חסן עספור
| לידה |
24 באפריל 1950 (גיל: 74) עבסאן א-סע'ירה |
|---|---|
| מדינה | הרשות הפלסטינית, ירדן, סוריה, לבנון, תוניסיה, מצרים |
| עיסוק | עיתונות |
| תפקיד | שר ברשות הפלסטינית ואחראי על המשא ומתן עם ישראל |
| תקופת כהונה | 1993-2003 |
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, פת"ח |
| https://amad.com.ps/ar | |
חסן מוחמד אחמד עספור (בערבית: حسن عصفور; 24 באפריל 1950) הוא פוליטיקאי, עיתונאי ואיש עסקים פלסטיני.
ביוגרפיה
חסן מוחמד אחמד עספור נולד ב-24 באפריל 1950 בעיירה הקטנה עבסאן א-סע'ירה שבמחוז ח'אן יונס במזרחה של רצועת עזה. הוא סיים את לימודיו בהנדסה חקלאית באוניברסיטת בגדאד בעיראק בשנת 1973. כמו כן, למד פילוסופיה במכון למחקר חברתי במוסקבה בין השנים 1977-1979.[1]
עספור נשוי ואב לשתי בנות. הבכורה, הודה, היא בעלת תואר דוקטור בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ומוזיקאית.[1]
עספור הצטרף למפלגה הקומוניסטית הירדנית (אנ') ב-1969, ולאחר מכן למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה עד 1994. בגלל קשריו עם המפלגה הקומוניסטית, גורש עספור ממדינה ערבית אחת לשנייה. הוא עזב את ירדן ב-1969 כדי לנסוע לעיראק, ולאחר מכן נאלץ לעזוב את עיראק ב-1975 כדי לנסוע לסוריה. בסוריה הוא נעצר וישב בכלא 16 חודשים. לאחר מכן גורש ב-1977 ללבנון, הוא עבר ללבנון ועבד בתקשורת הפלסטינית המקומית מ-1979 ועד 1982. הוא היה ראש מחלקת החדשות ברדיו הפלסטיני לפני ובמהלך המצור על ביירות.[1]
לאחר תקופה מסוימת של נדודים הוא השתקע בתוניסיה, שם הפך לחבר פעיל בארגון לשחרור פלסטין. בתחילה היה המתאם בין תנועת הפת"ח למפלגה הקומוניסטית, ולאחר מכן ב-1987 קיבל לידיו ניהול סניף של הארגון. עם הזמן הצטרף למעגל הפנימי של יאסר ערפאת וריכז את המשלחת הפלסטינית לוועידת מדריד ב-1991. הוא היה גם מעורב משמעותית בהכנת הסכמי אוסלו.[1]
ב-1984 הוא נבחר כחבר בהנהגת האיגוד הכללי של הסטודנטים הפלסטינים, כמייצג של המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית. ב-1987 בתוניס, הוא קיבל את האחריות למנהלת לשלום וסולידריות במחלקה ליחסים ערביים ובינלאומיים בראשות מחמוד עבאס.[1]
ב-1994 חזר להתגורר בעזה. מאוחר יותר עבר להתגורר במצרים.
עספור כתב ופרסם מספר ספרים. בשנת 2006 הקים את מערכת ההוצאה לאור והתקשורת של דר אל מוסטקבל. באפריל 2007 השיק את אתר החדשות אמד מדיה,[2] הנחשב אתר אוהד למוחמד דחלאן, ידידו של עספור, ואשר נטען כלפיו כי הוא מפרסם גם מידע שאינו אמין אם זה משרת אינטרסים פוליטיים שלו.[3] במסגרת קשריו עם דחלאן, שמו שורבב גם לתביעות הקשורות לעסקי הקזינו ביריחו.[4] נטען כלפיו גם כי קיבל שליטה חלקית בתחום הדלק וייצור השמנים במסגרת השחיתות ברשות הפלסטינית.[5]
תפקידיו ברשות הפלסטינית ודעותיו
בין השנים 1984-2018 היה עספור חבר המועצה הלאומית הפלסטינית. הוא מונה לתפקיד מזכיר ועדת המשא ומתן ערב ועידת מדריד בוושינגטון ב-1991, והשתתף במשא ומתן הסודי שקדם להסכמי אוסלו ביחד עם אחמד קריע במחצית הראשונה של 1993.[6] הוא היה חבר משלחת המשא ומתן בטאבה בין ספטמבר 1993 למאי 1994, ומונה לתפקיד מנכ"ל המחלקה לענייני משא ומתן באש"ף, אחרי הקמת המחלקה במאי 1994 בראשות מחמוד עבאס, והמשיך בתפקידו זה כמתאם המשא ומתן עד 1999.[1] בשנים הללו גם ניהל שיחות חשאיות עם הנהגת המתנחלים.[7]
עספור נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית לאחר הבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית (1996), בהן קיבל 12,761 קולות במחוז חאן יונס כמייצג של תנועת הפת"ח.[8] הוא הפך לשר בממשלת הרשות הפלסטינית בשנת 1998, ולאחר מכן מונה לתפקיד השר לענייני משא ומתן בשנת 1999. התפקיד שונה לשר לענייני חברה אזרחית בשנת 2000. במסגרת תפקידו, השתתף גם במשא ומתן על הסכם ואי בשנת 1998 ובמשא ומתן בוועידת קמפ דייוויד בשנת 2000.[1]
עספור התנגד למינויו של מחמוד עבאס לתפקיד ראש הממשלה הפלסטיני בסוף 2002, ולאחר שעבאס נבחר לתפקיד נשיא הרשות הפלסטינית הוא התפטר ופרש לעיסוקים במגזר הפרטי. עוד קודם להתפטרותו, הדיח אותו עבאס מצוותי המשא ומתן עם ישראל.[9]
בשנת 2000 אמר בראיון כי גילויי האלימות בשטחים חשפו את פרצופו האמיתי של "המשולש הנאצי הפושע: אהוד ברק, השר בן עמי והרמטכ"ל מופז", וכי "המשולש הזה מנסה להפיק תוצאות, שלא הצליח במשא ומתן, על ידי שימוש באלימות - בצורה נאצית. אך זה לא יקרה. כל טיפת דם תוסיף לנחישות שלנו. לא ניתן לפושעי מלחמה לשבור אותנו".[10]
באותה שנה, אחרי הפיגוע באוטובוס הילדים אמר בראיון לרדיו מונטה קרלו: ”הכנופיה הצבאית השלטת בישראל לא נתנה את מרחב הפעולה הדרוש לתהליך השלום ותגובתנו היא התנגדות בכל הצורות, כולל פעולות שחיילי הכיבוש ומתנחלים ראויים להם... אני סבור כי זוהי תגובה טבעית של העם הפלסטיני על מלחמת התוקפנות והפשע... טבעי שתהיה תגובה כזאת נגד חיילי הכיבוש ונגד המתנחלים".
במהלך שנת 2002 הותקף באלימות ברמאללה על ידי אלמונים, גדודי חללי אל-אקצא נטלו את האחריות למעשה, אולם עספור עצמו האשים את ישראל.[11] נטען כי האלימות נגדו הייתה מסר לעספור עצמו ולדחלאן ומוחמד רשיד ידידיו, כדי שלא ינסו לחזק את כוחם ביהודה ושומרון.[12][13][14]
ב-2022 פרסם מאמר ששיבח פיגוע טרור בירושלים, הוא כינה את הפיגוע "מבצע אל-בוראק אלקודסיה", ותיאר אותו כך: "בפעולה נועזת ומדויקת, הוא עזב את מקום ההוצאה להורג ללא בלבול, מותיר את צבא האויב וכוחות הביטחון מתנשפים מהשפעת הפעולה הפלסטינית, ורודפים אחר היורה".[15]
ב-2023 ביקר את ארגון הטרור חמאס על ארגון צעדות מחאה לכיוון גבול ישראל, בטענה שהם שולחים צעירים פלסטינים אל מותם.[16]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 حول الكاتب - حسن عصفور, web.archive.org, 2023-11-04
- ↑ أمد للإعلام, أمد للإعلام (בערבית)
- ↑ פייק ניוז פלסטיני | או: איך נדרשתי להתנצל על כתבה שלא כתבתי - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2017-11-08
- ↑ מדוע חושש אבו-מאזן משר הביטחון ליברמן?, באתר NRG
- ↑ ישראל והפלסטינים: חזרה ליסודות - תכלת, באתר tchelet.org.il
- ↑ שיחה מקומית, פעימת הלב הראשונה של אוסלו, באתר שיחה מקומית, 2023-09-13
- ↑ וגר זאב עם זאב אלפר יוסף, באתר www.kibutz-poalim.co.il
- ↑ תוצאות הבחירות לרשות הפלסטינית ב-1996
- ↑ גלובס, שירות (2003-05-12). "חסן עספור הודח מצוות המו"מ למרות התנגדות יאסר ערפאת". Globes. נבדק ב-2025-03-19.
- ↑ עספור: נחשף הפרצוף הנאצי של ברק, בן עמי ומופז, באתר ynet
- ↑ רעולי פנים תקפו שר ברשות הפלסטינית, באתר ynet
- ↑ בכירים בפתח: הכאתו של עספור - מסר לדחלאן ולראשיד - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2002-05-14
- ↑ רעולי פנים היכו שר פלסטיני ברמאללה - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2002-05-14
- ↑ עמירה הס, רעולי פנים תקפו השר הפלשתיני עספור, באתר הארץ, 14.5.2002
- ↑ הפיגוע בירושלים "מבצע איכותי ומדויק" נגד "הממשלה הניאו-פשיסטית" בת"א, באתר Ice, 2022-08-14
- ↑ חאלד אבו טועמה, בצע הכסף של חמאס שולח פלסטינים למותם, 1.10.2023
חסן עספור40794709Q96483773