונת הש"ס דע וכו' ובזה נחה דעתי בפירוש הסוגיא הזאת ומה שפירשתי לעיל שני דרכים אין בהם ממש ואין רצוני להאריך במה שהוקשה עליהם וכן לשונו זהו לי להיותו" (חפץ ה', מסכת שבת, דף י' ע"ב).