חיים רביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים רביה, 2013

חיים רַבְיָה (נולד ב-1961) הוא משפטן ועורך-דין ישראלי המתמחה במשפט וטכנולוגיה ובקניין רוחני, והיוצר והבעלים של אתר האינטרנט המשפטי הראשון בישראל, law.co.il. רביה היה עורך-הדין הפרטי הראשון בישראל, ומהראשונים בעולם, שהתמחו בתחום המשפט באינטרנט. מאז אמצע שנות ה-90 היה מעורב ברבים מהליכי החקיקה והמיזמים הבולטים בתחום בישראל.

ביוגרפיה

רביה נולד בגבעתיים, בוגר בית הספר התיכון שמעון בן צבי בעיר (1979). בשנים המוקדמות ניהל קריירה עיתונאית: שירת במחלקת החדשות של גלי צה"ל (1983-1979) בתפקידי כתב בבתי המשפט, כתב לענייני משטרה וכתב לענייני צבא בתקופת מבצע שלום הגליל (1983-1982). לאחר מכן עבד מספר שנים כעיתונאי בידיעות אחרונות, ככתב הצבאי של העיתון חדשות (1984–1986) וכמזכיר מערכת החדשות בגלי צה"ל (1988-1986). חיבר ופרסם ביחד עם עמנואל רוזן את הספר "לקראת גיוס – מדריך למתגייס ולחייל", שהיה המדריך הראשון למתגייסים לצה"ל וראה אור בשתי מהדורות עיקריות וביותר מ-10 הדפסות.[1]

רביה הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1988) ומוסמך לעריכת דין בישראל (1990). משהוסמך לעריכת דין עבד תחילה כעו"ד במשרד דנציגר-קלגסבלד (1992-1990). לאחר מכן הקים וניהל משרד עורכי דין עצמאי, רביה ושות' (2007-1993), שהתמחה במשפט ואינטרנט[2] ובכלל זה במסחר אלקטרוני, חוזי טכנולוגיה, הגנת הפרטיות ואבטחת מידע,[3] חתימות אלקטרוניות, קוד פתוח וזכויות יוצרים.[4] בשנת 2007 מיזג רביה את המשרד עם משרד פרל כהן צדק לצר[5] שבו הוא משמש כיום (2018) שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים.[6]

רביה הוא מוסמך בגישור ונוטריון.

פעילות בתחום המחשוב והאינטרנט

לאחר היכרות ראשונית עם רשתות מחשב מקוונות, בתקופה שטרם הוצע בישראל אינטרנט מסחרי, ייסד רביה בשנת 1996 את law.co.il, שהיה אתר האינטרנט המשפטי הראשון בישראל ומראשוני אתרי האינטרנט בארץ.[7] האתר עבר במשך השנים כמה סבבים של עיצוב וארגון מחדש (מבחינה ויזואלית וטכנולוגית), הוא פעיל עד היום (2018), מתעדכן בתדירות יומית, ומכיל עשרות אלפי עמודי מידע הכוללים חדשות, מאמרים, פסיקה, חקיקה ומסמכים בתחומי עיסוקו של רביה כעורך-דין.

מאז מחצית שנות ה-90 פרסם רביה בעיתונות ובאתר מאות מאמרים בתחום,[8] ואף הרבה להרצות על נושאים שונים הקשורים לתחום בפני פורומים שונים של אנשי מקצוע בתחום המשפט. בנוסף, ביוני 2002 הוזמן רביה להצטרף לצוות המנחים הקבוע של תוכנית הרדיו "אינטרבית" (שהייתה ממסגרות התיקשורת הראשונות שעסקו בישראל בנושאי אינטרנט),[9] והחל גם במסגרת זו לפרשן ולהציף את הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות בתחום.[10] לכל הפעילות השיטתית הזו של רביה הייתה תרומה משמעותית להנחלה וביאור של ידע בסוגיות שונות בתחום המיחשוב והאינטרנט, בכלל, ושל סוגיות שנמצאות על קו התפר שבין תחום המיחשוב והאינטרנט לבין עולם המשפט, בפרט. זאת, בקרב הציבור הרחב, בקרב ציבור אנשי המקצוע בתחום המשפט, ואף בקרב קובעי המדיניות בישראל.

רביה היה ממייסדי המקור - עמותה לקידום קוד פתוח בישראל, פעל לעידוד השימוש הממשלתי בתכנות קוד פתוח[11] ותרגם לעברית את נוסח רישיונות התוכנה החופשית GPL v.2[12][13] ו- GPL v.3.[14][15]

פעילות ציבורית

רביה שימש כיושב ראש ועדת מחשוב הארצית בלשכת עורכי הדין (2008-2007), וקודם לכן חבר נשיאות ועדת המחשוב בלשכת עוה"ד (2005-2000) ונציגה לדיוני הכנסת בנושא חוק החתימה האלקטרונית.

רביה היה חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות הפועלת ליד משרד המשפטים מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (2006-2000). חבר הצוות לבחינת הסדרת מאגרי המידע בחקיקה הישראלית בראשות המשנה דאז ליועץ המשפטי לממשלה, יהושע שופמן (2007-2006). עוד יזם שולחן עגול של מומחים בתחום הפרטיות, ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, להצעת נוסח חדש לחוק הגנת הפרטיות (2017-2016).

רביה שימש מרצה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ("ראיות ועבירות מחשב", 2002-2003). חבר הוועדה לגיבוש קוד אתי לפרסום מידע כלכלי באינטרנט בראשות פרופ' אסא כשר (רשות ניירות ערך).[16]

בשנת 2013 הוענק לרביה אות הוקרה על חדשנות וחלוציות בתחום האינטרנט בישראל על ידי לשכת מנתחי מערכות המידע על תרומתו לקידום ההתמחות במשפט האינטרנט בקרב עורכי דין בישראל. בנימוקים לקבלת האות צוין כי "עו"ד רביה לקח חלק בגיבוש מרבית החקיקה הטכנולוגית בישראל ויזם והוביל כמה מההליכים המשפטיים החדשנים בתחומים אלה. החל משנת 1996 הוא פרסם יותר מ-200 מאמרים בתחום, ולמעשה היה עורך הדין הפרטי הראשון בישראל שעסק בתחום".[17]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוצאת כתר, 259 עמ', 1987 ו-1991.
  2. ^ רביה ייצג את ספקית האינטרנט 012 קווי זהב בת.א. 5026/04 012 קווי זהב בע"מ נ' אמיר גנס ואח' – התביעה הראשונה בישראל שעילתה במשלוח המוני של הודעות 'דואר זבל' אלקטרוניות קביעה תקדימית בישראל נגד הספאמר אמיר גנס: לא יוכל להתחבר לשירותי 012. דה מרקר, 6 ביולי 2006).
  3. ^ רביה ייצג את נטוויז'ן, ספקית גישה לאינטרנט, בבש"פ 98606/00 נטוויז'ן בע"מ נ' צבא הגנה לישראל – הליך משפטי ראשון מסוגו שבו נקבע כי תפיסת דואר אלקטרוני העתיד להגיע למחשבי ספק גישה לאינטרנט היא האזנת סתר שיש לבצעה על-פי צו מתאים. ספקי הגישה לאינטרנט אינם ידו הארוכה של החוק ולא ניתן להטיל עליהם לבצע האזנות סתר כאלה. דואר אלקטרוני שנתפס שלא בהליך ראוי יועבר אמנם לרשויות החקירה, אולם לא יוגש כראיה לבית משפט אלא אם התיר חריגה מהוראות חוק האזנת סתר.
  4. ^ רביה ייצג את אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים, ברע"א 6565/11 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' EMI MUSIC PUBLISHING LTD – פסק-דין של בית המשפט העליון המכיר בזכותה של אקו"ם להעניק רישיונות לביצוע פומבי של יצירות בהקשרים מסחריים או פרסומיים, בפרט באינטרנט, מבלי שהיא מחויבת לקבל את אישור היוצר טרם מתן רישיון כאמור.
  5. ^ מיזם האינטרנט של רביה ופרל: משרד עוה"ד פרל-כהן-צדק-לצר ומשרד רביה מתמזגים (גלובס, 28 בפברואר 2007)
  6. ^ בתקופה זו ייצג רביה את איגוד האינטרנט הישראלי בעע"ם 3782/12 מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל ואח' נ' איגוד האינטרנט הישראלי ואח' – תיק שבו מצא בית המשפט העליון כי אין למפקדי מחוזות במשטרת ישראל סמכות להורות לספקי גישה לאינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים, בהיעדר הסמכה מפורשת בחקיקה.
  7. ^ סריקות של האתר על ידי זחלני ארכיון האינטרנט החלו ביום 4.4.1997. באותו שלב רובו המכריע של האתר התנהל באנגלית, וזאת בשל הבעיות הטכנולוגיות שהכבידו בשעתו מאוד על השימוש בעברית בדפים שהוצגו באינטרנט, קל וחומר על ניהול אתר שכזה בעברית. אחת הדוגמאות הראשונות לשימוש משמעותי בעברית באתר נמצאת בפרסום שנשא את הכותרת (המדברת בעד עצמה) "האינטרנט ועורכי הדין - למה לי כאב הראש הזה?", שנכלל בסריקה של האתר מיום 15.10.1997 המצויה בארכיון האינטרנט (אוחזר ביום 4.6.2017)
  8. ^ בין המאמרים שפרסם: זו לא הביומטריה טמבל, זה המאגר – 24 ביוני 2016; דין אחד למדינה – דין אחר לסטארטאפים – 3 במרץ 2016; מקל בגלגלי כלכלת המידע – 19 באוקטובר 2015; פחות פרטיות = יותר תחרות – 23 באוגוסט 2015; אכיפה חדשה לתשתית ישנה – טעות – 18 בדצמבר 2011; תנאי שימוש והגנת זכויות יוצרים – 23 במרץ 2008; חוק זכות יוצרים החדש – 22 בדצמבר 2007; המחיר החברתי של אחריות ספקים – 2 באוגוסט 2005; הראיה הטובה ביותר? אין דבר כזה – 2 בדצמבר 2003; אוקספורד נ' מלך הערפדים – 2 ביולי 2002; הצפנה ומסחר אלקטרוני: החוק בישראל – 1.4.1998.
  9. ^ התוכנית שודרה אחת לשבוע ברשת ב' של קול ישראל, החל בחודש יוני 1996. לימים כשהעלתה התוכנית תכנים לאתר אינטרנט משלה (בתחילה באנגלית בלבד, ובהמשך גם בעברית), תיארה את עצמה כ"...משדר הרדיו הראשון בארץ (ואולי בעולם) שכולו בנושא האינטרנט", וכתוכנית שבמרכזה "...חידושים, אתרים חדשים ו/או מעניינים, שאלות ודילמות הקשורות למדיום שהולך ונעשה יותר ויותר מרכזי" ר' דף האודות של "אינטרבית", כפי שנכלל בסריקה של אתר התוכנית מיום 25.12.2002 המצויה בארכיון האינטרנט (אוחזר ביום 27.7.2018)
  10. ^ דף צוות התוכנית "אינטרבית", כפי שנכלל בסריקה של אתר התוכנית מיום 25.12.2002 המצויה בארכיון האינטרנט (אוחזר ביום 27.7.2018)
  11. ^ ויכוח: קוד פתוח, קוד סגור, "האם הממשלה והממסד אמורים להעדיף תוכנות קוד פתוח? תלוי את מי שואלים. דורון אביגד בטוח שלא, עו"ד חיים רביה מנסה להסביר למה הוא טועה בגדול" (גלובס, 13.10.2002). קוד פתוח בממשלות ורשויות ציבור (מאמר שהכין רביה לקראת דיון בוועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיית המידע של וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ב-2 באוקטובר 2002. מתפרסם באתר איגוד האינטרנט הישראלי).
  12. ^ התרגום של GPL V.2, כפי שהוא מתפרסם באתר law.co.il (אוחזר ביום 19.7.2018)
  13. ^ מידע על רישיון ה- GPL V.2 מתוך הערך הרלוונטי בוויקיפדיה האנגלית
  14. ^ התרגום של GPL V.3, כפי שהוא מתפרסם באתר law.co.il (אוחזר ביום 19.7.2018)
  15. ^ מידע על רישיון ה-GPL V.3 מתוך הערך הרלוונטי בוויקיפדיה האנגלית
  16. ^ ועדה בראשות אסא כשר המליצה לרשות ני"ע: אתרים כלכליים יפרסמו פרופיל אתי (דה מרקר 20.12.2005).
  17. ^ עו"ד חיים רביה יקבל את אות "חלוציות האינטרנט" מלשכת מנתחי מערכות המידע (גלובס, 11.3.2013)

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0