חטיבה 7 במלחמת לבנון השנייה
 | |
| תג היחידה של חטיבה 7 | |
| סוג היחידה | חטיבת שריון |
|---|---|
| שייכות חיילית |
 חיל השריון |
| מדינת מוצא |
 ישראל |
| מפקדים | אל"ם אמנון אשל |
| יחידת האם |
 עוצבת געש |
| יחידות משנה | |
| עימות |
 מלחמת לבנון השנייה |
| לחם נגד |
 חזבאללה |
| אמל"ח עיקרי | טנקי מרכבה סימן 2 |
| סד"כ | בשיא: 4,500 לוחמים |
| אבדות | 4 הרוגים בתקרית החטיפה, פצועים בלבד בהמשך המלחמה |
ערך זה מתאר את לחימתה של חטיבה 7, חטיבת שריון סדירה של צה"ל, במלחמת לבנון השנייה, שהתרחשה ביולי-אוגוסט 2006.
ערב המלחמה
ערב המלחמה, הייתה חטיבה 7 בפיקודו של אל"ם אמנון אשל - אסולין פרוסה מדן ועד אילת: מפקדת החטיבה הייתה ברמת הגולן, גדוד 82 בפעילות מבצעית בקו כחול (בפריסה גדודית מהים ועד החרמון), גדוד 77 בפעילות מבצעית ברצועת עזה (הגדוד הוקפץ לשם בעקבות חטיפת גלעד שליט), גדוד 75 בפעילות מבצעית בגזרת הר שגיא (עוצבת אדום), גדוד 603 בפעילות מבצעית בחרמון ופלוגת הסיור בפעילות מבצעית בדרום הר חברון.
פתיחת המלחמה
ביום פתיחת מלחמת לבנון השנייה היה זה גדוד 82 ("געש") שנתן את התגובה הראשונית לאירוע חטיפת החיילים בגבול הלבנון. במהלך האירוע נכנס כוח משולב לתוך לבנון, אשר כלל טנק מפלוגה א'. הטנק עלה על מטען גחון וכל הצוות נהרג. הגדוד בפיקודו של סא"ל עודד בסיוק פגע בתגובה בכלל מוצבי חזבאללה הפרוסים לאורך הגדר.
מפקדת חטיבה 7 למעשה הייתה הראשונה שהוקצתה לגזרת אוגדה 91 על מנת לסייע באירועים הרבים בימי הלחימה הראשונים. החטיבה, בעזרת יחידות שסופחו אליה (גדוד 601, גדוד 299, וגדוד 52) קיבלה אחריות בתחילה על מרחב החוף, ובתוך כך ביצעה משימות של השמדת מוצבי חזבאללה במרחב, וכן חישוף שטחים מיוערים להכנת השטח ללחימה. בימיה הראשונים של המלחמה, התמקמה מפקדת החטיבה ביישוב חניתה ומשם ניהלה את מרחב החוף.
מהלך המלחמה
לאחר מספר ימים, עם ההתבססות ההבנה שמסתמנת הרחבת הלחימה בלבנון, שונתה משימתה של מפקדת החטיבה והיא קיבלה אחריות במרחב שבין מלכיה ליישוב דובב. במסגרת תוכנית לכיבוש בינת ג'בייל, חטיבה 7 הייתה הכוח השלישי (יחד עם חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים) והייתה אחראית על מרחב מארון א-ראס - ג'בל כחיל ורכס ה"שקד". לאחר האירועים בבינת ג'בייל, הוחלט על הוצאת הכוחות מהמרחב והחטיבה נשארה בהגנה במרחב כפי שהייתה פרוסה קודם.
בסיום שלב זה החטיבה הייתה בסד"כ: מפקדת החטיבה, גדוד 82 (שמרביתו רוכז), גדוד 299, פלס"ר 7 (הופעל מגזרת הבט"ש לצפון), פלוגת הנדסה מגדוד 603. גדוד 75 החל להיצבר בגזרת הלחימה וגדוד 77, לפי המלצת המח"ט, נותר בלחימה ברצועת עזה. הגדוד בפיקודו של סא"ל יאיר וולנסקי היה מומחה לחימה למרחב עזה, משום שצבר שם ניסיון של למעלה משנתיים לחימה. בהמשך הלחימה הוחלף יאיר על ידי סא"ל מאיר בר מאיר).
לקראת הכניסה השנייה לבינת ג'בייל סד"כ החטיבה השתנה באופן משמעותי וכלל: מפקדת החטיבה, שלושה גדודי שריון - גדוד 82, גדוד 75, גדוד מחטיבה 673, 3 גדודי חי"ר - גדוד 299, גדוד מחטיבה 2, גדוד 435 מגבעתי (הצטרף בהמשך הלחימה), גדוד הנדסה קרבית גדוד 603, פלס"ר 7 ובסיוע ישיר גדוד חיל התותחנים. עם הכניסה השנייה עמדו לרשות החטיבה כוחות רבים מאוד.
החטיבה ביצעה את תוכניתה ואגפה את העיירה בינת ג'בייל במהלך מפתיע לאויב ובהגעה מהירה ממזרח לכוון בית יהון ורכס הסילבסטר. במהלך זה, בודדה החטיבה את העיירה בינת ג'בייל.
גדוד 82 המשיך בלחימה בגזרת מארון א-ראס ורכס שקד כל זאת כשהוא ממשיך לפקד על גזרת אביבים ולהיות פרוס עם הפלוגות השונות מהחרמון דרך רכס הר דב (פלוגה ג'). בקרבות אלו היו לגדוד 4 פצועים בשתי תקריות גבול שונות נוספות נפצעו שני לוחמים נוספים כאשר הגדוד עסק בחילוץ יחידת מגלן משמורת הטבע שקד ומפאתי מרון א רס בהמשך הלחימה לחם הגדוד בגזרות מרון א-ראס, ג'בל כחיל ורכס הקָרְחבוּן והיה גדוד השריון שהתקדם משמעותית בגזרתו בלילה אחד בהובלת מ"פ ב' וחבר אל גדוד חרב שנותר לבדו בשטח. שני מפקדי פלוגות זכו לעיטורים בקרבות אלו, הראשון מ"פ ב' סרן עידן מורג שזכה לעיטור המופת (גם אביו של עידן, תא"ל במיל' עמי מורג קיבל עיטור זה) ומ"פ א סרן אלעד צורי זכה אף הוא בצל"ש מפקד פצ"ן על לחימתו.
גדוד 82 לחם מהיום הראשון עד הפסקת האש ואפילו אחריה. ב-21 ביולי, לאחר החלטת הממשלה על הרחבת הלחימה בגבול הצפון, הוקפץ גדוד 75 מהגזרה המבצעית אותה החזיק בגבול ישראל-מצרים והצטרף ללחימה, עיקר פעילותו של גדוד 75 הייתה בגזרות המערביות, והוא לקח חלק בלחימה מול העיירות בינת ג'בייל, מיס א-ג'בל, עייתא א-שעב ואף בפאתי העיר צור בעומק לבנון. גדוד 75, דאז בפיקודו של סא"ל דן נוימן הצטרף ללחימה ב-21 ביולי לאחר החלטת הממשלה על הרחבת הלחימה. הגדוד סיים את תקופת הלחימה ואף החזיק את חלקו המערבי של הגבול עוד חודש לאחר הפסקת האש, בגדוד 75 קיבל סרן אחסאן דקסה (דאז מפקד פלוגת "כפיר") אף הוא את צל״ש אלוף פצ״ן על חלקו בקרב בעיירה עייתא א-שעב עת סייע בחילוץ כוח צנחנים שנפגע קשות בהתקלות וספג הרוגים ופצועים במרחב העיירה, סרן אחסאן סיים את החילוץ תוך חתירה למגע מול האויב וללא נפגעים נוספים.
תום המלחמה
חטיבה 7 נלחמה לאורך כל המלחמה תחת אוגדה 91, והייתה החטיבה האחרונה שיצאה מלבנון. אחרוני החיילים ביציאה היו לוחמי גדוד 299 (גדוד חרב), שהיה מרבית המלחמה תחת החטיבה.
בתחילת המלחמה נהרגו ארבעה שריונאים של החטיבה. לאחר מכן לא נהרג אף לוחם תחת פיקוד החטיבה, כאשר שירתו תחת החטיבה אלפי לוחמים בעומק לבנון (בשיא הלחימה כ-4500 לוחמים), ומאות כלי רק"מ נסעו במרחב הלחימה.
גדוד 299 וגדוד 82 שאת מרבית לחימתם במלחמה ביצעו תחת חטיבה 7, היו בין הגדודים הבודדים שלא יצאו ממרחב הלחימה מיום פתיחת האירועים ועד הכרזת הפסקת האש. גדוד 299 זכה לציון לשבח בהמלצת החטיבה לאור הישגיו הראויים לאורך המלחמה. גדוד 82 זכה אף הוא להערכה על לחימתו המקצועית לאורך המלחמה.
כ-20 מלוחמי החטיבה זכו לעיטורים במלחמה על הפגנת אומץ לב, גבורה, מקצועיות ומצוינות לאורך המלחמה. בסיום הלחימה ולאור הצלחותיו של הגדוד, נבחר גדוד 75 על ידי המח"ט, להחליף את גדוד 77 כגדוד מבצעים ברצועת עזה, בה החזיק עוד כ 3 חודשים והשתתף במבצעים רבים, המוכר שבהם, מבצע ענני סתיו.
גדוד 77 שהועבר לגזרת עזה עם חטיפת גלעד שליט נשאר בגזרת עזה ולחם בה במהלך כל מלחמת לבנון השנייה.
פרשת הכתבה בערוץ 10
בזמן המלחמה התלוותה למטה החטיבה הבמאית נורית קידר, במטרה לתעד את האירועים. מפקד החטיבה אמנון אשל מציין כי הובהר לו כי נושא הסרט הוא "קבלת החלטות במלחמה בחדר המלחמה האותנטי", וכי החומרים שיצולמו ישמשו לצרכים צבאיים בלבד.[1] לאחר הפסקת האש פרסם ערוץ 10 תיעוד של שיחה שנערכה בהכנות לקרב בינת ג'בייל בין אשל לבין מפקד גדוד 82 עודד בסיוק ובו נשמע אשל מותח ביקורת חריפה על מפקד אוגדה 91 גל הירש, בין השאר אמר עליו "הוא באאוט, הוא לא מבין מה קורה בקרב, הוא לא יודע מהי תמונת המצב".[2] בעקבות הפרסום ננזף אשל, נרשמה לו הערה פיקודית חמורה וקידומו הוקפא לשנתיים.
הערות שוליים
- ^ רונן איציק, אמנון אשל אסולין, כיוון ברור – מפקד וסגן מדברים מלחמה, אי-פאבליש, 2020
- ^ המקור: מה עושה מפקד שמקבל פקודה שעלולה לגרום לאסון?
