חלוואן
 | |
| בתי העיר ומפעל המלט | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | מחוז קהיר |
| קואורדינטות | 29°51′0″N 31°20′0″E / 29.85000°N 31.33333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
חֶלוואן (בערבית: حلوان; בתעתיק מדויק: חלואן) היא עיר מדרום לקהיר, המהווה חלק מהמטרופולין של הבירה המצרית. העיר שוכנת על גדות הנילוס, מול ממפיס. העיר מהווה מרכז תעשייתי חשוב ושוכנת בה אוניברסיטת חלוואן. אל העיר מוזרם חשמל היישר מסכר אסואן ועפרת ברזל למפעלי התעשייה מן המדבר המערבי.
היסטוריה
העיר הייתה אתר נופש לעשירי קהיר עקב מעיינות המרפא שבסביבתה והוקמו בה וילות וארמונות. בין היתר היה במקום ארמונו של תאופיק פאשא ובית הקיץ של המלך פארוק. בשנת 1903 הוקם במקום מצפה כוכבים ששימש לצפייה בשביט היילי ובאישוש התצפיות לגילוי וקביעת מיקומו של פלוטו.
ליד העיר הוקם שדה תעופה צבאי ששימש כבסיס מרכזי של חיל האוויר המלכותי הבריטי ולאחר מכן של חיל האוויר המצרי. סביב הבסיס הוקמו החל מ-1950 מפעלי תעשייה אווירית, שגולת הכותרת שלהם הייתה אמורה להיות פיתוח מטוס הקרב חלואן HA-300, שלא התקדם מעבר לשלב האבטיפוס.
גמאל עבד אל נאצר הכריז ב-1959 על העיר כמרכז תעשייתי והזרים אליה תקציבים להקמת מפעלי פלדה וכלי רכב וכן מפעלי נשק ותחמושת. ב-18 בינואר 1970 תקפה ישראל מתקני ייצור ואחסנה של תחמושת בחלוואן, במסגרת מבצע "פריחה 3". בסיס חיל האוויר הותקף על ידי ישראל ב-5 ביוני 1967 במסגרת מבצע מוקד, במטרה, שלא הושגה, להרוס את אב-הטיפוס של מטוס הקרב חלוואן HA-300.
איגוד הפועלים המרקסיסטי במפעל הפלדה בחלוואן, יחד עם סטודנטים מן האוניברסיטה היוו גרעין מתסיס במהלך מהומות הלחם בינואר 1977[1].
ב-2008 הכריז הנשיא מובארכ על העיר כבירת מחוז עצמאי נפרד מזה של מחוז קהיר. מעמד זה בוטל באפריל 2011 והעיר אוחדה שנית עם מחוז הבירה.
קו מספר 1 של הרכבת התחתית של קהיר מסתיים בחלוואן.
-
וילה ישנה בעיר
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלואן |
- סקירה תיירותית
- מצפה הכוכבים בחלוואן, אתר אונסק"ו
- חלוואן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אביגדור מבורך, פרעות המזון במצרים, ינואר 1977 - התהליכים החברתיים והדתיים, אימגו, 18 ביולי 2007
34811867חלוואן