חידון
חידון הוא שעשועון שבו המשתתפים מתחרים ביניהם במתן תשובות נכונות לשאלות המוצגות להם על ידי מנחה החידון, ובכך מפגינים את בקיאותם, שנינותם וזריזות מחשבתם. חידונים נערכים בבתי ספר, במפגשים חברתיים וכדומה, מודפסים בכתבי עת ומוצגים כן בשידורי רדיו וטלוויזיה, שבהם החידון פונה אל משתתפים באולפן ולעיתים גם אל המאזינים. חידונים מוצעים גם כמשחק קופסה. בנוסף למטרה התחרותית והבידורית, חידון משמש לעיתים כאמצעי חינוכי, להגברת הבקיאות בתחום מסוים.
החידון עשוי לכלול שאלות טריוויה,[1] שאלות בקיאות (כגון חידון התנ"ך) וחידות. חידון מוזיקלי הוא חידון שבו נדרשים המתמודדים לזהות יצירה מוזיקלית על פי קטע קצר ממנה.
המתחרים בחידון פועלים כיחידים, המתמודדים זה נגד זה, כקבוצות, שבהן כל קבוצה מורכבת מבני משפחה אחת, בני כיתה אחת וכדומה, וגם בהתמודדות של מתחרה יחיד מול קבוצה גדולה של מתחרים. לעיתים מוקצב זמן קצר למענה על כל שאלה, ולעיתים מוקצב זמן מסוים למענה על כל השאלות, והישגו של המתחרה נקבע לפי מספר השאלות שעליהן הספיק לענות בזמן זה.
בישראל
חידונים מסוגים שונים הם שעשוע מקובל בישראל. דוגמאות:
- חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי מתקיים מדי שנה, מאז 1963, ביום העצמאות, בהשתתפות שר החינוך וראש ממשלת ישראל. משתתפי החידון העולמי מגיעים אליו לאחר מבחני מיון אזוריים.
- במשך שנים רבות, בחצי השני של המאה העשרים, הנחה שמואל רוזן תוכניות חידונים ב"קול ישראל", ובהן "עשרים מי יודע", "קפד ראשו" ו"בתקווה שתבין את הרמז". הוא פרסם גם שלושה ספרי חידונים ומשחק קופסה בשם "128 מי יודע?"[2]
- מנחי חידונים נוספים הם מרדכי פרימן, שהנחה ב"קול ישראל" את חידון הידע "טובים השניים" ובטלוויזיה הישראלית את החידון "מה הקשר"; אורי זוהר, שהנחה את שעשועון הטלוויזיה "תשע בריבוע"; יצחק שמעוני, שהנחה את "החידון המוזיקלי" ב"קול ישראל" את שעשועון הידע "מקבילית המוחות" בטלוויזיה הישראלית, ואת החידון המוזיקלי "אלגרו", אף הוא בטלוויזיה הישראלית.
- חידוני טריוויה נפוצים כשעשועוני טלוויזיה, ובהם "מי רוצה להיות מיליונר?", "1 נגד 100" ו"לעוף על המיליון".
- פרודיה מפורסמת על חידון התנ"ך שודרה במסגרת תוכנית הטלוויזיה "לול".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוגמה: 20 שאלות, באתר "הארץ"
- ^ "128 מי יודע?", באתר "נוסטלגיה אונליין"
חידון22371799