חנק מחודד
 חנק מחודד
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | גנציינאים |
| משפחה: | הרדופיים |
| סוג: | חנק |
| מין: | חנק מחודד |
| שם מדעי | |
 Cynanchum acutum
| |
חַנָּק מְחֻדָּד (שם מדעי: Cynanchum acutum) הוא בן-שיח או שיח זוחל או מטפס (בן קיימא) המכיל מוהל חלבי רעיל ומאכלס בעיקר בתי גדול לחים ממשפחת ההרדופיים (בעבר הוא שויך למשפחת אסקלפיים (Asclepiadaceae). הסוג חנק כולל 262 מינים[1]. חנק מחודד יחיד בסוגו בישראל והוא מונה שני תת-מינים[2], אחד מהם חנק מחודד תת-מין סיברי שאינו צומח בישראל[3].
לחנק מחודד אין ערך כלכלי, והוא עלול להפוך לעשב רע בגלל רבייתו הווגטטיבית הנמרצת. נראה כי הקושי בהדברה של החנק המחודד הולך וגדל, וכי הדברה כימית בלבד לא מספיקה וכי יש צורך לשלב במודל העבודה גם פעולות אגרוטכניות. מאידך, חנק מחודד בעמק החולה מהווה פונדקאי מועדף על הפרפר דנאית הדורה שזחליו ניזונים מהעלים הרעילים של החנק. ופריחתו בקיץ מסייעת לנדידתו מדרום לצפון, מאזור ים-המלח אל טורקיה ואיטליה[4][5].
מאפיינים
צמח זוחל או מטפס בעל צימוח מהיר והוא יכול להגיע עד לגובה של 3 מ' ויותר באמצעות גבעוליו המתפתלים ובעזרת בסיסי העלים שמהווים מעצורים המסייעים לגבעול לטפס[5]. גבעול צעיר יכול ויגיע לאורך של 60 ס"מ ולמרחק של 60 ס"מ בצורה מאוזנת לקרקע, באוויר ללא תמיכה בחיפוש אחר כל עצם אחר כולל גבעול אחר של אותו צמח. השיפה בגבעול המובילה חומרי הטמעה מלמעלה למטה מצויה בשני מקומות. השיפה החיצונית קרובה לקליפה ובנוסף שיפה פנימית הקרובה לליבת הגבעול מצידה הפנימי של העצה[6].
חנק מחודד הוא בעל קנה שורש שהוא גבעול (על אף שמו) תת-קרקעי הנבדל משורש בכך שהוא מצמיח עלים ממפרקיו וגבעולים כלפי מעלה ושולח שורשים כלפי מטה ולצדדים. קנה השורש מאפשר רבייה וגטטיבית ואת התפשטותו נוסף על הרבייה המינית[7].
הגבעולים רבים, עגולים ורכים, מסתעפים ומעוצים בבסיסם. הגבעולים אינם בשרניים ואינם קוצניים, והם נושאים עלים מרובים וירוקים בעלי פטוטרות ארוכות (1 עד 5 ס"מ). גבעולים צעירים מכוסים מעט בשערות עם התבגרותם הם מקריחים.
העלים נגדיים (מכל מפרק יוצאים רק שני עלים ולא יותר בשונה למשל מבן משפחתו, מהרדוף הנחלים). העלים פשוטים, תמימים, ללא לוואים, גדולים (4 עד 10 ס"מ) דמויי לב בבסיסם (האוזניות ברורות בבסיסם) ומחודדים בקודקודם (מכאן שמם העברי והמדעי). הטרף רך עם עורקים משניים מנוצים שיוצאים מצדי העורק הראשי והם אינם ניצבים לעורק הראשי (בשונה מהרדוף הנחלים). שני עורקים חוצים את האוזניות.
התפרחות חיקיות, מכבדים דמויי סוככיים צפופים, שנושאים 8 עד 12 פרחים מקובצים ובעלי עוקץ ארוך שיוצא מחיק זוג עלים[7].
הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, גלגלית, נכונים, לבנים ורדרדים. העטיף כפול בעל 5 אונות וקוטרו 6 עד 15 מ"מ. הפרח ריחני ומפריש צוף ומושך פרפרי דנאית הדורה. גם צרעות, זבובים גדולים ודבורי דבש, דבורי בר קטנות[7]. אך לא ברור מה חלקם בהאבקה. לעיתים פרפרים שונים ונמלים נתפסים ברווח הצר שבין מאבקיו, ונשארים כלואים על הפרח[8].
הגביע בעל 5 אונות ומשתייר. הגביע באורך 1.5 עד 2 מ"מ, קירח או מכוסה בשערות דקות ולבנות. האונות משולשות, מאוחות בבסיסם לכדי צינור גביע קטן מאוד.
הכותרת גלגלית בעלת 5 עלים לבנים, מפורדים ומאוחים מעט בבסיסם, מאורכים ומחודדים בקודקודם, על פי רוב כפופות מעט לאחור
העטרה ורודה או לבנה. מלבד עלי הגביע ועלי הכותרת הפרח מכיל גם עטרה, כלומר חגורה כותרתית, נוספת, שסועה לאונות, המקיפה את האבקנים[9]. העטרה דמוית כוסית, ורודה בת 10 שיניים המסודרים בשני דורים[5]. חמש הקיצוניים שונות מהפנימיות ועומדים מאחוריהם.
האבקנים 5, מאוחים לצינור שמקיף את עמוד העלי ויוצרים .
המאבקים יושבים ומעורים בקצה עמודי השחלה. המאבקים מכילים על פי רוב 2 חטיבות מלוכדות וצפופות של גרגרי אבקה על יד חומר דביק המכונים בשם אבקיות[6]. האבקיות של כל 2 לשכות של אבקנים שכנים קשורות על פי רוב זו עם זו בעזרתן של זרועות הנשלחות זו לעומת זו ונאחזות יחד[9]. האבקה מועברת כגוש אחד ולא כגרגרים, שנצמד אל המאביק באמצעות "מצבט"[7]. המאביק צריך להיות די גדול כדי לעקור האבקית.
המצעית מחוסרת דיסקוס.
השחלה עילית, מורכבת משני עלי שחלה מפורדים, שכל אחד בעל מגורה אחת וביציות רבות. עמוד השחלה מאוחים ומסתיימים בצלקת דמוית לוחית[10].
הפרי עשוי 2 מפוחיות גליליות וארוכות (6 עד 16 ס"מ ויותר) צרה ומחודדת בקצה, כרגיל רק מפוחית אחת מהשתיים מפותחת, האחרת מנוונת או חסרה מפוחית המפותחת יש זרעים פחוסים וצפופים בעלי ציצית גדולה של שערות[10]. המפוחית קירחת וחלקה.
העלווה כל השנה, הפריחה נמשכת כל הקיץ מסוף מאי ועד תחילת אוקטובר. הפרי ירוק מאמצע אוגוסט, פרי בשל להפצה מתחילת נובמבר ועד סוף דצמבר[11].
בית גידול ותפוצה
תפוצתו של חנק מחודד משתרעת באזורים הים תיכוני, מערב אירנו-טורנו וחודרת גם לאזור סיבירי[7].
התפוצה העולמית של תת-המין - Cynanchum acutum subsp. sibiricum - משתרעת ממזרח טורקיה עד דרום מערב סיביר ועד צפון סין. במזרח התיכון היא גדלה בטורקיה ובמצרים, אבל לא בישראל ירדן סוריה ולבנון.
תת-המין - Cynanchum acutum subsp. acutum - משתרע מהאיים הקנריים ארצות הים התיכון (לא בסיני) ועד אפגניסטן.
חנק מחודד מצוי גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד, בבתי גדול לחים (בשולי מעיינות ונחלים של מים מתוקים) וגם בבתי גידול לחים במדבר. חבלי צמחייה הם: בתות הספר, מדבריות, ים-תיכוני, החרמון.
בישראל, חנק מחודד פזור עד מצוי באזורים הנמוכים של החבל הים תיכוני (מישור החוף ועמקי הצפון), פזור בדרום הגולן. נדיר ואקראי בשדרת ההר הים תיכוני, וכתמי במעיינות לאורך ים המלח[5]. הוא נפוץ בבקעת בבית שאן, בעמק עכו ובחוף הכרמל; מצוי בבקעת חולה, בבקעת כנרות, בכרמל ובשרון; נדיר בגליל העליון, בערבות הירדן ובבקעת ים המלח; נדיר מאוד בחרמון, בגליל התחתון, בעמק יזרעאל, בגלבוע, בחוף הגליל, בדרום מישור החוף, בהרי יהודה ובצפון הנגב[11].
תמונות להמחשה
-
פרח של חנק מחודד -
הפירות - תרמילים מאורכים -
פרח של חנק מחודד -
חנק מחודד עלווה ותפרחות -
תפרחת מכבדית דמוית סוכך -
תפרחת נושאת עד 12 פרחים -
תפרחת של חנק מחודד -
תפרחת של חנק מחודד -
חנק מחודד שרוע על הקרקע מתחת לעצי אקליפטוס
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ .Cynanchum L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Cynanchum acutum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Cynanchum acutum subsp. sibiricum (Willd.) Rech.f., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ יצחק איזנשטיין, יהושע קוגלר (ע), כרך 3, החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1989, עמ' 286
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 75
- ^ 6.0 6.1 א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 501, 231
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 אבינעם דנין, מיכה לבנה, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 31
- ^ אמוץ דפני, דן איזיקוביץ, האבקה בראי ישראלי, ישראל: פרדס הוצאה לאור, 2023, עמ' 27
- ^ 9.0 9.1 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 345
- ^ 10.0 10.1 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 344
- ^ 11.0 11.1 חנק מחודד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
37225814חנק מחודד