חורבת הגרדי
 | |
| חורבת הגרדי | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופה ההלניסטית התקופה החשמונאית התקופה הרומית |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | חורבה |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מיקום | שפלת יהודה |
חורבת הגרדי היא ככל הנראה מבחינת המחקר הארכאולוגי, האתר הכי מזוהה עם קברי המכבים. למרות מספר הסקרים והחפירות שנערכו באתר זה ובאתרים נוספים בסביבה חידת קבר המכבים טרם נפתרה. האתר נמצא מזרחית ליישוב מבוא מודיעים וצפון מערבית לעיר מודיעין.[1][2][3]
מקור השם
השם חורבת הגרדי מקורו בשמו של יוחנן הגרדי, מבני מתתיהו החשמונאי, לפני כן האתר הוכר בשם הערבי שניתן למקום – חורבת ע'רבאוי.[1]
היסטוריה
היישוב הקדום של מודיעין, מקום מגוריהם של משפחת החשמונאים, כמו גם קברי החשמונאים מוזכרים במקורות קדומים, כמו ספרי המכבים, מפת מידבא, יוסף בן מתתיהו ועוד. למרות זאת, מיקומם המדויק לא נמצא עד היום. החיפוש התמקד בשלושה אתרים עיקריים: הכפר אל מידיה, קובור אל יהוד וחורבת הגרדי. הזיהוי הראשון למודיעין נעשה בשנת 1866 על ידי הכומר הפרנציסקני עמנואל פורנר שזיהה את הכפר הערבי אל מידיה כמודיעין בגלל הדמיון הפונטי בין השמות. למרות הטענה של הכומר סדריצקי שזיהה את קברי המכבים בקובור אל יהוד, שהתגלה כטענה לא נכונה, הפרסום פורנר הביא את החוקר ויקטור גרן לבקר באל מידיה. בשנת 1870 לאחר שדיבר עם זקני הכפר, הבין שמול הכפר ישנם שלושה אתרים על שלושה רכסים שיחד כונו חורבת אל מידיה. גרן החליט לחפור מבנה מלבני סמוך לקבר שיח' ע'רבאוי, במקום שנקרא אל קלעה (הפירוש הוא המצודה). שם חשף שרידי מבנה שלטענתו הוא קבר המכבים. הפרסום הזה הביא את קלרמון גנו לחפור במקום ב 1871. בחפירה ובתיעוד היסודי שעשה נחשפו שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית שהוא לא הצליח לקבוע את מהותו, אף על פי שמצא שם שרידי קברים. לאחר שגילה במקום שרידי פסיפס צבעוני עם צלב לטיני, הסיק שזה לא קברי החשמונאים. אך לא שלל שבעתיד עשוי להימצא ממצא שישפוך אור על המקום, מהותו וישנה את המסקנה אליו הגיע.[1][2][3]
לאחריו חקר את המקום בשנת 1873 קלוד קונדר שקבע שלא ראה מבנה כזה בארץ ישראל ושזה ללא ספק קבר המכבים. בשנת 1948 הוקם במקום משלט 219 ובשנים הבאות האתר נשכח לגמרי, התושבים מכפרי הסביבה השתמשו באבני המבנה לבניית בתים וכך נשארו שרידים מועטים במקום. בשנת 1980 נעשתה חפירת בדיקה קטנה, אך אז שוב נזנח האתר עד לשנת 2000. אז נערך סקר נוסף לקראת סלילת כביש 45 שבסוף בוטל. בשנת 2005 ערך בועז זיסו סקר מטעם אוניברסיטת בר-אילן בשלוש החורבות בחיפוש אחר העיר מודיעין. בשנת 2015 נערכה חפירה נוספת במטרה לבדוק האם חורבת הגרדי היא אכן מקום קבורת החשמונאים.[1][3]
ארכאולוגיה
לאורך היסטוריית המחקר היו מספר מקומות בהם חשבו שבהם שכנו מודיעין העתיקה וקבר החשמונאים. המקומות היו הכפר הערבי אל מידיה וחורבת א-ראס, חורבת אל חמאם, חורבת הגרדי ואל קלעה. הסברה השולטת בקרב החוקרים היא שחורבת הגרדי היא המקום בו קבורים החשמונאים. חורבת הגרדי מתחלקת לשני מכלולים, האחד הוא אזור קבר שייח' ע'רבאוי והחלק השני הוא, האתר המכונה אל קלעה. כיום, זה האזור בו שרוב החוקרים מייחסים לו את מקום הימצאו של קבר החשמונאים. כאמור במכלול של אל קלעה נחשפו שרידים שכנראה קדומים לתקופה הביזנטית, הממצאים הם נסיבתיים בלבד כרגע, שרידים מהתקופה הביזנטית, האסלאמית הקדומה כנראה ושרידים שהם מקרבות מלחמת העצמאות ב-1948. באזור של חורבת הגרדי נחשפו שרידים החל מתקופת הברזל 2, דרך התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה ועד לימינו.[1][3]
ממצאים
הממצאים שנתגלו בחורבת הגרדי הם כאמור קבר שייח' ע'רבאוי והמכלול של אל קלעה. מעבר לכך נחשפו מערות קבורה עם כוכים, פריטים אדריכליים שונים כמו כותרות ושברי עמודים. נחשפו מחצבות, בריכות אגירה ובורות אגירה.[3]
שרידי מבנה הקבר באל קלעה בנוי אומנות אדירות ומאפיינים אדריכליים יוצאי דופן למבני קבורה בארץ ישראל. בחפירות שנערכו במקום בשנת 2015 התגלו שכבות משש תקופות היסטוריות. הראשונה שבהם ככל הנראה טרום התקופה הביזנטית, בה נחצבה מערת קבורה שטיבה אינו ברור. בתקופות הבאות נבנו עוד תוספות בנייה מעל מערת הקבורה ובמערת הקבורה עצמה נעשו שינויים. בתקופה הביזנטית המשיכו להיות שינויים במבנה ואף נוספו רצפות פסיפס שנהרסו במכוון בתקופה המוסלמית הקדומה. בתקופות מאוחרות יותר הממלוכית והעות'מאנית ההרס של המבנה המשיך. מצפון למבנה התקיים בימי הביניים בית חווה שתוארך לתקופה הממלוכית והמשיך להתקיים גם בתקופה העות'מאנית. הממצאים המאוחרים ביותר הם מתקופת קום המדינה, בה נחפרו באתר ביצורים ותעלות קשר ומה שהיווה את משלט 219.[1][2][3]
חידת קברי החשמונאים כמו גם מיקומה המדויק של מודיעין העתיקה נשארו עדיין ללא מענה. רק חפירה יסודית של חורבת הגרדי תיתן כנראה מענה.[1][3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 עמית ראם, חורבת הגרדי, באתר רשות העתיקות, חדשות ארכיאולוגיות – גיליון 123 לשנת 2011, 30 ביוני 2011
- ^ 2.0 2.1 2.2 עמית ראם ודן שחר, חורבת הגרדי, באתר רשות העתיקות, חדשות ארכיאולוגיות – גיליון 136 לשנת 2024, 26 במרץ 2024
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 לטיציה ברדה ומרדכי היימן, חורבת הגרדי, סקר פיתוח באזור, באתר רשות העתיקות, חדשות ארכיאולוגיות – גיליון 117 לשנת 2005, 10 במרץ 2005
39478537חורבת הגרדי