חליפת זוט
חליפת זוט (באנגלית: Zoot Suit) היא חליפת בגדים ומראה כללי (Zoot Look) אשר היה נפוץ וייצוגי בשנות הארבעים בקרב הדור השני למהגרים איטלקים והיספנים לארצות הברית ואמריקאים-אפריקאים. החליפה מורכבת ממכנסיים בעלי מותן גבוה, רחבים ורפויים ("באגי") מן המותניים ועד מתחת הברכיים ומכווצים בקרסול ומעיל עליון גדול, רחב-כתפיים ארוך ורפוי. להשלמת "מראה הזוט" נחבשה מגבעת פדורה, ננעלו נעליים בעלות חרטום מחודד ונענדו תכשיטים. המראה זכה לעדנה בשנות האלפיים על ידי אמני היפ הופ בפרט ואפרו-אמריקאים בכלל.
התפתחות הסגנון
לפי גרסה אחת ניצני הסגנון נטועים בהארלם בשנות השלושים אולם הניו יורק טיימס בגיליונו מה-11 ביוני 1943 קובע שמקורה של החליפה בג'ורג'יה ושהיא נתפרה על מנת לדמות את חליפתו של רט באטלר מן הסרט חלף עם הרוח.[1] מניו יורק התפשט הסגנון לריכוזים עירוניים עם אחוז גבוה של מהגרים ואמריקאים אפריקאים והיה מזוהה עם בני הדור השני להגירה בלוס אנג'לס, שיקגו, אטלנטה, פילדלפיה, דטרויט, יהודים ממעמד הפועלים בניו יורק ובני מהגרים ממוצא אסיאתי.[2]
הסגנון האסתטי המרושל-בכוונה והבולט לעין החל להתפס כמתריס כנגד הממשל, הקפיטליזם ושלטון החוק וכסממן להשתייכות למעגלים שעל שולי עולם הפשע ותרבות הגנגסטרים, למרות שבמקרים רבים לא היה כזה. בייחוד תרמה למיתוג זה העובדה שלובשי הזוט נעו פעמים רבות בחבורות קולניות. הלבוש המתריס עורר נגד לובשיו אווירה חשדנית.
עקב סרטים ואמני ג'אז שלבשו זוט התפשטה האופנה לצעירים ממעמד הפועלים בקנדה, מקסיקו, האיים הקריביים, אנגליה וצרפת (שם נקראו לובשי חליפות הזוט "זאזוס" והיו מזוהים עם הרזיסטאנס, המתחתרת הצרפתית האנטי-נאצית). לאחר מלחמת העולם השנייה התפשט הסגנון ה"אמריקאי" גם לברית המועצות (שם נקראו לובשי הזוט "סטיליאגי" - רודפי סטייל), פולין וקהילות השחורים בדרום אפריקה.
מהומות חליפות הזוט
ערך מורחב – מהומות חליפות הזוט
ב-3 ביוני 1943 הגיע המתח שבין מלחים מהצי האמריקאי המוצבים בלוס אנג'לס במסגרת מלחמת העולם השנייה לבין קבוצות צעירים ממוצא מקסיקני לכדי רתיחה. המתחים כבר היו גבוהים בעקבות מקרה הרצח בסליפי הולו לאקון, בו 17 נערים הורשעו ללא ראיות במגוון פשעים, לרבות רצח. המלחים והחיילים המוצבים בעיר ראו בלובשי הזוט "אויבי הציבור" ואנטי-פטריוטים, למרות שדווקא קהילת המהגרים המקסיקניים הייתה מיוצגת במידה גבוהה מהפרופורציה שלה באוכלוסייה בין המתגייסים לכוחות הצבאיים. עוד גורם במתח מצד המלחים היה החלטת מועצת הייצור המלחמתית (War Production Board) ממרץ 1942 שקבעה שעל החייטים ויצרני הבגדים לצמצם את השימוש בבד, כחלק מן המאמץ המלחמתי. חליפות הזוט, שהמשיכו להמכר, גילמו לעג לתקנה בשימושן המופרז בבד.[3]
ב-30 במאי קבוצת מלחים שהתחילה להטריד קבוצת צעירות מקסיקניות ברחוב, ועברו ליד קבוצת לובשי זוט סמוכה, החליטו להכות אותם ולהפשיט אותם מחליפותיהם. מאוחר יותר, חזרו בכוח מוגבר, אך הפעם לובשי הזוט המקסיקנים השיבו מלחמה, והיו פצועים משני הצדדים. כותרות העיתונים למחרת דיווחו על מקסיקנים שדוקרים אנשי שירות צבאי, כאשר באווירת ההתכוננות למלחמה, זה ליבה את זעמם של המלחים והחיילים בעיר. בתחילה יצאו לרחוב מאות, ומאוחר יותר אלפים מהם לרחובות, כאשר הם צדים לובשי זוט, רבים מהם חמושים באלות ובכלי נשק אחרים. המהומות התפשטו גם לערים כניו יורק, וושינגטון הבירה ודטרויט. המהומות האלימות נמשכו כשבוע ימים והמשטרה נטתה לעצור בעיקר את לובשי הזוט (למרות שלפחות בתחילת המהומות היו הם הקורבנות). במשך שבוע זה נפצעו למעלה מ-150 איש ונעצרו מאות לובשי זוט. השקט חזר לרחובות רק אחרי שנאסר על חיילי הצי להיכנס לעיר.[2]
זוט ולבוש היפ הופ
לדברי קתי פייס, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת פנסילבניה, התשוקה של ציבור ליצור בידול על ידי לבוש וסטייל קיצוני ובולט משותפת הן ללובשי הזוט של שנות הארבעים והן לאמני היפ הופ עכשוויים. אולם, בעוד הזוט בא למחות בבירור נגד חליפת העסקים המחוייטת שסימלה את הקפיטליסט הלבן, לא קיימת כיום אופנה נורמטיבית נגדה מכוונת המחאה והיא נותרת כסטייל לבוש שאינו מרכז כנגדו את אותה התנגדות ציבורית ואימה כמו אופנת הזוט.[2]
ייצוגים בתרבות
סרט מצויר בשם The Zoot Cat יצא בשנת 1944 בסדרת טום וג'רי, פרודיה של התרבות הפופולרית סביב חליפת הזוט.
ב-1964, יצא הסינגל "Zoot Suit" של להקת The Who, בתקופה הקצרה בה הופיעו תחת השם The High Numbers.
בסרט המסכה מ-1994, דמותו של ג'ים קארי, סטנלי איפקיס הופכת לגיבור כריזמטי לבוש זוט סוט צהוב כשהוא חובש את המסכה הקסומה.
לקריאה נוספת
- Kathy Peiss, Zoot Suit: The Enigmatic Career of an Extreme Style, University of Pennsylvania Press, 2011 מסת"ב 978-0812243376
קישורים חיצוניים
- הנחיות ליצירת מראה זוט מודרני (באנגלית)
- מלחמת הסטייל, מאמר באתר הסמית'סוניאן (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מלחמת הסטייל, מאמר באתר הסמית'סוניאן הערה 3
- ^ 2.0 2.1 2.2 סהר שלו, איך נהפכו חליפות הזוט לסמל להתנגדות פוליטית של מיעוטים אתניים בשנות ה-40?, באתר הארץ, 15 ביולי 2011
- ^ מלחמת הסטייל, מאמר באתר הסמית'סוניאן הערה 9
36442103חליפת זוט