חוק זכויות הסטודנט

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק זכויות הסטודנט, תשס"ז-2007, נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2007, ומטרתו, המוצגת בסעיף 2, היא: "לקבוע עקרונות לזכויות האזרח הישראלי ותושב ישראל לנגישות להשכלה גבוהה, ועקרונות לזכויות הסטודנט, מתוך הכרה במחויבות החברה בישראל לזכויות אלה ולשוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה". לצד העקרונות הכלליים שבחוק ניתן למצוא התייחסויות ספציפיות לאוכלוסיות סטודנטיאליות שונות בכללים שהתקינה המועצה להשכלה גבוהה.

החוק מסדיר את זכויותיהם של המועמדים לקבלה ללימודים. כאן באים לידי ביטוי בעיקר עקרונות הנגישות להשכלה הגבוהה ושוויון ההזדמנויות. סעיף 3 קובע: "לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל הזכות לשוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה גבוהה והשכלה על תיכונית". פירוט לאמור ניתן למצוא בסעיף 4 הקובע כללים למניעת אפליה במעמד הרישום והקבלה ללימודים. בפרק ג' מופיעות הוראות מנהלתיות לאופן ההרשמה, התשלום, שמירת צנעת הפרט וכן זכות בחירת תחום הלימודים.

זכויותיו של הסטודנט הקבועות בחוק כוללות את חופש הביטוי וחופש ההתארגנות בפעילות הסטודנטיאלית, בהתאם לכללים שקבע מוסד הלימודים. העקרונות כוללים הסדרה של אגודת הסטודנטים, בחירות, התקנת תקנונים וכיוצא בהם. לצד אלה נמצא גם את הפן המנהלתי הכולל הוראות לעריכת בחינות, הגשת עבודות, הסדרת מוסד הערעורים, דחיית לימודים וקבלת תעודת סטודנט. חלק עיקרי מהזכויות למענן נחקק החוק הוא זכויות הסטודנט בעת העמדה לדין משמעתי. החוק קובע הליכים בהם חובה על המוסד, המבקש להעמיד את הסטודנט לדין משמעתי, לנהוג. החוק קובע, מחד, את הרכבה של ועדת המשמעת, סדרי הליך ההעמדה לדין, ומאידך, את חובת הקמתו של נציב קבילות סטודנטים בכל מוסד, להבטחת אי-פגיעה בזכויות הסטודנט. החוק מסמיך את המועצה להשכלה גבוהה לנסח כללים משניים לו.

היסטוריה חקיקתית

החוק אושר בכנסת ב-29 במאי 2007, ונכנס לתוקף ב-1 בספטמבר באותה שנה. יוזמי החוק הם חברי הכנסת אלכס מילר, מתן וילנאי ואלחנן גלזר. דברי ההסבר להצעת החוק הציגו את הצורך בו:

יש חשיבות רבה לעגן בחקיקה את מעמדם של הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, ולבטא בכך את תפקידם בעיצוב פניה של החברה בישראל ואת תרומתם לקידום כלכלתה. הדבר מקבל משנה תוקף בימים אלה, שבהם מתמודדת מערכת ההשכלה הגבוהה עם קשיים שונים המשפיעים על איכות ההשכלה בישראל ועל זכויות הסטודנטים. ההוראות המוצעות יסייעו לבצר את מעמדם ואת זכויותיהם של הסטודנטים בישראל, להבטיח שוויון הזדמנויות ולאפשר לסטודנטים מימוש של הפוטנציאל האישי שלהם. כמו כן יהיה בהן כדי לצמצם פערים חברתיים.[1]

בתיקון ראשון לחוק[2] נקבע שעל מוסד לימוד לקבוע התאמות לסטודנטים המשרתים במילואים. פירוט דרכי המימוש של עיקרון זה נקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה בכללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), תשע"ב-2012.[3]

בתיקון מס' 2 לחוק[4] נקבע יום הסטודנט הלאומי, שיצוין מדי שנה ביום חמישי שלפי חג השבועות.

בתיקון מס' 3 לחוק[5] הורחבה תחולתו גם על מוסד על-תיכוני לאמנות.

בתיקון מס' 4 לחוק[6] נוסף לו סעיף 19ב, העוסק בהתאמות שיינתנו לסטודנט עקב טיפולי פוריות, לידה, אימוץ או היריון. פירוט דרכי המימוש של עיקרון זה נקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה בכללי זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה), תשע"ב-2012.[7]

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    סמל המכלול גמרא 2.PNG
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0