חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל

**חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל**
תאריך לועזי	20 במרץ 2017
תאריך עברי	כ"ב באדר תשע"ז
כנסת	הכנסת העשרים
חוברת פרסום	ספר החוקים 2617, עמ' 512
הצעת חוק	הכנסת
משרד ממונה	משרד הביטחון
מס' תיקונים	0
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק הוקרה לאזרחים במערכות ישראל, התשע״ז-2017 אושר בכנסת העשרים ב-20 במרץ 2017. מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו: "חוק זה נועד להסדיר את ההכרה בתרומתם של מי שפעלו בשעת חירום למען ביטחון המדינה ותושביה, להוקיר את פועלם ולבטא את ההערכה שהציבור רוחש להם."

דברי ההסבר להצעת החוק הרחיבו בהצגת מטרותיו:^[1]

בעשורים האחרונים חל שינוי באופיין של מערכות ישראל; בעבר התאפיינו מערכות אלה בקרבות בין צבאות בחזית, אך בעת האחרונה האזרחים בעורף הפכו מעורבים בהן יותר ויותר ורבים מהם פועלים כדי לאפשר ליתר האזרחים לנהל את שגרת חייהם גם בעת המלחמה. חלקם עושים זאת מתוקף תפקידם בגופי ביטחון כמו משטרת ישראל; חלקם פועלים באופן זה במסגרת עבודתם או התנדבותם בארגונים דוגמת הרשות הארצית לכבאות והצלה או מגן דוד אדום, שהם ארגוני עזר לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; חלקם נדרשים להתייצב במקומות עבודתם בהוראת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967; חלקם עובדים או מתנדבים בארגונים אחרים הפועלים בעורף, וחלקם מתנדבים כאזרחים פרטיים.

סעיף 7 לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, התש"ל–1970 (להלן – חוק העיטורים), מסדיר הענקת אותות מערכה לחיילים ולאנשי כוחות הביטחון לציון השתתפותם במלחמה, במערכה או בקרב. סעיף 7א לחוק העיטורים מסמיך את שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להעניק אותות מערכה גם לאזרחים, וכך אכן נעשה, בין היתר לאחר מלחמת לבנון השנייה ומבצע "צוק איתן".

ואולם, בדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא זה התברר שיש מתח מובנה בין השאיפה להוקיר את תרומת האזרחים הפועלים בעורף ובין השאיפה להוקיר באופן ייחודי את פועלם של חיילי צבא הגנה לישראל במערכות ישראל. הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה להתמודד עם מתח זה באמצעות יצירת מנגנון נפרד להענקת אותות מערכה ותעודות מערכה לאזרחים שסייעו במערכה, כלומר סייעו לצבא הגנה לישראל, להתגוננות האזרחית או לאוכלוסייה, וכך להוקיר את פועלם באופן ראוי.

הוראות החוק

לאחר ששר הביטחון קבע אות מערכה, בהתאם לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, יעניק שר הממונה על ארגון עזר אות מערכה לעובד או מתנדב בארגון העזר, שעמד בתנאים שקבע אותו שר, באישור הממשלה. ארגון עזר הוא מגן דוד אדום וכן "גוף שעיקר עיסוקו הצלת חיי אדם ושעזרתו נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, אשר שר הביטחון הכריז עליו ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, ככל שנקבע, או השר הממונה על תחום פעילותו של אותו גוף, שהוא ארגון עזר".^[2]

בנוסף רשאי שר הביטחון, בהמלצת ועדה מייעצת ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לקבוע תעודת מערכה שתוענק לאדם או לקבוצת בני אדם שתוענק כדלקמן:

(1) למי שגויסו לשירות חירום עקב המערכה – על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

(2) לעובדים ומתנדבים בארגונים שפעלו באופן יוצא דופן במאמץ המלחמתי או בסיוע אזרחי – על ידי השר הממונה על תחום פעילותו של אותו ארגון;

(3) לעובדים במשטרת ישראל שאינם שוטרים ועובדים בשירות בתי הסוהר שאינם סוהרים, שפעלו באופן יוצא דופן במאמץ המלחמתי או בסיוע אזרחי – על ידי השר לביטחון הפנים;

(4) לאנשים ולקבוצות המפורטים להלן – על ידי השר:

(א) מי שאינו נמנה עם אחת הקבוצות המנויות בפסקאות (1) עד (3), שפעל באופן יוצא דופן במאמץ המלחמתי או בסיוע אזרחי;

(ב) רכזי ביטחון שוטף צבאיים ביישובים שהשר החליט עליהם לעניין זה;

(ג) עובדים בשירות צבא הגנה לישראל.

טרם חקיקת חוק זה התקין שר הביטחון תקנות להענקת אות מערכה לאזרחים בגין מבצע צוק איתן.^[3] לאחר חקיקת חוק זה ובהתאם להוראותיו התקין שר הביטחון תקנות להענקת תעודת מערכה לאזרחים בגין המערכה ברצועת הביטחון.^[4]