מקלדת (כתיבה)
מִקלדת היא מערך של מקשים המצוי במכשירים המשמשים לכתיבה, ודרכו מעביר האדם תמליל שהוא מחבר אל המכשיר. במקלדת ישנם מקשים המשמשים לכתיבה של אותיות, ספרות וסימנים נוספים. בחלק מהמכשירים, לצד מקשים אלה, ישנם מקשים שאינם משמשים לכתיבת סימנים, כגון מקשי השיפט, הרווח והאנטר במקלדת המחשב.
ראשיתה של המקלדת במכונת כתיבה. מכשירים נוספים הכוללים מקלדת הם טלפרינטר, טלקס, מכונות הצפנה (כדוגמת אניגמה), קופה רושמת וכדומה. מהרבע האחרון של המאה העשרים הפך השימוש במקלדת ליומיומי[1] עם שילובה במחשב האישי (כמקלדת מחשב), בטלפון בלקברי, בסמארטפון, במחשב לוח ועוד.
להקלדה מהירה משמשת הטכניקה הקרויה הקלדה עיוורת בה מקלידים מבלי להסתכל על המקלדת, אם כי רבים משתמשים במקלדת ללא ידיעת טכניקה זו.
עיצוב המקלדת ותפקודה
במכונת כתיבה, לחיצה על מקש המקלדת מפעילה מנוף להטבעה מיידית של סימן (אות, ספרה וכו') על גבי נייר. בגרסאות מתקדמות של מכונת כתיבה לא נדרש כוח פיזי להפעלת המנוף, משום שזה הוחלף במנוע חשמלי.
במכונות אחרות הכוללות מקלדת, לחיצה על מקש אינה משמשת להטבעה מיידית של סימן על גבי נייר, אלא לשידורו באמצעות קו תקשורת למכונה מרוחקת המשמשת להדפסת השדר, או להעברת הסימן למחשב, להמשך עיבודו.
מכונות נבדלות זו מזו במערך המקשים שלהן (שממנו נגזר סט הסימנים שניתן להקליד באמצעותן) ובעיצוב המקלדת. בחלק מהמכשירים המקלדת היא רכיב נפרד, המחובר בכבל (או בתקשורת אלחוטית קצרת טווח) אל חלקו העיקרי של המכשיר, ובאחרים המקלדת היא חלק אינטגרלי מהמכשיר. במקלדות מחשב, למשל, ניתן למצוא את שתי הווריאציות.
ישנם מכשירים שבהם, בדרך כלל, נדרשת הקשה על מקש יחיד כדי להקליד סימן אחד וישנם מכשירים, כמו מכונת כתיבה לכתב ברייל, שבהם רוב הסימנים מתקבלים מצירופי מקשים. עיצוב המקלדת מושפע מסביבת העבודה של המכשיר (מקלדת למחשב בתא הטייס תעוצב שונה ממקלדת למחשב ביתי), מתפקידו של המכשיר, מרמת התחכום הטכנולוגית שהושגה בזמן עיצוב המכשיר, משיקולים של הנדסת אנוש ומטעמו ויכולתו של המשתמש הפוטנציאלי (מקלדת לאדם עם לקות ראייה תעוצב שונה ממקלדת לאדם בעל ראייה תקינה).
סידור המקשים במקלדת
QWERTY
ערך מורחב – QWERTY
במכונת הכתיבה הראשונות סודרו המקשים לפי סדר האלפבית. המנופים שתפקידם היה להקיש על הנייר, היו חוזרים למקומם לאט. כתוצאה מכך, הקלדה מהירה מדי של אותיות שהמקשים שלהן היו סמוכים זה לזה גרמה לכך שהמנוף של האות הבאה היה נתקל במנוף של האות הקודמת שלא הספיק לחזור למקומו. הפתרון של כריסטופר שולס (Christopher Sholes) בשנת 1870 היה סידור המקשים כך שאותיות הנמצאות בצרופים נפוצים בשפה האנגלית יהיו רחוקות זו מזו. סידור זה קיבל את השם QWERTY, בהתאם לאותיות המוקלדות בקצה השמאלי העליון של המקלדת.
אמונה נפוצה היא כי סידור המקשים QWERTY נבחר במיוחד כדי להאט את קצב ההקלדה. הנטייה לחשוב כך נובעת מהעובדה שבשימוש במקלדת בעלת פריסת מקשים QWERTY, יש על האצבעות החלשות יותר עומס עבודה מאשר על החזקות ועל יד שמאל יש יותר עומס מאשר על יד ימין. אולם, אין זה אומר בהכרח שההקלדה איטית יותר על ה-QWERTY ואין זה אומר שזו מטרתו. התפיסה על פיה ה-QWERTY איטי, חלוקת העומס שאינה פרופורציונית לחוזק האצבעות והעובדה שה-QWERTY תוכנן לפתור בעיה טכנית במכשיר שכבר אינו בשימוש דרבנו ניסיונות להחליף את סידור המקשים. סידורי המקלדות החליפיים הפכו לנחלתם של מעטים - בעיקר של אנשים עם לקויות בהנעת הידיים. נראה שבמצב הנוכחי, בו רבים מבין משתמשי המחשב בכל העולם מורגלים בסידור מקשים זה, דרוש מניע חזק ביותר לשינוי ההרגל.
מקלדת דבוראק
- ערך מורחב – מקלדת דבוראק
בשנת 1928 הציג ד"ר אוגוסט דבוראק (August Dvorak) פריסת מקשים הקרויה על שמו, פריסת דבוראק. פריסת הקלידים של דבורק פותחה בעקבות העובדה שחלק מהאילוצים המרכזיים בפיתוח ה-QWERTY כבר לא התקיימו בסוף שנות ה-20 של המאה העשרים, ולכן היה נראה שאפשר לפתח פריסת קלידים ידידותית יותר למשתמש.
מחקרים רבים על אודות מקלדת זו שנעשו בעשרים השנים הראשונות להצעתה חיזקו את ההנחה שפריסה זו מוצלחת מה-QWERTY באופן משמעותי, מכמה בחינות[2]. ההקלדה עליה מהירה יותר, מעייפת פחות וקלה יותר ללמידה. אולם, הציבור הרחב לא אימץ אותה מעולם, אפילו כשהיא הפכה לזמינה במערכות ההפעלה של המחשבים והמעבר אליה דרש סימון דבר מה בלוח הבקרה של המחשב והדבקת עשרים ושש מדבקות על המקלדת הקיימת. מחקרים מאוחרים יותר המעיטו במשמעות המחקרים הראשוניים על אודות הפריסה של דבורק. היו חוקרים שצפו שפריסת קלידים אחרת מה-QWERTY ומזו של דבורק תהפוך לפריסה המקובלת. גם זה מעולם לא קרה.
דבוראק גם פיתח שתי פריסות המיועדות לכתיבה ביד אחת. אחת הפריסות האלה נועדה לאנשים שרק יד ימינם מתפקדת והשנייה לאנשים שרק יד שמאלם מתפקדת.
פריסות אזוריות
לכל שפה יש מקלדת משלה, ולכן סידור מקלדת מיוחד לה, כך, בנוסף ל-QWERTY האנגלי, ניתן למצוא את ה-AZERTY המקובל בצרפת ואת "קראטון", של המקלדת העברית, גם הם על פי סדר המקשים בשורה העליונה משמאל לימין. הפריסה העברית נוצרה בשיתוף הקהילות היהודיות בארצות הברית, והמקשים סודרו כך שהמקשים הנפוצים ביידיש מוקמו במרכז המקלדת לגישה קלה, ושאר האותיות פוזרו מסביב (מכונות כתיבה ביידיש יוצרו בתחילת המאה העשרים, וכללו גם שלושה מקשים ייחודיים ליידיש).
יש מקרים בהם לשפה אחת יש כמה מקלדות שונות. המקלדת המקובלת בקרב המיעוט הצרפתי בשווייץ שונה מזו המקובלת בצרפת הגם שהבדלי השפה בין שתי האוכלוסיות מסתכמים כמעט רק במבטא שונה. המקלדות הצרפתית, הגרמנית והאיטלקית המקובלות בשווייץ מעוצבות דומה זו לזו וחוסכות מפקידי ממשלה שמקלידים בשפות אחדות את הצורך להתרגל למקלדות שונות מאוד זו מזו (לאיטלקית ולגרמנית יש ניבים מקומיים בשווייץ אולם הכתיבה נעשית רק בניבים הכלליים של שפות אלה).
ישנן שפות שבכתיבתן משתמשים במאות אותיות, כגון יפנית. מקלדת מחשב לא יכולה להכיל מקשים לכל כך הרבה אותיות והפתרונות המקובלים הקשורים לזה משתמשים בהקלדה פונטית באותיות לטיניות המאפשרת למחשב להפוך את המילה המוקלדת למילה הכתובה באותיות השפה המקוריות מיד עם סיום ההקלדה.
מקלדות חלופיות
- ערך מורחב – מקלדת מחשב#מקלדות חלופיות
השימוש הנרחב במקלדת כחלק מהמחשב האישי הביא לפיתוחן של מקלדות חלופיות, הנותנות מענה לצרכים שונים של מגוון המשתמשים, ובהם: ייעול עבודת מחשב מקובלת על ידי אדם חסר לקויות, ייעול עבודת מחשב מקובלת על ידי אדם בעל לקות, מניעת פציעות הקלדה, ייעול עבודת מחשב מקובלת בסביבה קשה לעבודה (למשל חדר ניתוח), התאמה של המקלדת לסביבת עבודה בה אין מקום למקלדת המקובלת (למשל מסוק קרב) והתאמה לעבודת מחשב שאינה מקובלת. חלוצת המקלדות החליפיות הייתה מקלדת דבוראק, שתוכננה ליעל עבודת מחשב רגילה שנעשית על ידי אדם חסר לקויות והתגלתה כבעלת יעילות מסוימת במניעת פציעות הקלדה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מקלדת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקלדת |
- עידו גנדל, קיצור תולדות המקשים, באתר של "רשת 13", 11 במאי 2009 (במקור, מאתר "nana10")
- יובל רבינוביץ, החטוטרת שבקצות אצבעותינו, באתר "ארץ הצבי", 1 בספטמבר 2007
- Nick Block, The Lost History of the Yiddish Typewriter, The Jewish Translator, October 27, 2016
הערות שוליים
- ^ Comput Methods Biomech Biomed Engin. 2011 Jun 28. A biomechanical analysis of finger joint forces and stresses developed during common daily activities. Butz KD, Merrell G, Nauman EA.
- ^ דבורק סיכם את המחקרים במאמרו There is a better typewriter keyboard. National Business Education Quarterly 12:p51–8 & p 66, 1943