חוק מכוני כושר
 | |
| תאריך לועזי | 24.3.1994 |
|---|---|
| תאריך עברי | ג' ניסן תשנד |
| כנסת | הכנסת ה-13 |
| תומכים | 17 |
| מתנגדים | אין |
| נמנעים | אין |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1457, ע"מ 110 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | המדע, התרבות והספורט |
| מס' תיקונים | 2 |
חוק מכוני כושר, תשנ"ד 1994 נחקק במטרה להגדיר תנאים לפעילות תקינה של מכון כושר ועובדיו. החוק נחקק בכנסת ה-13, בתקופת כהונתו של אמנון רובינשטיין שהיה אז שר החינוך, התרבות והספורט. יוזמי החוק היו: יורם לס, דוד צוקר, ענת מאור, תמר גוז'נסקי, האשם מחאמיד ותופיק זיאד. בזמנו של אמנון רובינשטיין החוק עבר שני תיקונים, בשנת 2002 ובשנת 2015. [1]
הגדרות בחוק
החוק קובע שמדריך הוא בעל תעודת הסמכה או היתר זמני לפי חוק הספורט להדרכה בענף הספורט של כושר גופני ובריאות. מדריך לאימון קטינים מדריך שתעודת ההסמכה או ההיתר הזמני שניתנו לו מעידים שעבר הכשרה מתאימה להדרכת קטינים במכון כושר. עוד מגדיר החוק, שמכון כושר הוא מקום שבו מתאמנים במכשירים המפעילים את השרירים בתנאים של מאמץ גופני.[2]
עיקרי החוק
מטרת חוק מכוני הכושר לפקח על מכוני הכושר ולוודא שמתקיימים בהם מספר תנאים: מיקום מתאים, תקינות של מכשירים וביטוח הלקוחות בהתאם לחוק הספורט. כמו כן, החוק מחייב את מדריכי הכושר לנהוג בזהירות כלפי המתאמנים וכלפי הציוד, ולדאוג שסביבת האימון תכלול מעברים נוחים, היעדר מכשולים, תאורה תקינה וכן הלאה.[3]
החוק קובע שניתן לפתוח חדר כושר או לקיים אותו בתנאי שיש לכך רישיון לפי רישוי העסקים למכון כושר. הרישיון למכון כושר יינתן רק לאחר התייעצות עם מי ששר החינוך והתרבות הסמיך לכך, ולאחר שרשות הרישוי מאשרת שמכון הכושר תקין, לפי התקנות שהוצבו לגבי מכשירי המכון.
בנוסף, החוק מחייב לוודא שלקוחותיו של המכון בוטחו באופן פרטי והתשלום כלל סכומי הביטוח המזעריים שנקבעו לפי חוק הספורט. עוד קבע החוק כי הרישיון יינתן בתנאי שנקבעו ברישיון תנאים המחייבים את מכון הכושר לפעול בהתאם להוראותיו של חוק הספורט ושל חוק מכוני כושר.[2]
החוק מחייב לבדוק אחת לחצי שנה את תקינותם של מכשירי הכושר, והוראות ההפעלה עליהם יירשמו בשפות: עברית, אנגלית וערבית. בין המתקנים חייבים להתקיים מרחקים בטוחים שאינם מוגדרים בחוק.[4]
החוק מחייב נוכחות של מדריך בכל משך הפעילות בו המלמד את דרכי ההפעלה של המכשירים ומפקח על המתאמנים בו.[3]
בנוסף, מדריך חדר כושר רשאי להדריך במקומות המוגדרים כחדר כושר, אך לא בתחומים אחרים, כגון כדורגל, כדורסל ותחומי ספורט נוספים.
החוק מגביל את מספר הקטינים שמדריך יכול לאמן באותו זמן. בנוסף, מדריך הרשאי לאמן קטינים חייב להיות מוסמך ובעל תעודה מתאימה לאימון קטינים.[4]
מתאמנים
החוק קובע שמתאמן קבוע יתקבל לאימון במכון הכושר בתנאי שיציג הצהרת בריאות שנחתמה על ידו. אך אם השיב בחיוב על אחד הסעיפים בהצהרה המעידים על בריאות בלתי תקינה הוא יתקבל לאימון בחדר הכושר רק לאחר שיציג תעודה רפואית המאשרת את כשירותו להתאמן במכון. יש להציג חידוש של הצהרת הבריאות פעם לשנתיים, ואם נדרש גם תיעוד רפואי אחת לשנה.[2]
מתאמנים קטינים
החוק מחייב את הוריהם של המתאמנים הקטינים להצהרת בריאות או לתעודה רפואית עדכנית של הקטין, אשר לה תצורף הסכמה בכתב לאימון במכון כושר החתומה בידי הורה או אפוטרופוס. הסכמה זו תקפה לאימון מסוים או לסוגים שונים של אימונים המתבצעים במכון כושר. בנוסף, מכון כושר לא יאפשר לקטין להתאמן באמצעות מכשירים מסוימים אלא אם כן המכשיר מתאים גם לאימונם ולממדיהם של קטינים.[2]
אכיפה ועונשין
מי שמאפשר לאדם להתאמן במכון כושר בניגוד להוראות אלו, דינו – כפל הקנס הקבוע בחוק העונשין, תשל"ז-1977.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דיונים במליאה ובוועדות, באתר main.knesset.gov.il
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 חוק מכוני כושר, באתר נבו
- ^ 3.0 3.1 נפצעתם? מדריך אחריות בחדרי כושר, באתר ערוץ 7
- ^ 4.0 4.1 חוק מכוני הכושר - פרשנות לסעיפי החוק, באתר קמפוס שיאים, 2019-06-11
31317711חוק מכוני כושר