חורבת קציון
חורבת קציון (ח'רבת קציון במקור) היא אתר ארכאולוגי במזרח הגליל העליון, בו שכנה לפי הסברה העיר מתקופת המשנה והתלמוד קציון הנזכרת במקורות חז"ל.
החורבה שוכנת כשניים וחצי ק"מ ממערב למושב שדה אליעזר, על גבעה ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים, ומצפון לה עובר נחל קציון, המתחבר לנחל דישון.
השם "קציון" נזכר בתלמוד הירושלמי כמקום מושבו של רבי יוחנן דקציון. מסורת יהודית מסוף המאה ה-14 מזהה את קברו של רבי יוחנן בקציון, לצד קברו של רבי שמעון בן לקיש. בעוד המסורת על קברו של בן לקיש באתר קדומה יותר ומקורה ככל הנראה בראשית המאה ה-13.
במרכז האתר שרידי בריכה גדולה, ולצדה מבנה ציבורי גדול (20 על 37 מ"ר), אשר נחקר עוד בידי ראשוני חוקרי הארץ במאה ה-19. במבנה ולצדיו פזורות אבני גזית גדולות ומעוצבות, וכן משקופים מעוטרים, כותרות ועמודים.
בשנת 1860 נתגלתה באתר אבן הקדשה ביוונית לכמה מקיסרי רומא החתומה בידי יהודים. על בסיס שמות הקיסרים שנמנו בכתובת היא תוארכה לשנת 197 לספירה.
במקום נמצאה מערת קבורה המיוחסת לקברו של ריש לקיש[1].
ראו גם
- רבי יוחנן דקציון
לקריאה נוספת
חנה ודוד עמית, מראי מקום - לטייל עם המקורות בצפון הארץ, יד יצחק בן-צבי, עמ' 174-173.
קישורים חיצוניים
סיור בחורבת קציון באתר Inature
הערות שוליים
- ^ קברו של קיש לקיש בחורבת קציון, באתר טלחופש.
חורבת קציון29711337