רבי חיים קיצה
| לידה |
בערך ה'תק"ל אובודה, הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
יוני 1849 א' בתמוז ה'תר"ט אירשה (אלברטירשה), הונגריה |
| מקום קבורה | אירשה (אלברטירשה), הונגריה |
| מדינה | הונגריה |
| מקום מגורים | אובודה; וספרם; אירשה (אלברטירשה) |
| מקום פעילות | וספרם; אירשה (אלברטירשה) |
| רבותיו | הרב יצחק קיצה; הרב משה מינץ; הרב בנימין וולף רפפורט |
| בני דורו | החתם סופר |
| אב | הרב יצחק קיצה |
| מספר צאצאים | 12 |
| חותן | הרב ישראל ברי"ל |
הרב חיים קיצה (בערך ה'תק"ל – א' בתמוז ה'תר"ט, יוני 1849) היה רב הונגרי, רבה של אירשה ומרבני וספרם.[1][2][3]
ביוגרפיה
נולד בערך בשנת ה'תק"ל באובודה שבהונגריה לרב יצחק, דיין בבית דינו של הרב משה מינץ[4][2]. נקרא על שם סביו, הרב חיים קיצה (מרגליות), מצאצאי הרב מרדכי יפה (בעל הלבוש).
למד את רוב שנות לימודיו אצל אביו ואצל הרב משה מינץ, וכן למד בישיבתו של הרב בנימין וולף רפפורט, בעל "שמלת בנימין" ורבה של פאפה.[1][2]
נשא לאישה את חיה שרה, בתו של הרב ישראל ברי"ל, רבה של וארפלוטה. לאחר נישואיו, התגורר שלוש שנים בבית חמיו ומשם עבר לעיר וספרם, ולאחר זמן קצר מונה לדיין ולפוסק בעיר. לאחר 16 שנים עזב את וספרם עקב המשכורת המצומצמת. קהילת איז'אק ביקשוהו לרב אך לאחר שראו את גודל משפחתו, שמנתה 13 ילדים, מינו רב אחר. במקום זאת, מונה לרבה של אירשה (נתאחד עם הכפר אלברטי, וכיום נקרא אלברטירשה)[1][2][3], על מקומו של רבי משה בודק.
חמש שנים לפני פטירתו נתאלם הרב קיצה.[2]
נפטר בא' בתמוז ה'תר"ט, יוני 1849 בעירו אירשה, בגיל 77, ושם גם נקבר. בצוואתו הורה לבניו 4 הוראות: א. להקפיד ללכת לפי רוב הפוסקים. ב. לא לקרוא לילדם בשמות נוכרים. ג. להקפיד ללמד ילדם תורה מגיל צעיר. ד. לשדך ילדיהם בגיל צעיר.[1][2]
משפחתו
לרב היו 12 ילדים שנולדו לו בווספרם מאשתו, בתו של הרב ישראל ברי"ל.[1] בנוסף, אימץ את הרב אברהם אהרן פרשהופר בילדותו, לימים רבה של פרוינקירכן.[5]
אשתו נפטרה בחייו, בל' באב ה'תקפ"ז, אוגוסט 1827.[6]
הוא היה בן יחיד, והייתה לו אחות אחת, שנישאה לבנו של הרב יעקב קעלין, בנו של הרב שמואל קעלין, בעל הספר "מחצית השקל".[1][2]
לרב היו שני גיסים מצד אשתו, הרב עמרם רוזנבוים וישראל קאהוט, אביו של חנוך יהודה קאהוט.[1]
חיבוריו
הרב קיצה כתב כ-70 ספרים. נכון ל-2022 רק חלק מספריו יצאו לאור.[1][2]
- אוצר חיים (שני חלקים) – שו"ת. כרך ראשון יצא לאור בשנת ה'תרע"ג וכרך שני בשנת ה'תשכ"ב[7][2]
- שנת חיים – יצא לאור בשנת ה'תשמ"ב על ידי שניים מנכדי הרב קיצה[2]
בנוסף, חלק מחידושיו נכתבו בקונטרס תורת אבות יחד עם חידושי 3 רבנים אחרים.[2]
קישורים חיצוניים
- עלים לתרופה, גליון תקע"ד (פרשת קרח, תשס"ז, שנה י"ב), באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 ספר זכרון, נצח ישראל, באתר אוצר החכמה
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 תורת אבות, באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 שלמה שפיצר, קהילת הונגריה, באתר אוצר החכמה
- ^ נפטר בט"ז באייר תקפ"ז, ונקבר באובודה קרוב לרבי משה מינץ
- ^ שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, באתר אוצר החכמה
- ^ עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
- ^ חיים בן יצחק קיצה, אוצר חיים - א, באתר אוצר החכמה
34589514חיים קיצה