חורבת אל קוט
 | |
| עמק לבונה מחורבת אל קוט | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופה ההלניסטית התקופה החשמונאית התקופה הרומית התקופה הביזנטית |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | חורבה |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מיקום | שומרון |
חורבת אל קוט הוא אתר ארכאולוגי המכיל בעיקר שרידים של יישוב יהודי שהיה קיים במקום מתקופת סוף בית שני ועד מרד בר כוכבא. באתר נתגלו עדויות ליישוב החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת.[1]
מיקום
חורבת אל קוט ממוקמת על שלוחה בגובה 658 מטר מעל גובה פני הים, צפונית למעלה לבונה וכק"מ דרומית לכפר הערבי לובאן א-שרקיה. השלוחה חולשת על הדרך העתיקה "מעלה לבונה" ומשקיפה על עמק לבונה.[1]
היסטורית סקרים
קלאי סקר את האתר לראשונה בשנות השישים, כאשר כעבור חמש עשרה שנה ישראל פינקלשטיין חזר וסקר את האתר. סקר נוסף בוצע בשנות התשעים על ידי קמ"ט ארכאולוגיה, ב – 2005 בוצע סקר על ידי איתן קליין וב – 2014 בוצע סקר יסודי של האתר והמכלולים התת-קרקעיים שלו על ידי ד"ר דביר רביב.[1]
היסטוריית האתר
המיקום האסטרטגי של האתר, ליד דרך ראשית והעובדה שהוא משקיף על עמק לבונה, שהוא עמק חקלאי פורה. הובילו להתיישבות במקום כבר בתקופת הברזל I, התיישבות שנמשכה באופן רציף עד לתחילת התקופה המוסלמית. קביעה זו נסמכת על פי הממצא הקרמי שנתגלה בסקרים השונים. נראה שבתקופה ההלניסטית הוקם באתר כפר חשמונאי מבוצר, כאשר היישוב במקום הגיע לשיאו במהלך תקופת בית שני. זאת על אף העובדה שהממצאים הבולטים ביותר באתר הם מהתקופה הביזנטית. היישוב היהודי נחרב לאחר מרד בר כוכבא ולאחר מכן היה במקום יישוב נוצרי, כפי שניתן להסיק משרידי המנזר או כנסייה שנתגלו בראש האתר.[1]
ממצאים
הסקרים שבוצעו באתר חשפו שרידים המתפרשים על פני כ – 20 דונם. השרידים שנתגלו לאורך התקופות כוללים שרידי קירות, בורות מים, כלי חרס, מערות, 3 מקוואות טהרה, מערות קבורה עם כוכים ושברי גלוסקמאות, מחצבות, מתקנים חקלאיים ומערכת מסתור. כמו כן נתגלו בראש האתר שרידי כנסייה או מנזר מבוצר.
מקוואות
באתר נתגלו שלוש מקוואות, האחת רחוקה יחסית מהיישוב ושימשה אולי בהקשר למתקנים החקלאיים ולמערות הקבורה שנמצאו בסמיכות אליה. שתי מקוואות נתגלו בקרבת היישוב ושימשו את התושבים עצמם.[1]
מערכת המסתור
מערכת המסתור שנתגלתה בחורבת אל קוט, היא מתקופת בר כוכבא וזאת על אף שהיא אינה כוללת מחילות מסתור, כפי שניתן למצוא במערכות המסתור בשפלת יהודה ואף בשומרון. הממצאים הקרמיים שנתגלו בתוך המערכת עזרו בתיארוכה. המערכת מורכת מפתח לחלל תת-קרקעי בצורת פעמון ובו נחצבו שני פתחים לחללים נוספים.[1]
מאגרי המים
במדרון הדרומי של האתר נתגלו שני מאגרי מים גדולים במיוחד. האחד באורך של שבעה מטרים, ברוחב של 6.5 מטרים והתקרה בגובה של 2.5 מטר. לא רחוק ממנו נמצא המאגר השני שמבנהו אינו אחיד. שני המאגרים מזכירים מאוד את מאגרי המים הגדולים של המבצרים החשמונאיים בשומרון.[1]
מערות הקבורה
מערות הקבורה של האתר בחורבת אל קוט, נתגלו בצד הדרומי והדרום מזרחי של האתר. תועדו בערך 18 מערות הקבורה שנחצבו בסלע, כאשר רובן הן מערות כוכים שבאחת מהן נתגלו גם שברי גלוסקמה. חלק ממערות הקבורה התמוטטו או נהרסו כך שלא ניתן לקבוע את סוגן.[1]
הערות שוליים
39090870חורבת אל קוט